שיהיה ברור כבר מהתחלה, בכל הדוגמאות המובאות כאן, אין שום יומרה להשוואה אמיתית. מטרתו של כל העניין הזה הוא לנסות ולמצוא תחליפים זולים מאוד, לרכבים נחשקים יקרים. מי שרוכש ריינג’ חדש ב-1.3 מיליון שקלים, לא יחשוב לרגע להיראות ברכב סיני שמחירו מתחת לחצי מיליון שקלים. זאת אומרת, שהשאלה שאנחנו שואלים בכל רם כאן, היא האם מי שאין בכיסו סכום מופרך לטובת רכישת רכב חדש, יוכל למצוא תחליף כלשהו בתקציב נמוך משמעותית. ואולי הגישוש החצי-פילוסופי הזה, אפילו ירחיב את דעתו של אדם או שניים.
מותג אקזוטי
ואם להתחיל הכי גבוה והכי נחשק, ניגש ישר למותג שכל כולו אקזוטיקה וייחודי. חברה שאין וכנראה לא תהיה גם שנייה לה בעולם הרכב. המסע המוזר הזה אם כאן מתחיל באיטליה, ביתה של יצרנית הרכב הנחשקת, פרארי. את האקזוטיקה האיטלקית המשובחת והיקרה להחריד הזו אין באמת צורך להציג, אבל נעשה זאת בכל זאת. מי שנולדה מתאוות המרוצים והניצחון של אנזו (אנסלמו למדקדקים) פרארי, היא בלי ספק המותג החזק והנחשב ביותר העולם כיום.
פרארי התחיל לייצר מכוניות לכביש בכדי לממן את פעולות המרוצים שלו, וכבר מתחילת דרכו, כל אחת כזו, הייתה שווה את משקלה בזהב. עם וותק אדיר, קבוצת מרוצים מעוטרת ושליטה די מוחלטת בתחום מכוניות הספורט והעל בערך מרגע המצאת המכונית, פרארי גם מככבת בחלומות של חולי רכב מסביב לכל העולם וגם לא מושגת עבור רובם. עם מחירים שמתחילים בישראל ב-1,765,000 שקלים החלום הזה לא רלוונטי לרובה המוחלט של האוכלוסייה.
אבל לא צריך להרחיק עד למחוזות שהם נחלתם של מיליונרים בכדי למצוא מותג איטלקי רב מסורת ומשמעות. הוא גם הוקם באיטליה באותה שנה של פרארי (1949) על ידי קרלו אבארט’. אבארט’ נתן את שמו לחברה ואת סימול המזל שלו (עקרב) שם על חזיתה. עם היכרות עמוקה עם עולם המרוצים ועם נהגי המרוצים האטלקיים המובילים, אבארט ייצר מכוניות ספורטיביות, ניצח מרוצים ואף תרם מהידע והיכולת שלו לחברות אחרות.
שיתוף הפעולה ההדוק עם פיאט הובילה לקניית החברה על ידי הענקית האיטלקית בשנת 1971. תחת פיאט, אבארט’ הפכה למעשה למחלקת המרוצים של החברה והייתה אחראית, בין השאר, לשני עשורים של שליטה איטלקית כמעט מוחלטת על מסלולי הראלי. ואם נגיע לעיקר, היום מייצרת אבארט את הקטנה החמה היחידה פחות או יותר בסביבה.
כמובן שאין שום בסיס להשוואה בין פרארי, כל פרארי, לבין אבארט 595 חדשה כזו. לא מבחינת יכולת, ביצועים, תצורת מנוע, מיקום הנעה, איכות או יוקרה. אבל מי שמבקש מכונית ספורטיבית, תזזיתית ומלהיבה, לא יימצא שום מקבילה לאבארט הקטנה. עם מחיר התחלתי של 130,000 שקלים, ונגיעות שכל חובב הגה עם קצת נוסטלגיה מעריך, היא מציעה טעימה מעידן אחר עם סמל איטלקי רב משמעות.
מקדם הגעה
העיסוק בפרה קדושה כמו פרארי. לעבור לרינג’ רובר מרגיש כבר כמעט קל יותר. קל, עדיין לא הגיוני כאן. כי ריינג’ רובר נותנת מענה משולש, כזה שאין שני לו, כבר עשורים ארוכים. השילוב בין יכולת כביש גבוהה, יכולת שטח טובה וניחוח אריסטוקרטי בריטי ברור, הוא משהו שאף אחד לא יכול להתחרות בו. אם זה הטיפול בתא הנוסעים, נוחות הנסיעה המרשימה או היכולת לטפס על כל תל רענן – בריינג’ יודעים לעשות משהו שונה ואחר. לאורך השנים, הריינג’ הפך להיות גם סמל סטטוס, כזה שהולך טוב גם עם כסף ישן וגם אהוב מאוד על כאלו שעשו כסף טרי.
אם ניקח מתוך נקודת הנחה שמכונית פאר איכותית יודעת להציע לפחות את אותה היכולת והאיכות על הכביש, ושיכולת השטח כבר לא באמת מעניינת את רוכשי הריינג’, אז נשארנו עם עניין הפוזה. מקדם ההגעה של ריינג’ רובר חדש גבוה מאוד, אי אפשר להתעלם ממנו על הכביש ובחנייה. עם תג מחירי שמתחיל ב-1,300,000 שקלים, הוא גם יקר. מאוד.
כאן נכנס לתוך התמונה מותג סיני, ותיק שם, חדש כאן. הונגצ’י. גם כאן ברור לחלוטין שאין באמת בסיס להשוואה בין שני אלו, אבל לעומת ההשוואה הקודמת, הפערים מתחילים להצטמצם. קודם כל ההונגצ’י עצמו הוא לא בדיוק רכב זול. עם מחיר כניסה של 400,000 שקלים הוא מציע אומנם הרבה, אבל עדיין לא ממש נגיש. לעומת זאת תוך זמן קצר הומנו כבר כמה עשרות רכבים כאלו – כנראה שיש לא מעט כאלו שהתמהיל הזה עושה עבורם הגיון.
למרות המרחק הרעיוני והפיזי, שניהם רכבים גדולים מאוד, עם ביצועים מצויינים ואין סוף אבזור נוחות ובטיחות. יש כאן, מעבר לעולם שמפריד בינם, גם גישת הנעה שונה לחלוטין. לשניהם הנעה כפולה ומתלי אוויר. אבל בעוד שהריינג’ נסמך על היצע מנועים מוכר ומערכת ‘טריין ריספונס’ שעושה פלאים בשטח, ההונגצ’י מונע באמצעות חשמל ולא עושה רושם שהשטח הוא בראש מענייו. וזה אולי הזמן להזכיר שעם חישוקי 21 אינץ’ וצמיגים נמוכי חת, יעשו בחוכמה גם אלו וגם אלו להישאר על הכביש הסלול.
ברור לחלוטין שהריינג’ מציע עולם אחר בכל מה שקשור לדיוק ועידון, ואפשר להרגיש את זה מתפירת המושבים ועד לפעולת ההגה. הוא גם נהנה כאמור מתדמית שאין שנייה לה. מצד שני, תמורת פחות משליש המחיר, להונגצ’י יש מראה שלא ניתן להתעלם ממנו גם (לטוב ולרע) והוא עדיין מציע הרבה מאוד בתחומי האבזור (גם כזה הקשור לבטיחות) הנוחות והמהירות. בגרסה היקרה ביותר שלו (500,000 שקלים) הוא מציע אפילו יותר כולל אפשרות בחירה בין שישה מושבים לשבעה. זה לא ריינג’, נכון. אבל זה הכי קרוב לשם מהצד הקל של חצי מיליון שקלים.
קשר משפחתי
זה לא סוד שהחלום הישראלי, כבר לא מעט זמן, הוא רכב פנאי בגודל משפחתי. אחד הדגמים המצליחים ביותר בשוק, כזה המציע 7 מושבים, הוא המיצובישי אאוטלנדר. רב המכר של הקטגוריה הספציפית הזו למעשה. לאאוטלנדר יש דור חדש וסופר מרשים הן מבחינת היכולת והם מבחינת המראה החיצוני וזה של פנים הרכב. המחירים מתחילים מ-197,000 שקלים, וזו לגמרי הברורה ביותר למה שהישראלי הממוצע, כזה הרוצה רכב רב מושבים, היה רוצה לראות בחנייה שלו כל בוקר.
ושוב אנחנו יכולים למצוא תחליף זול משמעותית גם כאן. דאצ’יה ג’וגר נחת לא מזמן בשוק הישראלי עם הצעה מעניינת ובעיקר זולה מאוד. עם מחיר בסיס של 105,000 שקלים הוא מציע מראה דמוי-פנאי ושבעה מושבים עם מרווח מצוין גם בשורה השלישית. איך הוא עושה את זה? הוא מוותר על הרבה דברים, חלקם בסיסיים מאוד, בכדי להציע את המחיר הנמוך הזה. המנוע בנפח 1.0 ל’ מעניק ביצועים סבירים בלבד. אין תיבה אוטומטית וכאן מעבירים הילוכים ביד ומשתמשים בדוושת מצמד. החלונות מאחור מתופעלים ביד ורמת האבזור בכלל נמוכה למדי. זה רכב זול, שאולי לא נראה כך מבחוץ אבל החומרים והאבזור בתא הנוסעים בהחלט מראים זאת.
זה יכול להיות תחליף מצוין למי שלא רוצה להוציא כמעט פי שתיים בכדי לקבל שבעה מושבים ברכב חדש אחר. על נושא האבזור ונוחות התפעול אפשר היה לוותר בקלות. אבל הג’וגר מגיע עם ציון בטיחות נמוך במבחני הריסוק האירופאים גם בגלל מחסור באבזור בטיחות מתקדם. יש כאן אומנם בלימה אוטונומית, אבל שאר היכולות שלו נסמכות על מערכת התראה מקומית. כך שמי שרוצה להוביל נוסעים בחצי המחיר (כמעט) צריך לתת על נושא זה את הדעת.
לחופש נולד
גם על שניים אפשר למצוא תחליפים נגישים לדבר האמיתי. גם כאן כמובן סט היכולות והאיכות שונים לחלוטין אבל הרעיון דומה, אולי אפילו מהדוגמאות על ארבעה גלגלים. נתחיל מקטגוריית האדוונצ’רים הגדולים. אותם אופנועי זוללי ק”מ בנוחות ומהירות שיודעים דבר או שניים גם כשהאספלט נגמר ודרכי העפר מתחילות. יש לא מעט דוגמאות לאופנועים כאלו כשהגדולים והנחשבים שבהם מגיעים למחירים שמגרדים את ה-200,000 שקלים.
ה-GS הגדול של ב.מ.וו הוא לחלוטין אחד כזה והוא לגמרי אחד מאופנועי האדוונצ’ר הגדולים הטובים ביותר שמיוצרים היום. הוא גם מגיע משושלת ארוכה כזו שיכולה למלא ערב שלם של ישיבת סוף יום רכיבה מסביב למדורה. עם מחירים שמתחילים ב-163,000 שקלים לגרסה הבסיסית של ה-GS1250R הוא גם אחד היקרים שבהם. בין השאר הוא מציע יכולת גמיעת מרחקים מופלאה, בנוחות ובטחון – יכולת שמודגשת יותר מעבר לים, אבל מהנה מאוד גם בארצנו הקטנטונת.
את ההבטחה להרפתקה ועוד מאפיינים של אופנוע אדוונצ’ר מציעה גם חברת CF מוטו הסינית. זו חברה ותיקה, עם מחלקת מחקר ופיתוח רצינית משל עצמה ומוכרת מעבר לים בעיקר בזכות רכבי השטח והטרקטורונים שלה. בשנים האחרונות, לצד שיתוף פעולה עמוק עם ק.ט.מ האוסטרית, הפעילות הדו-גלגלית של החברה הזו הופכת משמעותית יותר. בתוך זה היא מציע את האדוונצ’ר בגודל בינוני שלה, ה-MT800 טורינג.
יש כאן את כל מה שצריך למצוא באופנוע כזה. המנוע מגיע מסדרת ה-790 של ק.ט.מ ומפיק 95 כ”ס, יש מגוון של תוספות ייעודיות, ההתנהגות מצוינת ועוד. למעשה למעט חסרונה של בקרת משיכה ה-CF הזה מציע חבילה מפתיע ביכולותיה ובאיכותה. עם מחיר של 65,000 שקלים הוא לא רק תחליף זול לאדוונצ’ר הגדול והנחשק, הוא אדוונצ’ר בנפח בינוני שמציג יכולת ותמורה שאין שניה לה.
לא בכל מחיר
אלו היו ארבע זוגות דגמים שייצגו פינות שונות לחלוטין בשוק הישראלי. יש עוד כאלו. מאחורי כל דוגמה כזו מסתתרים לא מעט תהליכים שעוברים על תעשיית הרכב העולמית, כאלו שאי אפשר להתעלם מהם.
נושא אחד ברור מאוד שעולה כאן הוא התעשייה הסינית. זו בהחלט בעיה שעומדת מול יצרניות הרכב הוותיקות ואחת כזו שדורשת תשובה מיידית, בטח בכל הקשור לתחום הרכב החשמלי, ייצור במאסה גדולה ומחיר נמוך. נושא אחר הוא עניין המיתוג. מותגי על אירופאים שבנו את כל שמם על יכול דינאמית ונהיגה, מנועים משובחים ועוד, ניצבים בפני מציאות שונה מאוד, כזו המתקרבת במהירות. עולם שהנהיגה, צליל המנוע ותגובותיו ועוד יתרונות מסורתיים שלהם, עומדים להיעלם מהעולם.
כאמור יש לא מעט תהיות שעולות מהעיסוק בכל אלו, אבל דבר אחד נותר ברור כשמש. תחום הרכב מכיל כמות אדירה של חלומות ייקרי ערך ומציאות. לשמחתנו, ריבוי המותגים והדגמים, יכול לתת גם לאנשים מהיישוב, תחליפים לאותם חלומות. לא תחליף שווה ערך, אבל בהחלט אחד כזה שייתן מענה גם אם חלקי, לגחמה מוטורית כזו או אחרת.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו