בתוך שנתיים - מספר השב"חים שעובדים בישראל הוכפל

שלושה מהפיגועים הקשים בתקופה האחרונה בוצעו בידי שוהים בלתי חוקיים. כבר בסוף חודש מארס, לאחר הפיגוע בבני ברק, התריעו קבלני השיפוצים בפני השר לביטחון פנים עמר בר-לב על התעצמות בתופעת השב"חים במדינה.

ערב מגיפת הקורונה עמד מספר השב"חים בישראל על 20 אלף, אך טיפס לכ-40 אלף במהלך רוב שנת 2021, וכעת הוא עומד על כ-44 אלף ברביע הראשון לשנה הנוכחית. מרביתם מועסקים בענפי הבנייה, המסעדנות והחקלאות. ואולם, לתופעה יש לא רק השלכות ביטחוניות, אלא גם השפעות כלכליות כבדות.

כתבות קודמות בסדרה:

גל הטרור: זינוק במספר הפועלים שנכנסים באישור לערי ישראל

מי יהיה זכאי להיתר עבודה ואיך נמנעים מפרצות בגדר: ישראל ניצבת מול אתגר השב"חים

גדר ללא הפרדה: השלמת הבנייה אינה נראית באופק

מדיניות עצימת העיניים: למרות שההסתננויות של שב"חים הולכות וגוברות, הענישה דווקא מצטמצמת

"אחת הסיבות לעלייה במספרם היא הסטתם של גורמי אכיפה לאכיפת הגבלות הקורונה", מסביר ד"ר חגי אטקס, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי, אוניברסיטת תל אביב. "בסגרים חויבו מעסיקים להלין את העובדים ולשלם להם ביטוח בריאות, והעובדים היו יכולים להיכנס לישראל למספר שבועות בלי לחזור הביתה. לכן היה להם עדיף להיכנס בתור שב"חים, כדי שההגבלות לא יחולו עליהם. מדיניות הקורונה תמרצה מעסיקים ועובדים פלשתינים לעבור לעבודה לא פורמלית.

"יש הטוענים כי כניסת שב"חים טובה לישראל משום שהם עובדים בבנייה ואנחנו במשבר דיור, אבל השב"חים עובדים במזומן, והדבר דוחף את הענף לעבודה בשחור. זה נזק לכלכלת ישראל הלגיטימית", הוא מוסיף.

אובדן הכנסות למדינה

ממחקר שביצע ד"ר אטקס עם פרופ' וופאק עדנאן, שלוחת אוניברסיטת ניו יורק באבו דאבי, עולה כי שכר השוהים הבלתי חוקיים בשנת 2021 הסתכם לפחות ב־1.9 מיליארד שקלים.

"תופעת השב"חים פוגעת במעסיקים שרוצים לפעול כחוק. אמנם העובדים האלה לא מגיעים לסף המס, אבל קיים אובדן הכנסות מהמסים למדינה - מהרווחים של אותם קבלנים", אומר אטקס.

במסקנות המחקר כתבו אטקס ועדנאן כי לסגירת הפרצות בגדר ולהידוק הפיקוח על תעסוקת פלשתינים צפוי אפקט חיובי. "צמצום כניסה של שב"חים יסייע למעסיקים פלשתינים, שהתקשו להעסיק עובדים עקב התחרות עם הישראלים כי אם בישראל אפשר להרוויח 9,000 שקלים, אז ברשות מרוויחים על עבודה דומה כ־3,000 שקלים".

עם זאת, החוקרים מזהירים כי "צמצום כניסת שב"חים יפגע בעיקר בצעירים לא נשואים, שכיום מתקשים לקבל היתר עבודה. המצב יגביר את הביקוש לרכישה של היתרי עבודה באמצעות ספסרים, ולכן יהיה צורך ברפורמה שתצמצם סחר לא חוקי. מומלץ לבחון אם סטטוס 'נשוי' כתנאי לקבלת היתר עבודה אכן מסייע להפחתת סכנת הטרור".

"יש מחסור עובדים עצום"

"השיפוצניקים היום מוצאים את עצמם מתחרים בשב"חים", אומר יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים, ערן סיב. "על צביעת דירה לוקחים לפחות 3,000 שקלים ליום עבודה. שב"ח יכול לעשות את העבודה ב־500 שקלים כי הוא לא משלם מסים ולא מס הכנסה, לא ביטוח לאומי ולא ביטוח עבודה. אנחנו לא יכולים להתחרות בשב"חים, זאת תחרות לא הוגנת".

"כולם מעלימים עין מהפרצות בגדר כי אומרים שצריך שיהיה שם שקט, אבל השב"חים לא רק לוקחים לנו עבודה ופרנסה, אלא גם רוצחים אותנו. זה הזוי. הם עוברים על החוק, גוזלים פרנסה וחיי אדם, אבל אף אחד במדינה לא עושה דבר", זועם סיב.

לעומת זאת, בענף המסעדנות מספרים כי מאז אישור המכסות של עובדים פלשתינים בתחום, תופעת השב"חים הפכה שולית. עם זאת, לנוכח מחסור בידיים עובדות - דורשים כעת מסעדנים את הגבלת המכסות לעובדים אלה.

"הנושא של העסקת עובדים פלשתינים לא מנוהל על ידי המדינה בצורה מסודרת ונכונה", אומר שי ברמן, מנכ"ל איגוד המסעדות. "יש מחסור עצום של עובדים במדינה. למדינה ולצבא יש אינטרס שיגיעו עובדים מהרשות כי זה תורם לצבא מבחינת שקט ביטחוני. מצד שני, המדינה איטית וקמצנית בהיתרים הללו. כמות המכסות קטנה מאוד, מה שמייצר לפעמים תעסוקה בלתי חוקית. הרי מדובר באנשים רעבים ללחם, והם ייכנסו מתחת לאדמה אם יהיה צריך. לכן צריך לייצר מנגנון בטוח, כדי שהעסקתם תהיה לגיטימית ומפוקחת".

כיום יש 2,000 עובדים פלשתינים בתחום המסעדות, לאחר ששרת הפנים איילת שקד הגדילה את המכסה מ־1,500. "ברגע שאפשר להעסיק אותם בצורה חוקית - לאף אחד אין טריגר להעסיקם בצורה לא חוקית. לכן כל עוד יש מספיק מכסות - התופעה נשארת בשוליים".

ברמן מתייחס לכך כי בדרך כלל מדובר בעובדים שעובדים בעבודות שהעובדים הישראלים לא מוכנים לעבוד בהן - עבודות ניקיון ועבודות מטבח. "יש לנו מחסור של עובדים בישראל לא רק במסעדות - יש במשק האטה של 1.6%. אם רוצים שהכלכלה תצמח צריך עוד עובדים, פלשתינים או עובדים זרים, כדי שנוכל להמשיך לפתוח את העסקים שלנו".