קבלני אוקראינה מציעים לישראל להשתתף בשיקום המדינה

ענף הבנייה בארץ צפוי לקחת חלק בשיקום אוקראינה.

בשבוע שעבר פנתה התאחדות הקבלנים האוקראינית להתאחדות הקבלנים בוני הארץ הישראלית, בבקשה לסייע בהכנות ליום שאחרי המלחמה באוקראינה, כך נודע ל"ישראל היום". למעשה, קוראת ההתאחדות מאוקראינה לענף הבנייה הישראלי לקחת חלק בפרויקט שיקום המדינה בתום המלחמה.

בעקבות הפנייה קיימו השבוע בכירי ההתאחדות האוקראינית בראשות נשיאה, לב פרטסקלז, ובכירי ההתאחדות הישראלית בראשות הנשיא, ראול סרוגו, ישיבת זום, שבה נדונו הדרכים לשילוב חברות בנייה ותעשיות בנייה מישראל בשיקום הפיזי של אוקראינה. באוקראינים מעריכים כי היקף הנזק למבנים ולתשתיות חצה את הרף של 10 מיליון מ"ר. ההערכה היא כי המערב ייחלץ לסייע בהיקף כספי אדיר למדינה הנתונה למתקפה הרסנית כבר חודשיים.

עם זאת, יצוין כי בשלב זה לא ברור מהיכן יגיע המימון לשיקום המדינה, והמהלך יוכל לצאת לפועל רק בתנאי שאוקראינה תמשיך להיות מדינה עצמאית בתום המלחמה.

בפנייה להתאחדות הישראלית הסבירו נציגי ענף הבנייה האוקראיני כי הבחירה בישראל נולדה מתוך הבנה שענף הבנייה הישראלי מנוסה בשיקום בנייה ותשתיות לאחר מלחמות. האוקראינים הציגו לנציגי ענף הבנייה הבכירים כמה נושאים שבהם הם זקוקים לעזרה מחברות ישראליות: הריסה מקצועית ומסודרת של שאריות מבנים ותשתיות, מיחזור חומרי בנייה לשימוש חוזר, הפעלת ציוד מכני הנדסי מתקדם, בנייה מתועשת, הקמת תשתיות תחבורה ותשתיות עירוניות מכל הסוגים והתחדשות עירונית.

על פי הסיכום בין ההתאחדויות, בשלב ראשון תוגדר על ידי האוקראינים עיר אחת, שתהיה אתר לניסוי תכנון ולשיקום בפועל על ידי חברות ישראליות. בהמשך, ובהתאם להצלחת הפיילוט בעיר הראשונה, ייקבע באיזו מידה יהיו מעורבים הקבלנים הישראלים בשיקום המדינה כולה.

"דרוש ידע ישראלי"

התאחדות הקבלנים של אוקראינה, שקיימת זה 15 שנה, מאגדת בתוכה יותר מ־700 חברות בנייה. נשיא ההתאחדות, לב פרטסקלז, סיפר בשיחה עם "ישראל היום" על היקף הנזקים שנגרמו עד כה לתשתיות המדינה במתקפה הרוסית.

"יש השלכות דרמטיות של המלחמה על תשתיות אוקראינה", אומר פרטסקלז, "15 אלף מ"ר של כבישים נפגעו או נהרסו חלקית, וכן כ־5,000 מסילות רכבת, 350 גשרים, קרוב ל־2,000 בנייני מגורים - מחציתם רבי קומות, קרוב ל־400 בתי ספר וכ־50 בתי חולים".

עדיין קשה להעריך את הנזק במלואו כי המלחמה נמשכת, בעיקר במזרח אוקראינה המאוכלסת בצפיפות עם בנייני רבי קומות. "מריופול כבר נהרסה", אומר פרטסקלז, "הצבא הרוסי מתקרב עם הארטילריה והורס ערים לחלוטין".

בהתאחדות הקבלנים של אוקראינה מעריכים כי המדינה תצטרך קרוב ל־100 מיליארד דולר לשיקום הנזקים שנגרמו עד כה, והיד עוד נטויה. "שיקום הכבישים והגשרים יעלה כ־50 מיליארד דולר, כדי לשקם את בנייני המגורים נצטרך עוד כ־30 מיליארד דולר, ולתשתיות מדינה שונות (בתי חולים, גני ילדים בתי ספר ועוד) - עוד כ־10 מיליארד דולר".

פרטסקלז מספר כי התאחדות הקבלנים של אוקראינה פנתה ל־30 מדינות בארגון התאחדות הקבלנים של אירופה, "אך ישראל היתה מהראשונות שנענו והסכימו להיפגש. ישראל יודעת מהי מלחמה יותר מכל אחד אחר. היא יודעת לשקם נזקים ולחיות לצד עימות מתמשך, לצד אגרסיה מתמשכת. ייתכן שגם אנחנו נצטרך לחיות במצב דומה. הניסיון והטכנולוגיה של ישראל חשובים לנו מאוד".

הכוונה של האוקראינים היא להיות מוכנים ליום שאחרי המלחמה, כי לא רק השיקום עצמו ייקח זמן אלא גם ההכנות: התכנון, הפגישות והדרכת הצוותים המקומיים. "הצענו שנתחיל משיקום עיירה קטנה, ונבנה אותה מחדש בטכנולוגיות חדשות. אנחנו שוקלים שכל מדינה תיקח על עצמה חלק אחר של אוקראינה", אומר פרטסקלז.

לשאלת "ישראל היום" מהיכן יגיע המימון לשיקום אוקראינה, הזכיר פרטסקלז את הסיוע מהבנק העולמי שאוקראינה צפויה לקבל, בהיקף שלמיליארדי דולרים, וכן הקמת קרן בינלאומית לשיקום המדינה. כמו כן, פרטסקלז הזכיר את היוזמה של האוקראינים, הקוראת למערב להחרמת הרזבות של הבנק הרוסי שהוקפאו במסגרת הסנקציות' בהיקף מאות מיליארדים, לצורך שיקום אוקראינה.

"הזדמנות עסקית"

נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ, ראול סרוגו, אמר ל"ישראל היום" כי עבור ישראל מדובר בהזדמנות עסקית חשובה, לצד משימה בינלאומית חשובה: "הכל על בסיס כספי, אין כאן התנדבות. יש כאן הזדמנות עסקית לא רעה מצד אחד. מצד שני, מדינת ישראל נכנסת כאן מתחת אלונקה ותורמת את החלק שלה. נביא אנחנו את הניהול ואת הידע, העבודה הפיזית תתבצע על ידי העובדים האוקראינים".

לדברי סרוגו, "בסיום אחת הישיבות עם האוקראינים סיפרתי להם שהשבוע חל יום השואה, ולכן אותנו זה מרגש מאוד לראות את התמונות האלה כי אנחנו נזכרים במה שהעם שלנו עבר. הם מאוד התרגשו גם מהעניין הזה".

לא על חשבון בנייה בישראל

אולם האם ישראל בכלל יכולה לעזור למדינה אחרת, בעוד היא עצמה לא מסוגלת לבנות בקצב שיספק את צורכי אוכלוסייתה הגדלה?

לפי סרוגו, "זה לא יבוא על חשבון הבנייה בישראל. הבעיה בבנייה בישראל לא נובעת מחוסר בידיים עובדות או מחוסר בקבלנים. זה לא שמספקים קרקע ואין מי שיקנה, להפך - הבעיה היא במחסור בקרקע, בבעיות רגולטוריות. תנו לנו לבנות 100 אלף דירות. אנחנו יודעים לבנות, הרי הוכחנו את זה בעבר. כמו כן, מי שייסעו לשם הם המנהלים הישראלים, ומנהלי משנה ופועלים ימשיכו לבנות כאן. זה יבוא לידי ביטוי ביוזמה, בניהול, בהכשרה ובמכירה של חומרים, ציוד, פטנטים וטכנולוגיה".