נדרשנו להמתין לא מעט בסבלנות ובמתח עד לרגע שבו נניח את עכוזינו על שש אפריליות לוהטות במסלול מוטורסיטי, לרגל השקת דגמי המותג לקראת בואה החגיגי של 2026 לישראל. ובואו, יום כזה על מסלול יכול להיחשב כמו עוד יום במשרד, רק שלא מדובר בשגרה.
אפריליה היא יצרנית איטלקית נוטפת סקס־אפיל שמקדשת תכנון אופנועים ספורטיביים. באמתחתה לא מעט אליפויות עולם, ולרכוב על חטיבת הספורט שלה ביום מסלול אחד… זה לא אמור להיות יום שמתלוננים בו.
אז סחטיין לעופר אבניר היבואנית, שהשקיעה לא מעט כדי לייצר את החשיפה הזו לדגמי אפריליה הספורטיביים שנמכרים כאן לקראת 2026. במרכז האירוע עמדו גם צמד האחים החדשים עם מנוע הטווין בנפח 457 סמ״ק — הטואונו, הנייקד עם הכידון הרחב, וה-RS עם הפיירינג והקליפ־אונים הנמוכים. תזכרו את זה, כי החלוקה הזו בין RS לטואונו חוזרת גם בנפחים הגדולים.
שני דגמי ה-457 היו אמורים לקבל את הבכורה המקומית שלהם ביום הרכיבה הזה — שנדחה כמה פעמים בגלל מזג אוויר שלא ממש שיתף פעולה.
אבל בסוף זה קרה. ובאותו רגע, בשורה מסודרת בפיטס, עמדו שש אפריליות שמחכות להשחזה. מזג האוויר ביום האירוע היה מושלם. הבעיה הייתה הימים שקדמו לו — שהשאירו על המסלול שכבת אבק מכובדת. החוויות מרוכבי הסשן הראשון היו חד־משמעיות: אין אחיזה וצריך להיזהר.
הגיוני.
אז כשעליתי למסלול בפעם הראשונה היה ברור שהיום הזה לא הולך להיות יום של השחזות מרפקים כמו בדמיון.
כשאין אחיזה קשה להשכיב בשביל התמונות היפות. אז מה עושים? עוברים למוד שטח. לא במפות ההצתה או בבקרות — בראש. מוד שאומר: אם אין אחיזה, צריך לייצר אותה.
אימון
משפחת הספורט של אפריליה מתחילה בצמד האחים הקטנים בנפח 457 סמ״ק — אופנועים שנועדו להיות שער הכניסה לעולם הספורט של המותג.
בלב שני הדגמים פועל מנוע טווין מקבילי בנפח 457 סמ״ק שמפיק כ-47 כוחות סוס וכ-4.4 קג״מ. הכוח עובר דרך תיבת שישה הילוכים לשלדת אלומיניום קלה עם מזלג הפוך בקוטר 41 מ״מ ודיסק קדמי בקוטר 320 מ״מ. המשקל סביב 175 ק״ג, והאלקטרוניקה כוללת מצערת Ride-by-Wire, מצבי רכיבה ובקרת אחיזה.
ה-RS457 הוא הגרסה הספורטיבית עם פיירינג מלא וקליפ־אונים נמוכים. הטואונו 457 משתמש באותה פלטפורמה מכנית אך עם כידון רחב ותנוחת רכיבה זקופה יותר. ועכשיו אל משחקי האחיזה.
בתנאים כאלה משנים אסטרטגיה: בלימה מוקדמת יותר כשהאופנוע עדיין זקוף, פחות טרייל־ברייקינג לעומק ההטיה, וחזרה מוקדמת לגז. כדי שזה יעבוד צריך להיות מחוברים לאופנוע — פלג גוף תחתון נעול לכלי, פלג עליון חופשי וכידון משוחרר.
עם המסה הנמוכה והמנוע הלא מאיים של ה-457 קל להבין את הגבולות ולבנות ביטחון. אם להקביל לעולמות הרכיבה הספורטיבית — זה כלי אימון טכני מצוין. תנוחה, טכניקה, הבנת הגבולות. משהו שכל רוכב יכול להרוויח ממנו. הפוטנציאל ברור: אופנועים קטנים, קלים ונגישים שמבטיחים הרבה כיף בזירות צפופות וטכניות.
יום מסלול
ה-RS660 התגלה כחבר מושלם לפעילות במסלול. זמינות הכוח הרחבה בשילוב תחושת השליטה מאפשרות לפתוח גז בביטחון גם כשהאספלט לא בשיאו. הבלימות לעומת זאת דרשו התאמה לתנאים. פחות עומק לתוך ההטיה, יותר בלימה מוקדמת כשהאופנוע עדיין זקוף. הארגונומיה מצוינת וקל להתמקם עם הישבן אחורה, הירך והברך החיצונית נעוצות במיכל והכידון נשאר משוחרר.
אחרי מנוחה קצרה הגיע תורו של האח העירום, הטואונו 660. אותה פלטפורמה מכנית, אבל כידון רחב ותנוחת רכיבה זקופה יותר שמביאים את האופנוע אליך. זה גם התחבר היטב לאסטרטגיית “אין אחיזה אז מייצרים”.
עם הכידון הרחב השליטה בפניות האיטיות אינטואיטיבית יותר, ובמיוחד בבלימה החזקה בסוף הישורת לפני ההיירפין החלקלקה. המנוע הוא טווין מקבילי בנפח 659 סמ״ק שמפיק כ-100 כוחות סוס וכ-6.8 קג״מ. השלדה אלומיניום קלה, מלפנים שני דיסקים בקוטר 320 מ״מ עם קליפרים רדיאליים, והאלקטרוניקה כוללת את חבילת APRC המלאה. חבילת מכלולים מאוזנת שמאפשרת לבנות קצב גם כשהמסלול רחוק מלהיות מושלם.
מירוץ
בראש הפירמידה נמצאים אופנועי ה-V4 של אפריליה – הטואונו V4 וה-RSV4. כאן כבר מדובר בטכנולוגיה שמגיעה ישירות מעולם הסופרבייק.
המנוע הוא V4 בזווית 65 מעלות ובנפח 1,099 סמ״ק שמפיק 217 כוחות סוס ב-RSV4 וכ-12.7 קג״מ. השלדה היא אלומיניום כפולת קורה, המתלים מתכווננים לחלוטין והבלימה מתבצעת באמצעות דיסקים קדמיים בקוטר 330 מ״מ עם קליפרי Brembo. והכול מנוהל על ידי חבילת האלקטרוניקה APRC.
מרגישים מיד שהמכלול הזה נועד לייצר אחיזה. השלדה והמתלים מספקים הצמדה גבוהה גם בתנאים הרחוקים ממושלמים שהיו כאן היום. המנוע הבריון מוסיף מסה מסתובבת שמורגשת בהיגוי, אבל דחיפה החלטית בכידון הרחב משכיבה אותו בדיוק למקום הנכון. משם זו כבר מוזיקה — מנוע V4 עם אקרפוביץ’ פתוח שמיילל החוצה מהפניות.
יאמי.
מדרגות לגן עדן
יום הרכיבה במוטורסיטי אולי לא סיפק תנאים מושלמים, אבל דווקא האספלט המאובק הדגיש היטב את ההבדלים בין הדגמים.
ה-457 הם שער הכניסה — קלים, נגישים ולא מאיימים.
ה-660 מציעים איזון מצוין בין כוח, מכלולים ושליטה.
וצמד ה-V4 מייצג את פסגת ההיצע הספורטיבי של אפריליה.
שלוש מדרגות, בדרך לגן העדן שהוא רכיבת קצה במסלול. רק אם אפשר, עם אספלט יותר איכותי בפעם הבאה.
בוקסה: קטנוע פיטס
כל מי שהיה פעם בסוף שבוע של MotoGP מכיר את התמונה: רוכבים נעים בין המשאיות, הגריד והמסלול על קטנועים. זה כלי העבודה האמיתי של הפאדוק — הכי פשוט, הכי יעיל, תמיד שם.
אצל אפריליה הקשר הזה אף פעם לא היה מקרי. בשנות התשעים, כשמקס ביאג’י שלט בקטגוריית ה-250 עם אפריליה, ה-SR50 היה כוכב. קטנוע קטן עם גרפיקות רפליקה ושלדה חדה מהמקובל. עבור דור שלם של צעירים זו הייתה הדרך הכי קרובה לגעת בעולם הגרנד פרי. בימים שקטנועי 50 סמ”ק היו בכל פינה הוא היה לא פחות מנחשק.
שלושה עשורים עברו והשם SR עדיין כאן. היום ב-125 וב-200, עם אותו רעיון: לקחת כלי יומיומי ולהעניק לו מעט מהניחוח של הפאדוק. כך שבין הסשנים הסתובב בפיטס גם אפריליה SR200. הוא לא נועד להשחזות, אלא בדיוק למה שקטנועי פיטס עושים הכי טוב — לנוע בין המסלול, הפיטליין והעמדות.
ואם מתרגמים את זה לחיים האמיתיים, ה-SR200 הוא דרך מצוינת לשמור על הניחוח הספורטיבי של אפריליה גם כשמדובר בסתם סידורים בעיר. בדיוק כמו מרקו בזקי, רק באמצע תל אביב.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו