תוכנית סינגפור: אגדה, או שזה הזמן להורדת מסים משמעותית?

בתקופת גל ההתייקרויות במשק קשה שלא לתהות אם העודף התקציבי העצום שנרשם בקופת המדינה מתחילת השנה לא מאפשר לממשלה להקל על הציבור על ידי הורדת מסים ולהתחיל ליישם את "תוכנית סינגפור", שהיתה במצע הבחירות של ימינה.

נתון הגירעון התקציבי שפורסם בשבוע שעבר עלה על התחזיות האופטימיות ביותר - הגירעון ירד לשפל שלא נראה מאז 2008, 1.4% מהתוצר בלבד. סך העודף התקציבי הגיע מתחילת השנה ל־23.4 מיליארד שקלים.

במצב אופטימלי שכזה ולאור העובדה שהמחירים בישראל גבוהים בלפחות 20% מאלה שבמדינות ה־OECD, נשאלת השאלה - האם לא הגיע הזמן להורדת מסים משמעותית, כפי שהובטח במצע הבחירות של בנט?

נזכיר, "תוכנית סינגפור" כללה, בין היתר, הורדת מסים נרחבת - הורדת מס החברות מ־23% ל־15%, הורדת מס הכנסה ב־15% ועוד.

"תשתית מצוינת"

פנינו לשני כלכלנים שמילאו בעבר תפקידים בכירים בצמרת הכלכלית כדי לשמוע את עמדתם בנושא. על אף ההבדלים הדרמטיים בגישות בין שניהם, בדבר אחד בלבד הם מסכימים - על הממשלה להמשיך להוריד את המס על הדלק.

פרופ' אבי שמחון מהאוניברסיטה העברית ומי שהיה ראש המועצה הלאומית לכלכלה בתקופת ממשלת נתניהו, משוכנע כי זה הזמן להוריד את המסים - לא רק את המיסוי על הדלק, אלא גם מס הכנסה ומע"מ. בשיחה עם "ישראל היום" שמחון אומר כי העודף בתקציב המדינה אינו אירוע חד פעמי, אלא תוצאה של "תשתית מצוינת" שממשלת נתניהו השאירה, וכי "כל הסיוע שנתנו לעסקים עכשיו מחזיר את עצמו בריבית דריבית". שמחון היה זה שהגה את "המענקים לכל אזרח", שזכו לביקורת רבה.

"בשלושת החודשים האחרונים הצטבר עודף עצום, ולא רק שיש עודף עצום, זה נראה כאילו ההכנסות הולכות להיות גבוהות בכ־100 מיליארד שקלים ממה שחזו בתקציב שהעבירו בכנסת לפני כמה חודשים", אומר שמחון. "גביית המסים השנה עומדת להיות הרבה יותר גבוהה ממה שהאוצר ובנק ישראל צפו, ולכן חייבים להחזיר חלק מהמסים לציבור. אפשר וצריך לעשות את זה בכמה דרכים - קודם כל להוריד את מחיר הדלק ל־6.30 כפי שזה היה לפני חצי שנה.

"בכך נמנע את התירוצים של כל הספקים שאומרים 'הנה תראו, עלה לנו מחיר הדלק, אנחנו חייבים להעלות את המחירים של המזון'. על ידי הורדת מחיר הדלק יירדו גם עלויות של תשומות בנייה שמשפיעות על מחירי הדירות. מחיר הדלק מתגלגל להרבה מאוד תחומים במשק ולעלויות שמושתות על האזרחים, ולכן זה הדבר הכי יעיל, וזה יהיה שבריר מהעודף בהכנסות".

לדבריו, "הייתי גם מוריד מס הכנסה ומע"מ. אני לא רוצה להגיד בכמה, כי אני מכין תוכנית גדולה בנושא, אבל אני היום כן הייתי מוריד מסים".

נציין כי רק לפני שנה, עוד בתקופתו של שמחון כיועץ הכלכלי של נתניהו, הגירעון התקציבי היה קרוב לשיא כל הזמנים - 11.2%, וזאת בעיקר בשל הוצאות הממשלה על תוכניות הסיוע למשק בתקופה הקורונה.

"מאז שיצאנו מהקורונה, לממשלה יש הכנסות הרבה יותר גבוהות ממה שמישהו צפה. כל העסקים האלה שדאגנו לשמור בחיים, כל הכסף שהעברנו לאנשים שעזר להם לצלוח את משבר הקורונה - עכשיו מזניקים את הכלכלה קדימה. הסכנות שאני רואה יכולות לבוא רק מהכיוון של ארה"ב, ועכשיו יש חשש מתמיד מהתמוטטות של הבורסה בארה"ב", מסכם שמחון.

"ירידה באבטלה"

מנגד, ד"ר מיכאל שראל, ראש פורום קהלת לכלכלה ובעבר הכלכלן הראשי והממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר, גורס אחרת. הוא לא צופה עודף תקציבי בשנת 2022 וטוען: "מצב המשק מבחינת מחזור העסקים הוא מצוין, יש צמיחה גבוהה ויש ירידה מאוד משמעותית באבטלה, ושיפור בשוק העבודה, כך שהדבר האחרון שצריך כרגע זאת איזושהי הרחבה פיסקלית זמנית (הורדת מסים זמנית - ס"ג)".

לדבריו, "יש לנו בעיה בצד האינפלציה, כלומר כל הרחבה פיסקלית משמעותית בטווח הקצר או על ידי הפחתת מסים או על ידי הגדלת הוצאת הממשלה תחריף את בעיית האינפלציה ולא תקל אותה".

בניגוד לשמחון, שראל משוכנע כי העודף שנרשם ברבעון הראשון לא מצביע על כך שכל שנת 2022 תסתיים בעודף. לדבריו, "הצמיחה שהיתה בחודשים האחרונים כנראה תאט בגלל הכלכלה העולמית, בגלל המלחמה באוקראינה והעלייה במחירי הנפט ועוד. אז יהיה גירעון נמוך יותר ממה שצפו בתקופת הכנת התקציב, וכנראה גם בשנים הבאות, וממילא התכוונו להמשיך להפחית את הגירעון בהדרגה בשנים הבאות. זה יקטין את הוצאות הריבית, יאפשר את הפחתת הגירעון והחוב הציבורי, ויאפשר להתמודד בצורה יותר יעילה עם משברים עתידיים. זאת דרך פעולה טובה".

לשאלה אם הממשלה לא צריכה להקל על הציבור על ידי הורדת המסים נוכח גל ההתייקרויות, שראל משיב: "מישהו צריך לשלם על 'ההקלה' הזאת על הציבור - או שנצטרך להעלות מסים אחרים או שהגירעון יירד בצורה איטית יותר. אם היתה אבטלה גבוהה והיינו במשבר מאקרו כלכלי, אז אכן ראוי היה לעשות משהו שיקל באופן זמני".

עם זאת, לגבי מס הבלו על הדלק, הגישה של שראל שונה: "הייתי שמח אם היו מורידים בצורה משמעותית יותר את הבלו, אבל במקביל מגדילים את המיסוי על הנסיעות ברכב בצורות אחרות - על ידי אגרת גודש ועל ידי ביטול הטבות חניה. התוכנית להחלת מס גודש שמתוכננת לשנת 2025 היא מאוד מצומצמת ומאוד חלקית וזה רק בכניסה לגוש דן. אין שום הצדקה לבלו כל כך גבוה".