עם תחילת העשור הנוכחי הכריזה נציבות האיחוד האירופאי על מתווה אוטופי שנועד להפחתת פליטות ה-Co2 מרכבים ממונעים, תוך הצבת תאריך יעד לאסור מכירה של רכבים בעלי מנועי בעירה פנימית במדינות האיחוד עד 2030. ההכרזה היומרנית הכניסה את תעשיית הרכב האירופאית למרוץ חשמול מואץ תוך השקעות ענק והצבת יעדים למעבר מלא ליצור של מכוניות חשמליות.
אלא שאחרי מספר שנים התגלו ההצהרות היומרניות כלא מציאותיות, הקהל לא הסתער על מכוניות חשמליות שהתגלו כיקרות, קצב פיתוח התשתיות לא עומד בקצב הנדרש ותעשיית הרכב האירופאית כולה נכנסה לסחרור שהוביל אותה למשבר ענק. זאת כאשר במקביל נפתחה הדלת ליצרניות הסיניות לבסס את עצמן ביבשת הישנה ולאיים על התעשיה המקומית.
אחרי שחלק מיצרניות הרכב האירופאיות כבר נסוגו מההצהרות הראשונות שלהם על מעבר לחשמול מלא, ובעקבות לחץ לביצוע הקלות רגולטוריות נראה שהאיחוד האירופאי החל להפנים את גודל הטעות. בימים אלו הגישה נציבות האיחוד האירופאי תכנית שבה היא מספקת הקלות רגולטוריות על יצרניות הרכב ועל יעדי פליטות המזהמים, זאת במטרה לייצב את מצב תעשיית הרכב ביבשת ולהתאים למציאות את היעדים השאפתניים אותם הציב האיחוד בתחילת העשור.
על פי התכנית המקורית, שתאריך היעד שלה הוסט מ-2030 עד שנת 2035, היו אמורות יצרניות הרכב להפחית ב-100% את פליטות ה-Co2 לעומת הפליטות של 2021, כלומר להגיע למצב בו הן מוכרות רק רכבים שאינם פולטים מזהמים לאוויר – קרי מכוניות חשמליות. על פי המתווה החדש הדרישה תעודכן להפחתה של רק 90% בפליטות ה-Co2 מהמכוניות עצמן, כאשר 10% הנוספים יגיעו מהפחתות פליטות בתהליכי היצור. יחד עם הסרת האיסור הגורף על מכירת רכבים בעלי מנועי בעירה פנימית ב-2035 המשמעות היא שיצרניות הרכב יוכלו להמשיך למכור מכוניות בעלות מנועי בעירה פנימית עד סוף העשור הבא. עם זאת כדי לעמוד ביעדי הפליטות רוב המכוניות הללו יצטרכו להציע סיוע היברידי ברמה כזו או אחרת.
בנוסף יוכלו יצרניות הרכב לפרוש את יעדי פליטות המזהמים בהם הם נדרשות לעמוד בשנת 2030 עד לשנת 2032, זאת כדי להקל על התאמת היצע הדגמים לתקנות המחמירות. במקביל יכפיל האיחוד האירופאי את התמיכה במכוניות חשמליות עירוניות (לאחר שרוב המדינות חדלו מתוכניות התמריצים לעידוד הרכישה), תוך הצגת קטגוריית רכב/מיסוי חדשה בשם M1E שתתעדף מכוניות חשמליות באורך של פחות מ-4.2 מטרים.
צעדים אלו אמורים לכאורה להקל על תעשיית הרכב האירופאית להתמודד עם המעבר לעתיד ללא פליטות מזהמים והם צריכים לעבור דיונים ואישור בפרלמנט האירופאי. עם זאת, גם אם יאושרו נראה שתעשיית הרכב האירופאית צריכה הרבה יותר מעבר לכך כדי לצאת מהמשבר אותו הביאה הרגולציה המוגזמת. עם הרחקת היעד לעבר שנת 2040, הדבר מהווה גם התרחקות של אותה רגולציה חד משמעית, בנוגע לעתיד הרכב החשמלי באירופה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו