השבוע האחרון הוכיח, כנראה, את מה שרבים מהתל־אביבים חשים בשנים האחרונות. הדיון הקבוע במדינתנו, אשר לעיתים מתמצה במשפט "שתי מדינות לשני עמים", הפך בשנים האחרונות עבור תושבי העיר ל"שלוש מדינות לשני עמים", זאת נוכח הקלישאה המשומשת על "מדינת תל אביב".
צילום: רוני דלמאי
המדינה־עיר הזו תעבור בתקופה הקרובה דיון מכריע לגבי עתידה, בעקבות החלטת שופטי בית המשפט העליון, בראשות הנשיא השופט אשר גרוניס, המשנה לנשיא, השופטת מרים נאור והשופט אליקים רובינשטיין - אשר הורו לעיריית תל אביב לאכוף סגירת מכולות שפועלות בשבת, למען השמירה על השבת.
הבקשה הוגשה על ידי כמה בעלי מכולות, שעירערו על אופן הפעולה של עיריית תל אביב, בעקבות פסק דין שניתן לפני כחצי שנה על ידי שופטת בית משפט המחוזי בתל אביב אסתר קובו, שבו היא קבעה כי אין לחייב את העירייה לפעול נגד עסקים הפתוחים בשבת.
בעלי המכולות, חלקם חובשי כיפות ומסורתיים, עתרו לבית המשפט העליון בטענה כי פתיחת חנויות דוגמת "טיב טעם" או "AM:PM" בשבתות - היא תחרות לא הוגנת הפוגעת בבעלי העסקים שעובדים רק שישה ימים בשבוע. כלומר, יותר מאשר מדובר בוויכוח על אורח חיים דתי או חילוני, מדובר פה בעיקר על כסף. כפי שציינו עורכי הדין שהגישו את העתירה, דוד שוב ועברי פיינגולד: "אין בפסק הדין קביעות בנושאי דת ומדינה ויחסי דתיים־חילונים".
* * *
"תל אביב תמשיך להיות עיר חופשית", מיהר להכריז השבוע ראש העיר, רון חולדאי. בפועל, העסק קצת יותר מסובך, כיוון שבחודש אוקטובר הקרוב יתקיימו בחירות ברשויות המקומיות, ובעורפו של חולדאי נושף כבר חבר הכנסת ממרצ, ניצן הורוביץ.
האחרון כבר הפך למרואיין מבוקש השבוע, ולא היסס לירות. "ההחלטה חושפת באופן נוקב את מה שרבים מרגישים: המדיניות הפסולה של עיריית תל אביב־יפו, שמתייחסת לתושבים ולעסקים הקטנים כאל פרה חולבת של דוחות ומסים", אמר הורוביץ. "המצב הקיים", הוסיף, "הוא אכן 'ישראבלוף', כדברי השופט רובינשטיין. מצב שבו העירייה לא אוכפת את החוקים של עצמה, וגם מרוויחה מזה, אינו יכול להימשך. צריך להסיק את המסקנות מהחלטת בג"ץ ולתקן את חוק העזר העירוני. תל אביב לא תהיה סגורה בשבת. זו עיר חופשית. זה לא אומר שהכל יהיה פתוח ורועש. השבת היא יום מנוחה ויש לה צביון מיוחד ולכן לא צריכה להיות פעילות מסחרית מלאה".
מעבר להתכתשויות בין פוליטיקאים שכבר מריחים בחירות, המחלוקת על השבת התל־אביבית היא סוגיה אזרחית, והיא נוגעת לכחצי מיליון התושבים בה.
"הדיון הזה הוא סביב שמירה על הזהות המיוחדת של העיר", מסביר הסופר יוסי סוכרי, שגדל וחי בתל אביב, ונוכח בצמתים חשובים רבים בה בעשורים האחרונים. "תל אביב היא ההונאה העצמית שלנו", אומר סוכרי, "היא השער שלנו אל העולם כמקום טולרנטי, שפתוח אל העולם, מכבד את השונה. היא משכיחה מאיתנו את העובדה שאנחנו חיים באמצע המזרח התיכון".
לדברי סוכרי, "צריכה להיות אותה רמה של סובלנות בשני הצדדים - גם מצד החילונים כלפי הדתיים אבל בעיקר מצד הדתיים כלפי החילונים. הדתיים אינם יכולים לכפות על החילונים - שהם לב ליבה של העיר - את אמונתם, שהרי בדיוק בשל השוני והפעילות החילונית שלה, תל אביב שונה משאר הערים בישראל".
היסטוריה של מאבקים
המאבק ארוך השנים סביב פתיחת חנויות בשבת בתל אביב מלווה את העיר כמעט מיום הקמתה. בשנותיה הראשונות של המדינה הצעירה היו אלה בתי הקפה שסביבם שררה מחלוקת בשאלה אם יש לפותחם בשבת. שנות ה־70, לעומת זאת, התאפיינו במאבקים סביב פתיחת בתי הקולנוע בימי שישי בערב. הפגנות של חרדים הובילו לשריפות תכופות של בתי קולנוע ולאלימות גואה נגד המשטרה. יהושע רבינוביץ', ראש העיר השביעי של תל אביב, עוד התלבט אם לאפשר הקרנה של סרטים בשבת, אך נכנע ללחצים ורק בתקופת שלמה "ציץ'" להט הוחלט סופית לפתוח את בתי הקולנוע בימי שישי. ההחלטה הוכיחה את עצמה, ונחלה הצלחה כלכלית גדולה.
הצלחה נוספת נרשמה כאשר רשתות המזון העירוניות החליטו אף הן לפתוח את שעריהן בשבתות. זה קרה בסוף שנות ה־90 של המאה הקודמת. עד אז, התל־אביבים הוותיקים זוכרים את "באבא" (שלימים הפך אף הוא לרשת מרכולים עירונית) כחנות היחידה שמכרה חלב, סיגריות ושווארמה בשבתות של שנות ה־80. קודם לכן היו התל־אביבים מדרימים עד יפו כדי להשלים את הקניות לשבת, ועל הדרך גם לבלוס פיתה טרייה.
רשת המרכולים AM:PM הודיעה השבוע לתקשורת כי היא "תלמד ותכבד כל החלטה שתתקבל". עם זאת, השבוע, כאשר ביקשנו לדבר עם מנהלי חנויות ברשת ועם אחראים למתחמי בילויים גדולים בתל אביב, רובם סירבו בנימוס.
"בשלב כל כך רגיש, להתראיין לכתבה כזו - יכול רק להזיק לנו", אמר בעל מרכול שפתוח בשבת. "כל אחד מפחד שהמתחם שלו יהפוך לזה שסוגרים אותו או מצמצמים לו את הפעילות, כמקרה מבחן עבור המקומות האחרים. אסור לשכוח גם שאנחנו בשנת בחירות, מה שהופך את הנושא להרבה יותר רגיש".
הנתונים, כצפוי, לא משקרים - והתמונה ברורה למדי. פתיחת הרשתות הגדולות בשבתות היא עסק כלכלי משתלם, גם אם בסוף החודש העסקים משלמים דו"חות על חילול שבת שמסתכמים בכמה אלפי שקלים.
"משעה 18:00 ביום שישי ועד מוצאי שבת החנות יכולה להגיע לפדיון שהיא לא מגיעה אליו לעיתים ביומיים של עבודה באמצע השבוע", אמר מנהל באחד מסניפי הרשתות שפתוחות בשבת. "הצעירים בעיר מגיעים לקניות רק בשעות הערב ביום שישי, בניגוד לבעלי המשפחות, שמבחינתם מגיעים רק כאשר הם נתקעים בלי חיתולים או בלי אוכל לתינוק במהלך השבת", הוסיף המנהל.
נכון ליום חמישי, גם בעלי המכולות הסגורות בשבת, שבאמצע השבוע עוד חגגו את ההישג ודיברו על כך "שרון חולדאי רוצה לרמוס אותנו", נרגעו מההתלהבות הראשונית. גם הם מבינים שבסופו של דבר יש סיכוי גדול שהפתרון יימצא עוד לפני שיחלפו 60 הימים שהוקצבו על־ידי בית המשפט העליון.
האירוניה היא שבעלי העסקים שהובילו את המאבק מגיעים בחלקם מאזור רחוב שינקין, מתחם שעד המהפך שעבר בשנות ה־90 נחשב לאזור ה"דתי" של העיר, ואילו היום, למרות חסידות בעלז ברחוב אחד העם, שנושקת לבתי הקפה הבוהמייניים, מסמל את הסטטוס קוו שכל כך מאפיין את תל אביב.
הביזנס של שבת
"יהדות היא לא רק רבנים ובתי כנסת וכשרות", אומרת ליאורה מינקה, יו"ר תנועת "אמונה", לשעבר חברת מועצת העיר, שמתגוררת בתל אביב מיום היוולדה.
מינקה, אישה דתייה, מסבירה כי "יהדות היא גם אחריות חברתית, סובלנות, צדק ומוסר אנושי", וטוענת כי "קביעת בג"ץ היא פסיקה חברתית עקרונית וחבל שהתאחרה כל כך. מותר ורצוי, ואפילו יפה ומכובד ונעים, שגם בעיר שתייגה עצמה ככזאת שאינה נחה לרגע, תהיה הפסקה של יום בשבוע. העולם המערבי אימץ מזמן את יום השבתון, הסטארט־אפ היהודי הבסיסי, ומקיים אותו באדיקות ובהקפדה. האם דווקא אנחנו נתנער ממנו, רק בגלל שכמה סוחרים ממולחים ובעלי הון שואפים להכפיל ולשלש את ממונם? האם ניתן יד לפגיעה בבעלי עסקים קטנים, שאינם יכולים לעמוד בתחרות?"
גם סוכרי, שמחזיק בדעה הפוכה מזו של מינקה, סבור כי יש לדיון צד חברתי מעמדי. "מבחינה קפיטליסטית, זו נקודה חשובה שהדיון מתנהל סביבה", הוא אומר. "לדעתי, אולי העירייה צריכה להגביל באזורים מסוימים בעיר את כניסתן של רשתות הענק ולאפשר למכולת השכונתית ולחנות הספרים הקטנה לחיות ולהתקיים בלי שהן יפחדו שעוד רגע הרשת הגדולה תגיע ותבלע אותן".
בדיון כזה, שהפן הכלכלי הוא העיקרי בו, הנתונים משתנים במהירות הבזק נוכח העובדה שכסף גדול מסתובב בכל הצדדים. מתוך 30 סניפים של טיב טעם בישראל, 24 פתוחים בשבת ו־11 פועלים בתל אביב. המתחרה הגדולה, AM:PM, מחזיקה בתל אביב לא פחות מ־39 סניפים שמכניסים סכומי כסף גדולים למדי בסופי השבוע. קנס של 730 שקל על עבודה בשבת לא באמת משנה לרשתות הללו, אבל לעירייה, לעומת זאת, הוא מכניס לקופה השנתית לא פחות משני מיליון שקלים. עיסקה שווה לכל הצדדים, חוץ מאשר כמובן לעסקים הקטנים.
המרכולים הבינוניים בעיר, שמעסיקים בעיקר תושבים ערבים ועובדים אריתריאים, לא חושבים שהעירייה תוותר על הפרה החולבת של הקנסות, ותמשיך לקנוס אותם אולי אפילו בתדירות גבוהה יותר.
עוד יש לזכור, כי על פי הנתונים של מינהל מחקר וכלכלה במשרד הכלכלה, מדי שבת עובדים בתל אביב לא פחות מ־20 אלף עובדים יהודים. "הדרישה לעובדים רק הולכת וגדלה מכיוון שיותר ויותר אנשים בתל אביב עורכים את הקניות שלהם בשבת ולכן יש צורך להגדיל את כוח האדם", אומר בעל עסק.
כך או כך, בעיריית תל אביב, נוטים לאמץ את הגישה האירופית לפתרון המשבר. לפי הגישה הזו, לפחות על הנייר, מספר מצומצם של מרכולים יפעלו באזורים שונים בעיר לכמה שעות בלבד בימי שבת, ממש כפי שפועלים בתי המרקחת התורנים בעיר. בבריטניה ובצרפת חנויות רבות פתוחות למשך שש שעות בלבד בימי מנוחה, והתוצאות הראו שלא היתה פגיעה משמעותית בהכנסות שלהן באותם ימים.
מה יעשו הסודאנים?
שבתון או לאו, רשת סניפים או מכולת קטנטנה - אם יש פעילות שהעם היהודי אוהב לעשות במהלך סוף השבוע שלו, היא לאכול. ואם הוא חילוני, אז לצד האוכל גם לצפות בתוכניות ריאליטי שעוסקות בבישול. מדינת תל אביב אינה שונה בעניין הזה.
"עסקי המזון הם העסקים בעלי המחזור הגדול ביותר בתל אביב בסופי שבוע", מסביר המסעדן דוד קישקה, שניהל מסעדות מובילות בעיר.
"גם אם תיקח את כל האנשים שמבלים בבתי קולנוע בתל אביב בהצגות הבוקר של יום שישי ועד שבת בערב, ותוסיף להם גם את האנשים שהולכים למוזיאונים ולהצגות - לא תקבל את כמות האנשים שמגיעה למסעדות בתל אביב בשישי־שבת, מכל הארץ.
"כל עסק מתחום המזון שפתוח בשישי ובשבת מציג גרף של עלייה במכירות ביומיים הללו. לא משנה אם זה המרכול, בית הקפה או המסעדה הכי יוקרתית. בסופו של דבר, בתל אביב, ובישראל בכלל, כל בילוי ולא רק בסוף השבוע, ילווה תמיד באוכל".
השבת היא עסק מורכב גם בדרום תל אביב, בואכה תחנה מרכזית. שם, בכור ההיתוך הבינלאומי, נפתחו בשנים האחרונות מכולות קטנות לצד מרכולים בינוניים בגודלם, שמתרכזים באוכל אתני המיועד לתושבי השכונה. בולטים בנוף מאכלים מהפיליפינים, מטבחים מגוונים ממדינות אפריקה וגם כוכי אוכל ממזרח אירופה.
את מירב הקניות שלהם עושים תושבי השכונה - ברובם מהגרי עבודה - בימי שבת. עבורם, השבת הוא אכן יום שבתון יחיד ומיוחד, שבו הם נפרדים לרגע ממקום העבודה התובעני לטובת מפגש עם חברים והצטיידות לשבוע הקרוב.
"הקניות של האוכל והמצרכים נעשות בעיקר בימי שישי לפנות ערב ובימי שבת, וזו גם הפרנסה העיקרית שלנו". מספר אחד מבעלי המכולות בשכונה. גם הוא, כמו רבים אחרים, לא הסכים להודות בפה מלא, אבל קנסות כמעט לא מקבלים כאן על פתיחת העסק בשבת. באזור המוסתר מהעין של תל אביב, שמארח פשעים בקנה מידה גדול יותר, למי יש זמן להתעסק עם זוטות.
יוצאת דופן נוספת בפולמוס סביב השבת היא יפו. העסקים שם כרגיל, ולאף אחד, ודאי שלא ליפואים, אין כוונה לסגור את שערי ממכרי המזון בשישי או בשבת. "תאמינו לי שיש לנו יותר לקוחות יהודים בשבת מתיירים, נוצרים או מוסלמים", חייך אלינו השבוע בעל חומוסיה יפואית, "עסקים רבים דווקא מעדיפים להיות סגורים בשבת, כי הם לא עומדים בעומס מרוב תנועה שיש ברחובות המרכזיים".
גם לסעיד אבולעפיה, נצר למשפחת המיתולוגית מהמאפייה ברחוב יפת, שמחזיק בעסקים בדרום העיר, במרכזה ובצפונה, אין ספקות בעניין. "לאחרונה המשפחה פתחה סניף חדש של מאפייה בנמל תל אביב, אתה חושב שהייתי מציע את הסכום שהצעתי לשכור את המקום אם לא הייתי יודע שאני יכול להפעיל את המקום שבעה ימים בשבוע?" שואל אבולעפיה.
לדברי אבולעפיה הצעיר, "סגירה של עסקים בשבת תביא להתרסקות כלכלית של רוב האנשים בתחום. אם אלך לחברת 'אתרים', שאחראית למתחם החדש בנמל, ואבקש הנחה של 25 אחוז בדמי השכירות בגלל שאני סגור בשבת - זה לא יעניין אותם.
"אנחנו, במשפחה, סוגרים את המאפיות בכל פסח במשך 42 שנה כי זה סמל לסובלנות של העיר הזאת, אבל אין שום כוונה לעשות זאת בשבת. מי שמחפש ערים עם צביון דתי, יכול למצוא רבות כאלו ברחבי ישראל".
מחוטובלי ועד חנין
זה מרגיש לפתע כמו היסטוריה רחוקה, אך רק לפני שנה בדיוק, התנהל מאבק איתנים בעיר על מערך התחבורה בשבת. הרב ישראל מאיר לאו, רבה הראשי של העיר, קרא אז לרון חולדאי שלא לאפשר לתחבורה הציבורית לפעול בשבת, מכיוון "שהיא תפגע בהיסטוריה של העיר ותכבה את נר השבת".
אבל בעיר של טרנדים כמו תל אביב, סוגיית התחבורה נעלמה בינתיים מפני השטח, ותצוץ מן הסתם אם הדיון יתלהט. לחלופין, גיזרת המכולת סיפקה השבוע אתנחתא לכנסת ישראל המתנגחת.
ב־100 ימי כהונתה ספק אם יכולנו למצוא נושאים שבהם מרב מיכאלי, אנשי יש עתיד, דב חנין וציפי חוטובלי מסכימים עליהם, אבל נדמה שההחלטה של בית המשפט דווקא מצאה את כולם באותו הצד בשל המתרס, שהוא התחשבות בצורכיהם של בעלי העסקים הקטנים.
סביר להניח שגם בסוף השבוע הקרוב אתרי האינטרנט והרשתות החברתיות ימשיכו לעסוק בנושא התל־אביבי הבוער. הטוקבקיסטים כבר מיהרו השבוע לאחל לתושבי מדינת תל אביב, "תמשיכו לאכול את החזיר שלכם בשבתות", ומן הסתם, רגע אחרי נכנסו למכוניותיהם ומיהרו לחגיגות ה"לילה הלבן".
על פי הערכות, הלילה הלבן של 2013, שנערך אתמול, משך אליו קרוב לרבע מיליון אזרחים שאינם תושבי תל אביב. גם בלי לגור מרחק יריקה מהבימה, הם מבינים שסגורה או פתוחה בשבת, תל אביב היתה ונשארה העיר המרתקת ביותר במזרח התיכון.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו