משטר נשיאותי בכנסת

בכל יום שני בשעה 12 בצהריים מתכנסים בלשכת יושב ראש הכנסת עשרה אנשים המרכיבים את הגוף הנקרא נשיאות הכנסת. בחבורה נכבדה זו, המנהלת את דיוניה מאחורי דלתיים סגורות כאילו היו דנים בסודות מדינה כמוסים, נכללים יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין ותשעת סגניו, נציגי הסיעות הגדולות בכנסת.

בדיון נוטלים חלק גם מזכירת הכנסת ירדנה מלר־הורוביץ, היועץ המשפטי לכנסת עו"ד איל ינון, יו"ר הקואליציה ח"כ יריב לוין, השר המקשר בין הממשלה לכנסת, סגן השר אופיר אקוניס, מזכיר הממשלה או סגנו, קצין הכנסת יוסף גריף וכן סגני מזכירת הכנסת והדובר יותם יקיר.

תקנון הכנסת קובע כי "יו"ר הכנסת יקבע בתחילת כל שבוע את סדר היום השבועי המפורט של הכנסת ויציגו בישיבתה השבועית של נשיאות הכנסת", אולם במהלך השנים נקבע נוהל שהנשיאות מאשרת גם חמש הצעות דחופות לסדר היום, מתוך כ־15 הצעות שהוגשו על ידי הח"כים ואשר יובאו לדיון כעבור יומיים במליאת הכנסת, וכן 5-4 שאילתות דחופות ואקטואליות, מתוך כ־20-15 המוגשות וששרי ממשלה יידרשו להשיב עליהן כעבור 48 שעות.

התפקיד המשמעותי ביותר שהנשיאות נטלה על עצמה הוא לפסול הצעות חוק פרטיות שעומדות בסתירה לחוק, כלומר שיש בהן שלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק של מדינת אויב או ארגון טרור (ראו מסגרת).

המשתתפים בישיבות הנשיאות מספרים כי הן מתנהלות בדרך כלל באווירה נוחה ועניינית מאוד. רק לעיתים רחוקות מתעורר ויכוח והטונים עולים.

"לא דנו בתקיפה בסוריה"

"למרות שהנשיאות מורכבת מאנשים פוליטיים, השיקול הממלכתי גובר במרבית הדיונים וההחלטות", מספר סגן השר אופיר אקוניס (הליכוד ביתנו) המשמש בתור השר המקשר בין הממשלה והכנסת ובקדנציה הקודמת היה סגן יו"ר הכנסת . לדבריו, "גם כשיש חילוקי דעות משתדלים לפתור אותן בדרכי שכנוע". אקוניס מספר כי "לפני כמה שבועות הגישו כמה ח"כים הצעות דחופות שהתבססו על פרסומים זרים בנושא התקיפה של ישראל בסוריה, אך ביקשתי בשם הממשלה לא לקיים על כך דיון פומבי ולהעביר את הנושא לוועדת החוץ והביטחון. עמדתי התקבלה על דעת חברי הנשיאות אפילו ללא הצבעה".

ח"כ ראובן ריבלין (הליכוד ביתנו), שכיהן שתי קדנציות כיו"ר הכנסת וקודם לכן היה גם סגן יו"ר הכנסת, אומר כי "הנשיאות היא גוף פוליטי שנדרש לתת פתרון לקונפליקט שבין הצורך לקיים דיונים בדמוקרטיה פרלמנטרית לבין הניגודים בהשקפות הפוליטיות". לדבריו, נושאים שנויים במחלוקת בחברה הישראלית - כמו חוק הנכבה, למשל - עוררו לא פעם ויכוחים חריפים בישיבות הנשיאות והוכרעו בהצבעות צמודות ולעיתים על חודו של קול. "עמדתי על כך שתהיה בנשיאות נציגות לאוכלוסייה הערבית בארץ וכבר בעת כהונתי כסגן יו"ר הכנסת של אברהם בורג, צירפנו ח"כ ערבי לנשיאות", אומר ריבלין. באחרונה מונה ח"כ אחמד טיבי (רע"מ־תע"ל) כסגן תשיעי ליו"ר הכנסת ובכך צורף גם לנשיאות.

מרצ מרגישה מקופחת

לעיתים (די רחוקות) מעוררות החלטות הנשיאות תרעומת בכנסת. לאחרונה זעמה יו"ר סיעת מרצ, ח"כ זהבה גלאון, על כך שהנשיאות מנעה מסיעתה (שכמו למפלגת התנועה וליהדות התורה אין לה נציגות בנשיאות) להעלות לדיון שורה של נושאים שנויים במחלוקת. "ביקשתי כמה פעמים לדון בהצעתי בנושא ההדרכות שעוברים חיילים על ידי עמותת הימין אלע"ד. דחו גם הצעה של ח"כ ניצן הורוביץ לדון באי קבורת אב שכול שאינו יהודי לצד בנו החייל, ושאילתא של ח"כ תמר זנדברג על פינוי פצוע בדואי מזירת רצח בבאר שבע".

גלאון אומרת כי "אני חשה בהתנכלות לפעילותה הפרלמנטרית של מרצ. בתקופת ריבלין כיו"ר הכנסת היתה יותר פתיחות לנושאים שנויים במחלוקת". בנשיאות הכנסת דוחים את הביקורת וטוענים כי "מרבית ההצעות הדחופות לסדר היום של מרצ מאושרות".

1,000 ש' תוספת שכר

ח"כ יצחק וקנין (ש"ס), המשמש חבר הנשיאות זו הקדנציה השלישית, מודה כי "תמיד יש נושאים שח"כים מבקשים להעלות במסגרת הצעות לסדר ואיננו מאשרים מחוסר זמן. בדרך כלל השיקול המכריע הוא מידת חשיבותו של הנושא ומספר הח"כים שביקשו לדון בו. בשבוע שעבר התקיים דיון ממושך על פרשת תג מחיר. בדרך כלל איננו מאשרים נושאים שנדונים באותו זמן בבית המשפט כדי שלא להשפיע על ההליך המשפטי".

ח"כים רבים רוצים ליהנות מהתואר סגן יו"ר הכנסת, המקנה להם אוטומטית חברות בגוף המכובד של הנשיאות. לראיה - החוק קובע כי "מספר הסגנים לא יעלה על שבעה", אבל בפועל מכהנים כיום תשעה סגנים ובקרוב מתכננים להוסיף סגן עשירי. נוסף על הכבוד, נהנים חברי הנשיאות מתוספת שכר של 1,000 שקלים לחודש וכן הם מייצגים את הכנסת באירועים שונים בארץ ובחו"ל, במקרים שבהם יו"ר הכנסת טרוד בנושאים אחרים.