כשפולקסוואגן פרסה את כנפיה על סקודה בתחילת שנות ה-90′, היא נתנה לה גם צבע חדש. הסמל עם החץ המכונף נותר, אך צבעו הכחול, הפך ירוק. אף אחד לא יודע את הסיבה האמיתית לבחירה בצבע הזה, שנים לפני הדיבור על קיימות בכלל או מכוניות חשמליות בפרט. הסמל של סקודה עבר כמה שינויים מאז, אבל הירוק עדיין שולט בו. יותר מזה, הוא היום צבע החברה של סקודה והוא שזור בכל דבר שקשור לחברה.
עוד מאוברדרייב >>>
על כל אלו ועוד, היה אפשר לחשוב בדרך להשקת גרסת הספורטליין של סקודה אניאק – החשמלית החדשה של החברה. חשמל, סביבה, ירוק, כאילו מישהו בפולקסווגן ידע כבר לפני שלושה עשורים, שהצבע הזה יהפוך משמעותי בעתיד. בכל מקרה, זו השקת בינלאומית ראשונה, אליה יוצאים עיתונאים רכב ישראלים מאז מרץ 2020. לצאת ולחזור מהמדינה, זה לא הליך פשוט בימים האלו. אז אחרי 48 שעות, 3 טיסות ושתי בדיקות קורונה, עשינו את זה. האניאק תגיע לארץ בעוד חודשים ספורים אבל אנחנו כבר נהגנו בה, ויש מה לספר. כמובן.
בסיס מוכר, אבל לא לנו
החשמלית של סקודה תהיה הראשונה מבין שורה ארוכה של רכבים חשמליים של קונצרן פולקסווגן שיגיעו בעקבותיה. כולם רכובים על אותה פלטפורמה חשמלית מודולרית. הרשימה כוללת את הפולקסווגן ID.3, ID.4, אודי Q4, קופרה בורן ועוד. האניאק כאמור יהיה הראשון ומסקרן מאוד לראות, מה יודע הבסיס המכאני הזה לעשות. לפני זה, צריך לפצח את כינויי הגרסאות החשמליים, אלו סקודה בכל אופן ובדיוק את זה, נעשה עכשיו. למעשה, שמות הדגמים מתארים את הסוללות איתם הם מגיעים, ויש שלוש אפשרויות כאלו כרגע.
הדגם הראשון, אניאק 50, מגיע עם סוללת 52 קוט”ש, מנוע חשמלי המפיק 150 כ”ס וטווח מוצהר של 355 ק”מ. גרסת ה-60 קופצת לסוללת 58 קוט”ש, 180 כ”ס ו-413 ק”מ. השלישית נקראת 80 וכאן יש סוללת 77 קוט”ש, הספק של 204 כ”ס וטווח של 537 ק”מ. כל אלו, עם מנוע אחורי והנעה אחורית. יש גם גרסאות הנעה כפולה, על בסיס גרסת ה-80, עם מנוע נוסף, הספק משולב של 265 קמ”ש וטווח מוצהר של 460 ק”מ. מעבר לפינה נמצאת גם גרסת RS, שתפיק למעלה מ-300 כ”ס. אירוע ההשקה יועד לגרסאות ההנעה הכפולה (265 כ”ס כאמור) בגרסת הספורטליין. אבל בשם העבודה העיתונאית הצלחנו לשים יד גם על גרסת 80 רגילה, הפשוטה ביותר שמצאנו באזור, בכדי לדווח לעם היושב בציון, איך מרגישה גרסה פשוטה יותר של האניאק.
בשביל לעזור למקם את האניאק בתוך כמות המכוניות הבלתי-נתפסת שמוצגות בזמן האחרון, נספר קצת על מידותיו. ובכן האניאק הוא רכב פנאי חשמלי קומפקטי, אך מידותיו מכובדות ביותר. למעשה הוא קצר במעט מהקודיאק המגודל וקצר ממנו בסנטימרים ספורים, גם בבסיס הגלגלים. ההבדל המשמעותי הוא דווקא בגובה, שם האניאק נמוך ממנו משמעותית – לטובת השיפור האווירודינמי לפי סקודה.
אל הדרכים המוריקות
סקודה בנתה לעצמה שם של מכונית חכמה ופרקטית. היות ובישראל אין כל כך מה לעשות עם מקום ייעודי למטריות בדלתות, או עם מגרד קרח אינטגרלי בדלת פתח התדלוק, אנחנו נוהגים להתבונן בפליאה בתאי המטען שלה. הם תמיד גדולים מאוד ועמוסים פתרונות פשוטים וחכמים. מתלה מכאן, שקע טעינה משם, קיפול קל של המושבים או רשת לקיבוע חפצים לרצפת המטען. דברים קטנים שמראים על מחשבה. עם פלטפורמה חשמלית חדשה, עבורנו, ומנוע חשמלי שממוקם מאחור, אפשר היה לחשוב שסקודה תנצל את המרחב הקדמי לתא מטען נוסף. אבל מסתבר שהפלטפורמה הזו, לא משאיר הרבה מקום מלפנים. הרמה של מכסה האין-מנוע מגלה שלל מערכות, בטיחותיות וחשמליות, כאלו שלא מותירות כמעט כלל מקום למטען. לא נורא. בתא מטען האחורי יש 585 ל’, תא לציוד הטעינה וגם מקום יעודי לאיחסון המדף האחורי. כמה פשוט וחכם – ככה נדיר.
מרשים הרבה יותר הוא המקום בתא הנוסעים. מלפנים ומאחור. חמישה אנשים בוגרים יכולים לשבת כאן בקלות. אם אלו אנשים מגודלים במיוחד (לגובה או לרוחב) ארבעה ישבו באניאק ללא כל בעיה. הרצפה השטוחה לחלוטין מאחור, מוסיפה עוד אלמנט של נוחות ומרווח כאן. מכיסא הנהג (המצוין) הדברים נראים דומים מאוד למה שהורגלנו מסקודה, וגם שונים לחלוטין. נתחיל מלוח המחוונים הזעיר. הוא מציג את כל מה שצריך וגודלו כשל טלפון חכם (פחות מ-6 אינץ’). זה קצת מוזר בהתחלה, אבל מהר מאוד מגלים שכל המידע שצריך נמצא שם, ולא רק. התצוגה העילית מצויינת, נותנת המון מידע, ומשתמש גם בטכנולוגיית מציאות רבודה חדשנית למדי. מי שצריך בכל זאת מסך ענק, יתקשה לפספס את זה שמותקן במרכז הדשבורד. זהו מסך אדיר ממדים (13 אינץ’) ממנו ניתן לשלוט ולנהל כמעט כל דבר שעולה על הדעת. התפעול שלו קל יחסית למי שמורגש בתפריטים של הקונצרן הזה ויש לו גם מספר כפתורי קיצור בתחתיתו. יש גם כמה מתגי מגע שמפוזרים בתא, לפתיחת חלון הגג לדוגמה – את התפעול של אלו אהבנו פחות.
מעבירים את המתג הקטנטן ל-D ויוצאים לדרך אל כבישים טובלים בירוק. אין ממש זמן להסתכל על הנוף יען כי מדובר ביציאה החלטית למדי. נתון הזינוק הרשמי של הגרסה הזו מצהיר על 6.9 שנ’ מעמידה בדרך ל-100 קמ”ש. היציאה מהמקום מיידית, קצב צבירת המהירות מרשים ומהר מאוד מגיעים למהירות המרבית מוגבלת המחשב (160 קמ”ש). למרות התגובות המהירות, אין כאן חבטות, או טלטלות. כאילו מישהו בסקודה החליט לשמור כאן על תחושה מכובדת. מי שינסה לפרוע את ההחלטה הזו, על ידי ניתוק בקרת היציבות וניסיונות שעשוע שונים, ייגלה שאת הבקרה ניתן רק לאלחש, ושהסקודה הזו מייצרת המון אחיזה וקשה לפרוע אותה.
הרושם המהוגן הזה מגולם גם בהתנהגות הכביש. האניאק מכויל בצורה קשיחה, וזה צפוי ברכב ששוקל בגרסתו זו יותר מ-2.3 טון. גרסת הספורטליין שתחתינו, גם מוסיפה הנמכה קלה כך שיחד עם ההנעה הכפולה ומרכז הכובד הנמוך, האניאק נצמד כעלוקה לנתיב הנבחר. ההגה כאן קל למדי ומדויק בסה”כ. אבל יש תחושה ברורה של ניתוק. כוון וסע, היא כבר תדאג לשאר. בשאר הזמן האניאק התגלה כרכב נעים וחרישי לנסיעה, בין אם זה בעיר או מחוצה לה. במעט בכבישים המחוטטים שכן הצלחנו לאתר בנתיב ההשקה, התחושה הייתה קצת עסוקה מכיוון המתלים במהירות נמוכה. אות לאותו קשיחות הכרחית עם משקל כזה ובעיקר, הדגמה לקושי של חישוק 21 אינץ’ וצמיג עם חתך נמוך, להתמודד עם תנאים כאלו.
גרסה ישראלית יותר
וזה הזמן, לחטוף לסיבוב אניאק “רגילה” שלא לכבודה בכלל נערכה ההשקה. כי עם כל הכבוד לתוכנית ולספורטליין, היה חשוב יותר לראות איך מרגישה גרסה פשוטה של המכונית הזו. כזו שתהיה רלוונטית יותר לשוק שלנו. המעבר מהספורטליין על עיטוריה והגימור הייחודי לה, לדגם הבסיסי יותר, עבר חלק. מכוניות שמיועדות לנהיגה ע”י עיתונאים בהשקות כאלו, תמיד מאובזרות באופן מופרך, בכל אופציה אפשרית קיימת. מעבר מתא נוסעים עטוי עור, מפוצץ אבזור ומדיף ניחוח יוקרתי, לאחד בסיסי, לפעמים יכול לשנות את הרושם מהמכונית כולה.
הדגם הפשוט התגלה כלא פשוט כלל. ריפודי הבד (חלקו ממוחזר) שגולשים גם לדלתות ולחלקים שונים בדשבורד הרגישו נכונים ומתאימים יותר כאן. אותו מסך ענק, אותה שפת עיצוב עדכנית של סקודה, בלי תצוגה עילית ובלי עוד תופינים הראו את העיצוב והתכנון המציינים שבבסיסו. מושב הנהג הפשוט יותר כאן, עדיין מצוין וכבונוס החישוקים כאן קטנים יותר. “רק” 20 אינץ’.
על הכביש הגרסה הזו (80 עם 204 כ”ס) הרגישה אולי, טיפה יותר איטית בתאוצה מהמקום, אבל עדיין הציגה ביצועים מצוינים, התנהגות נטועה ונוחות נסיעה אפילו טובה יותר. בין השאר בזכות צמיגים עם דופן מעט גבוהה יותר ומרכב ללא הנמכה. פשוט מרשים. את בדיקת הטווח ביצענו לדגם החזק יותר, בוא נהגנו יותר זמן. בנהיגה מהירה שלא ממש מייצגת שימוש נורמטיבי רשמנו טווח של כ-390 ק”מ. הטווח המוצהר נראה בר השגה בנהיגה קצת יותר נורמטיבית ומודעת.
בלי לזעזע
אחת מהאפשרויות הסקודה מציעה לאניאק כוללת 131 נורות LED המרצפות את הגריל הקדמי. זה הזמן שבו תעלה שאלה. לא למה היא מציעה את האופציה הזו (כי היא פשוט נראית מצוין במציאות), אלא למה למכונית יש סבכה קדמית מלכתחילה. אז התשובה היא אחת – בלי לזעזע. הגריל, המראה המוכר יחסית, כל אלו הם חלק מהאניאק בכדי לא לאיים על הלקוחות עם מראה עתידני מדי. להקל עליהם את המעבר לשיטת ההנעה החדשה, בצורה טבעית ונטולת חשש. הגישה של סקודה הפכה אותה ליצרן האירופאי הנמכר ביותר בארץ כבר לא מעט שנים. אחרי נהיגה באניאק, יש לנו את כל הסיבות להאמין, שהיא תמשיך לשמור על התואר הזה, גם עם המעבר לעולם החשמלי.
סקודה אניאק iV 80X ספורטליין
מנוע: חשמלי
הספק: 261 כ”ס
מומנט: 43.3 קג”מ
גיר: ישיר, יחס-העברה בודד
הנעה: כפולה
בסיס גלגלים: 286.7 ס”מ
משקל: 2,380 ק”ג
תאוצה מ-0 ל-100 קמ”ש: 6.9 ש’
מהירות מרבית: 160 קמ”ש
טווח נסיעה (מבחן): 390 ק”מ
מחיר (בסיס משוער): 200,000 שקלים
בעד: שימושי, מרווח, נעים
נגד: חישוקי ענק
שורה תחתונה: פגיעה מדויקת
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו