קיה ספורטאז’ נהנה מהצלחה רבת שנים בשוק הישראלי. את ההתחלה של זו, ניתן לסמן עם הגעת גרסת ה-1.6 ל’, שמשכה את מחירו אל מחוזות משפחתיים ונגישים יותר. התמחור הזה, הפך את הג’יפון – משאת נפשו של ישראל ישראלי – ללהיט מכירות. כעת, עם קהל שהפך מתוחכם יותר, מתחרים היברידיים, ומחירים דומים, הופך תפקידו של הספורטאז’ קשה יותר. מתיחת הפנים הקלה שעבר, יחד עם תמהיל דגמים ותמחור חדש, אמורים לעזור ספורטאז’ לשמור על מקומו.
מה חדש?
במבט ראשון קשה להרגיש שמדובר שמשהו חדש באמת. אפשר לזהות מבחוץ פגושים ששונו ופנסים שעודכנו אבל לא הרבה יותר מזה. גם בתא הנוסעים, הרושם הכללי מזכיר מאוד את הדגם שלפני מתיחת הפנים הזו. יש כאן נגיעות קלות מאוד בעיצוב ובעיקר הגה שחודש, לוח שעונים מעודכן ובעיקר – מסך 8 אינץ’ למערכת המולטימדיה. אפשר למצוא כאן כמובן קישוריות לסלולרי וגם אפליקציות שימושיות כמו ווייז, פנגו וכו’.
גם מערך מערכות הבטיחות האקטיביות עודכן. למערכת לשמירה על הנתיב ולבלימת חירום האוטונומית התווספה, בין השאר, גם מערכת להתראה על ערנות הנהג. מערכת בקרת שיוט אדפטיבית, נותרה מחוץ לרשימה.

השינוי העיקרי, עושה רושם, נמצא ברשימת המנועים ובמחירים המצורפים להם. גרסת ה-1.6 בנזין, לא עומדת בתקנות האירופאיות העדכניות ושיווקה כאן הופסק. את מקומה תנסה לתפוס גרסת ה-2.0 ל’ שמחירה הוזל בכ-8,000 שקלים ותימכר כעת ב-146,000 שקלים (לגרסת אבזור ‘אורבן’) .
לצידה מושקת כאן גרסת טורבו-דיזל בנפח 1.6 ל’. זהו מנוע דיזל מודרני, כזה שמתגאה בצריכת דלק וזיהום נמוכים בהשוואה לאחיו מונע הבנזין. עם 136 כ”ס הוא חלש יותר ממנוע הבנזין (155 כ”ס) אבל נותן קונטרה עם נתון מומנט עדיף – 32.6 קג”מ החל ב-2,000 סל”ד (19.6 קג”מ ב-4,000 סל”ד בבנזין). גרסת הדיזל יקרה יותר מגרסת הבנזין ומחירה עומד על 150,000 שקלים (‘אורבן’).
איך זה מרגיש
מהרבה מאוד בחינות זה בדיוק הספורטז’ המוכר. תא הנוסעים מציע מרווח טוב מלפנים ומאחור ומרגיש זהה לחלוטין כמעט. הוא מרגיש עדכני בכל הקשור לעיצוב ועדיין נראה קצת אפלולי כשגם הפלסטיקים הקשים יחסית לא מוסיפים כאן, בייחוד בגרסאות עם הדיפון הכהה. ברכבים עם הדיפון הבהיר יותר, התא מרגיש אוורירי ונעים משמעותית. המושב עדיין מציע תמיכה לחלק הגוף העליון ומרגיש קצר מדי בבסיסו. ספורטאז’ בקיצור. לעומת התחושות הדומות בעמידה – אנחנו נוהגים היום בגרסת הדיזל המסקרנת – כך שבתנועה ההבדלים אמורים להיות משמעותיים יותר.

החשש לרעידות ותקתוקי דיזל של דורות עברו מתעורר מיד. אבל הספורטאז’ דיזל חרישי, המנוע נשמע רחוק ועמום בעמידה במקום ומוותר על אופי הדיזל המסורתי – מזל. תחילת נסיעה ויחידת ההנעה ממשיכה להרשים. צליל המנוע נשמע כהמהום מרוחק ולא ממש חודר אל התא, התיבה מנצלת היטב את גמישות המנוע בסל”ד נמוך, רצה דרך ההילוכים מבלי לאמץ אותו. תחושת הכוח בסל”ד נמוך ובינוני מורגשת, אופיינית לדיזל ובהחלט מציגה חוויה שונה. המחיר? תגובת דוושה מושהת יחסית, כזו שפוגמת בתגובות הראשוניות.
על הכביש המהיר משייט הדיזל הזה בנינוחות. מציב את מחט הסל”ד על כ-1,800 סל”ד שקטים ב-100 קמ”ש. יש מעט רעשי רוח כשמי שנותנים את הטון כאן הם רעשי הכביש. בתוך העיר הספורטאז’ מרגיש קשיח יחסית ולא מצליח להסתיר מהנוסעים את כל תחלואי האספלט. במהירות גבוהה יותר הספיגה הופכת יעילה משמעותית. המחיר במהירות גבוהה הוא בריסון חסר. בכל הקשור להתנהגות מרגישה גרסת הדיזל גמלונית כמעה. ההיגוי קל וחסר היזון חוזר, זוויות הגלגול מורגשות ורמת האחיזה בינונית. בהשקה המקומית הקצרה צרכה הספורטאז’ דיזל ליטר אחד לכל 13.1 ק”מ. בהתחשב בתנאים המאומצים זו תוצאה מרשימה למדי. דיזל.
השורה התחתונה
הספורטאז’ החדש מקבל נגיעות מינוריות בעיצוב, עדכון מבורך למערכות הבטיחות ומציע בסוף היום את אותן תחושות מוכרות. עיקר הסיפור כאן, היא התאמתו מחדש לצורכי השוק המקומי, לאחר הפרידה מגרסת ה-1.6 ל’. התאמה הזו מתבצעת עם מחיר אטרקטיבי יותר לגרסת הבנזין 2.0 ל’ מחד וקריצה לקהל שטרוד בענייני צריכת הדלק עם מנוע הדיזל, מאידך.

בעזרת אלו, ינסה הספורטאז’ לשמור על מקומו בתוך קטגוריה צפופה וגועשת. במהלך השנה כשגרסאות מנוע מתקדמות יותר, כולל אופציה סמי-היברידית, יתווספו להיצע – המשימה הזו תהיה קלה יותר.
דגם: קיה ספורטאז’ 1.6 ל’ CRDI
מנוע: 1,598 סמ”ק, טורבו-דיזל
הספק: 136 כ”ס ב-4,000 סל”ד
מומנט: 32.6 קג”מ מ-2,000 סל”ד
גיר: רוב’, מצמד כפול, 7 היל’
תאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש: 11.8 ש’
מהירות מירבית: 180 קמ”ש
בסיס גלגלים: 267 ס”מ
מחיר: 150,000 שקלים
+ גמישות, צריכת דלק
– נוחות על כביש משובש
