המעבר המואץ להנעה חשמלית, הירידה בביקוש והתרחבות פעילותן של יצרניות הרכב הסיניות באירופה יצרו טלטלה עבור התעשייה המקומית. בתגובה, יצרניות הרכב האירופיות נוקטות צעדי התייעלות הכוללים קיצוצים, צמצום הייצור, ביטול דגמים, פיטורי עובדים ופניות לרגולטורים בבקשה להקלות. אל כל אלה מצטרפים גם העלייה במחירי הדלק והחמרה מסוימת בבעיות האספקה בעקבות המלחמה עם איראן – שילוב שמקשה עוד יותר על יצרניות הרכב ביבשת.
פורשה ממחישה היטב את המצב. אחרי שנים של רווחיות גבוהה, החברה רשמה בשנה שעברה צניחה של 99% ברווחיה. גם בשנת 2026 נמשכת המגמה השלילית, עם ירידה של 16% במסירות ברחבי העולם. בסין נרשמה נפילה של 32%, באירופה ירידה של 14%, ואילו בגרמניה, שוק הבית של החברה, הסתכמה הירידה ב-6% בלבד.
החשמליות דוחפות את השוק קדימה
למרות הקשיים, נתוני סיכום המחצית הראשונה של השנה מספקים לכאורה סיבה לאופטימיות. לפי נתוני חברת GlobalData, שוק הרכב האירופי צמח ב-6% מתחילת 2026, עם 6.4 מיליון מכוניות חדשות שנמכרו בתקופה זו. מדובר בתוצאה מפתיעה, במיוחד לאחר שאותה חברה העריכה קודם לכן כי המכירות דווקא יירדו ב-1% בעקבות המשבר בענף.
הפתעה נוספת היא שמי שהובילו את העלייה הן דווקא המכוניות החשמליות, למרות התחושה שהביקוש אליהן נחלש. ב-GlobalData מסבירים כי מדובר בביקוש שנוצר בעיקר בעקבות מדיניות היצרניות, שמפחיתות את מחירי הדגמים החשמליים כדי לעמוד ביעדי האיחוד האירופי, ולעיתים עושות זאת על חשבון דגמים המצוידים במנועי בעירה פנימית.
היצרניות הסיניות ממשיכות להתחזק
בגרמניה, החזרת הסובסידיות הממשלתיות הובילה לעלייה של 40% במכירות המכוניות החשמליות, לאחר הירידה החדה שנרשמה במהלך 2025. מכאן עולה כי הביקוש לכלי רכב חשמליים מתחזק בעיקר כאשר קיימים תמריצים משמעותיים לרכישתם. מנגד, מכירת מכוניות חשמליות ברווחיות נמוכה – אם בכלל – אינה מסייעת ליצרניות האירופיות, שנאלצות להתמודד עם עלויות פיתוח וייצור גבוהות.
מי שממשיכות ליהנות מהמצב הן יצרניות הרכב הסיניות. למרות המכסים שהטיל האיחוד האירופי על יבוא מכוניות חשמליות מסין, ולמרות שהייצור הסיני הנרחב באירופה עדיין לא יצא לדרך, נתח השוק שלהן ממשיך לגדול. לפי הנתונים, הן כבר מחזיקות בכ-10% משוק הרכב האירופי. BYD, קבוצת צ’רי באמצעות מותגי ג’אקו ואומודה, ו-SAIC עם המותג MG מחזיקות כל אחת בכ-3% מהשוק, בעוד שליפמוטור מחזיקה בכ-1% נוסף. הסיבה לכך היא שלמרות המכסים ועלויות השילוח, ליצרניות הסיניות עדיין יש יתרון של כ-30% בעלויות הייצור, בין היתר בזכות סיוע מהממשל הסיני, יתרון שבא לידי ביטוי גם במחירי המכוניות.
