צילום: גרי אברמוביץ' // איש אמת או מנהיג של כת אלימה? עוזי משולם מוצא מהמתחם המבוצר, 1994

אבא נקבר, והמלחמה שניהל נקברה איתו

קרוביו של הרב עוזי משולם, שנפטר לפני שבוע, בטוחים שהממסד הוביל למותו בייסורים • לדבריהם, שמו הוכתם לשווא, כיוון שבתחילת שנות ה־90 ביקש עם חסידיו לחשוף את פרשת ילדי תימן החטופים • מפכ"ל המשטרה באותה עת, אסף חפץ, טוען: "הם לא היו תמימים. רצו לחסל אותי"

כניסה לבית משפחת משולם ביהוד עוד עומד שלט גדול עם ההבטחה: "כאן יוקם בית מדרש לזכרו של שלומי אסולין", ועליו תמונת דיוקן שהלכה ודהתה עם השנים. מתחת לתמונה נתלתה מודעת אבל טרייה, שמבשרת על פטירתו של הרב "אזולאי עוזי משולם". בחוץ עומד בחור בשם מוטי, שזורק בדל סיגריה ומסנן: "הלכו שניהם, עכשיו נשאר רק הפחד". מוטי לא מסיים את דבריו ופתאום השקט היחסי בחצר הבית נפסק. קבוצה של אנשים הולכת במהירות, בדבוקה אחת, מגיעה אל צידו האחר של הבית. הדלת נפתחת וכולם, בבת אחת, נעלמים. "זה עמי הגיע. זה הבן. הוא חזר, אבל אסור שיראו אותו", מסבירה קרובת משפחה.

הסיטואציה המוזרה הזאת, שהתרחשה עם תחילת השבעה בבית משפחת משולם, ממחישה היטב את שעובר על אנשי ביתו. כל מי שנכח בבית המשפחה לא יכול היה שלא לשים לב שבאותה הדבקות שבה מספרים בני המשפחה על צדקת דרכו של אביהם, הם גם  מסבירים בלהט כי פרשת ילדי תימן נגמרה. נקברה. מי שיקשיב למילים הנאמרות, לא יוכל שלא להבחין בפחד ובבהלה שאוחזים בהם. 

"אני לא מפחד מאף אחד, רק מאבינו שבשמיים", מתעקש שמואל, בנו של עוזי משולם, וכמעט באותה נשימה ובצורה הרבה יותר נחרצת הוא מבהיר: "חשוב שתדע שאין לנו שום קשר לפרשה ההיא. אנחנו לא מתעסקים בזה ואין לנו עניין בזה. אנחנו לא יודעים על זה כלום. אבא נקבר והעניין נקבר איתו". שמואל מדבר אל דפי העיתון, אבל ניכר בו שהוא מכוון לאוזניים מסוימות. הוא לא יאמר בקול, אבל בני המשפחה עדיין מפחדים - הם בטוחים ש"גורמי הממסד" רודפים אותם. 

בשנות ה־90 המוקדמות עמדו עוזי משולם וחסידיו במרכז העניין של החברה הישראלית. עוד לפני האירועים שהסעירו את המדינה, נחשב משולם לרב פורץ דרך ביהדות תימן. הוא הצליח לאסוף סביבו חסידים רבים. "הוא היה איש אמת. זה מה שאנשים מצאו אצלו. כל מי שחיפש אמת, מצא אותה אצלו. זה גם מה שהוביל אותו לאירועים שקרו", סיפר השבוע אחד הרבנים, שמגדיר את עצמו כתלמידו של משולם. 

לדברי חסידי משולם, אותה האמת היא שהביאה אותו לישיבה בכלא, וגם הביאה עליו מחלות, עד שמת בייסורים. משולם התעקש לברר לעומק את פרשת חטיפת ילדי תימן. הוא ביקש לחשוף, עקב תלונות של הורים רבים, בעיקר מבני עדות המזרח ומעולי תימן, מה עלה בגורל ילדיהם, שלטענתם נעלמו בשנותיה הראשונות של המדינה. 

"הרב היה איש ביטחון, אם אתה מבין למה אני מתכוון. הוא לקח רשימות מהמוסדות הביטחוניים והחליט להילחם", מספר אחד המבקרים בשבעה.

"גורמי ממסד מושחתים"

משולם דיבר על ילדי תימן החטופים בהרצאות, פנה לחברי כנסת והפיץ עלונים, עד שבשנת 1994, אחרי אירוע מוזר, שנראה שולי - סכסוך עם קבלן מקומי שחסם את הכביש עם מערבל בטון - התבצרו משולם וחסידיו בביתו ודרשו להקים ועדת חקירה לנושא ילדי תימן. לבני המשפחה יש גירסה אחרת לאירועים: "נראה לך שבגלל מערבל בטון כל זה קרה? יש דבר כזה שנקרא לעורר פרובוקציה. יצרו כאן אחת כזאת", אומר שמואל, "הם  באו לכאן במגמה מסוימת". 

לדבריו של שמואל, החסידים כלל לא התבצרו: "כשאתה בתוך הבית שלך ומקיפים אותך, אתה מתבצר או נצור? יש שכנים שעד היום מספרים איזה פיצוצים הם קיבלו, רק על זה שהסתכלו החוצה. הביאו לפה דחפורי ענק. חצי יהוד היתה יס"מ, מסוקים, צלפים. הייתי ילד, אבל את התאורה שחדרה דרך הקירות ואת הירי לתוך הבית אני זוכר היטב. הם עשו כאן חורים בקיר ובחלונות. אנשים ניצלו פה בנס".

באותה תקופה התייחסו למשולם כאל מי שהנהיג כת קנאית של חסידים שהיו עושי דברו. שמואל יוצא בחריפות נגד המסקנה הזו: "ציירו אותו ככה בכוונה כדי שיהיה 'להם' יותר קל לעשות לו את מה שהם רצו לעשות לו. ל'כת' הזאת היו שותפים אנשי צבא, מלח הארץ, לא עבריינים או פושטקים. היו טייסים בטייסת קרב, קיבוצניקים. 

"ניסו להכפיש את שמו מתוך מטרה מסוימת. אם אומרים לך שריקי כהן היא מסוכנת, היא תימהונית, היא מתבצרת, בסוף תאמין לזה. היתה להם מגמה והם הצליחו בה, אבל שיידעו שעם ישראל הפסיד מנהיג, לא רב, מנהיג אמיתי שאין כמוהו".

לאחר משא ומתן הוחלט שמשולם עצמו ייצא להיפגש עם המפכ"ל, ואז פרצו כוחות המשטרה לבית. במהלך הפריצה נהרג שלומי אסולין. "שלומי היה יהודי צדיק, מפקד בגולני", מספר שמואל, "המשטרה אמרה 'אנחנו פה לשלום', אבל איזה שלום? 1,000 חיילים ומסוקים, זה שלום אולי עם החיזבאללה".

שמואל ממשיך: "הסיפור היה אחר. תאר לך שאתה עובר ברחוב, רואה איזה ראש משפחת פשע יורה במישהו, ורק אתה צילמת וראו שצילמת. אתה יודע מה יעשו לך? יחסלו אותך. זה בדיוק מה שהיה עם אבא שלי, רק שהוא שרד ולהרבה זמן". 

בשלב זה שמואל נעצר: "אתה לא תגרור אותי לפרשת ילדי תימן, זה לא מעניין אותי. אבי נקבר עם הדבר הזה, אותנו זה לא מעניין. אף פעם לא התקרבנו לדברים האלה. 

"אני רק יודע שאבי עשה דברים חשובים והכל בשם ההלכה. למשל, על גילוי עריות יש 'ייהרג ובל יעבור', ואבי הציל ממצב של נישואים בין אח לאחות. אבל הפרשה הזאת? אותי זה לא מעניין. באה אלי שכנה, שרצתה שהבן שלה יעשה על זה סרט. אמרתי לה שלא יעשה הצגה ולא סרט, כי הוא עצמו יהפוך למצגת באזכרה שלו".

לאחר האירוע המדובר נידון עוזי משולם לשמונה שנות מאסר, ולדברי בני משפחתו בעת מאסרו הוזרקו לגופו חומרים שגרמו למחלתו. בנו הבכור, עמי, שבעצמו גורש אחרי הפרשה, ושאנשיו טוענים עד היום כי הוא עוד מבוקש על ידי אותו "ממסד", פירסם עוד בשנת 2008 דברים חריפים באתר "זעקת אמת", המוקדש לפרשה. 

באתר טען עמי כי "העבירו את אבא לכלא שאטה שבעמק יזרעאל, ושם אותם גורמי ממסד מושחתים החדירו לגופו חומרים במטרה אחת ויחידה - לגרום לקריסת מערכות בגופו, תוך כדי הקפדה שהכל יראה באופן טבעי". גם העיתונאי החרדי שמואל קאופמן, שמכיר את המשפחה כבר 25 שנה, טוען שמשולם היה בריא לפני הכלא: "הוא היה קירח בגלל משהו כימי, אבל הוא היה בריא".

שמואל הבן מוסיף: "את אבא שלי סרקו במסרקות ברזל. היו לו פצעים. הוא דימם בכל גופו. הוא נכנס לכלא בריא לגמרי ויצא במצב סיעודי. איך אפשר להסביר דבר כזה?"

לטענת בני המשפחה, אף רופא לא ידע לאבחן במה לקה עוזי משולם. "שנים הוא נאנק פה. לא היתה לו מחלה. פתחתי עיתון וראיתי שאמרו שאבא סבל מ'מחלה קשה', מצחיק מאוד", הבן שמואל אומר בציניות וממשיך: "משנת 1999 הוא כבר עם 'המחלה הקשה'. אנשים עם מחלות קשות כאלה מתים הרבה יותר מהר". 

עוד אומר הבן: "כשהוא יצא מהכלא מצבו הבריאותי היה זוועה. כל הגוף פצעים. אמרו שאלו עקיצות של יתושים ועקרבים. קיבלנו אותו שבר כלי על אלונקה. הרופאים לא ידעו מה יש לו. לא עזרו בדיקות דם, בדיקות רנטגן, כלום. אני מאמין שהגורמים המושחתים במדינה מסוגלים לעשות הכל. לא ייתכן שאדם ייכנס לכלא וייצא שבר כלי".

בני המשפחה מקווים כי כעת יזכו לשקט. "ברוך השם שאבי לא מת ברדיפה אחרי ממון, נשים וכאלה. הוא נפטר, ואולי נרצח, ברדיפה אחרי הקדוש ברוך הוא. הוא עשה את מה שעשה כי היה מחויב לזה לפי ההלכה, כי הוא יהודי. היה לנו אבא מדהים, אבא מוסרי, אבא אמיתי שאין אדם כמותו בדור הזה. כאב לו על עם ישראל. הוא תמיד היה אומר 'יימח שמם ויאבד זכרם של הנאצים, שעשו שואה ביהודי אירופה. איזה צרה גדולה באה לאחינו יהודי אשכנז, בלי הבדלים'", אומר שמואל. 

"אנשים מסוכנים"

 אותה מידה של תקיפות, ששמענו מקרוביו של הרב משולם ז"ל, מורגשת בדבריו של רב ניצב בדימוס, אסף חפץ, מפכ"ל המשטרה באותה העת: "אותי לא עניין אם הם תימהונים, קנאים מאמינים או לא. אותי עניינה העובדה שהם היו חבורה של אנשים מסוכנים, שביצעו עבירות פליליות. 

"הם היו רצחניים. הם ניסו להרוג את קצין המודיעין של השב"כ, פגעו בתשתיות תקשורת, שרפו משרדים וארכיון של בית משפט. הם היו מסוכנים בעינינו עד כדי כך, שרצינו לסווג אותם כארגון טרור. היו ידיעות מודיעיניות רציניות שהם רוצים לחסל אותי ואת משה שחל, שהיה אז השר לביטחון הפנים".

מה קרה באירוע ההתבצרות?

"הם החזיקו כלי נשק ותחמושת. לא היתה ברירה. לא יכולנו לפעול, אלא כמו שפעלנו. לא חיפשתי להרוג יהודים, אבל הם התנהגו באלימות. הם זרקו בקבוקי תבערה על ניידת, ומשולם עצמו הקרין במשך 50 יום על סביבתו אלימות. הם התבצרו איתו וירו על כוחות הימ"ר שהקיפו את המתחם. הם לא רצו להיכנע, ולכן היה צריך להשתמש בכל הכלים ולהיות מוכנים לגרוע ביותר. לא חיפשנו לחסל אותם. חששנו שאם נפרוץ זה יביא להרוגים, בעיקר אצלם. האירוע נחשב להצלחה יחסית בגלל שנהרג רק אדם אחד, שבכלל ניסינו לפגוע לו בכתף".

איך התנהל הקשר בינך לבין הרב משולם?

"הם טענו שהוצאתי אותו בעורמה, אבל האמת היא שהיו לנו שיחות מוקדמות, עוד לפני שהייתי מפכ"ל. גם במהלך המו"מ הייתי מוכן לפגוש אותו. הבטחתי לו שלא יפגעו בו וייתנו לו יחס מתאים, אבל הוא ידע שאם הוא יוצא הוא הולך למעצר".  

ומה אתה אומר על ההאשמות, שלפיהן הממסד פגע בבריאותו?

"משולם כבר היה חולה. הוא היה חולני. הכלא אולי החמיר את מצבו, אבל היו לו בעיות בריאותיות. אני לא יודע על זה שהמשטרה או השב"כ ניסו לחסל אותו. השב"כ היה מעורב, כי זו היתה התארגנות מחתרתית יהודית. גם היום השב"כ מעורב באירועי 'תג מחיר'. היו חבר'ה בשטחים שהיו אוהדים של משולם, אז ברור שהשב"כ שיתף פעולה. הם לא היו כאלה תמימים כמו שהם טוענים".

ומה דעתך על פרשת ילדי תימן החטופים?

"משולם עשה קמפיין על הנושא וזה בסדר. אין לי כלום נגד דבר כזה, אבל ברגע שזה גרם להידרדרות ולפעילות אלימה נוצרה בעיה. הם עשו הכל כדי למשוך תשומת לב דרך התקשורת, מח"כים ועד ההתבצרות. הוא יצר לעצמו סצנריו שהוא לא ידע איך לצאת ממנו. בשלב מסוים היתה לו שחצנות כזאת של 'אני לא שם עליכם', 'אני מול כל המדינה'. הוא קרא לי 'רמבו קרמבו'".

לסיכום אומר חפץ, שעוזי משולם היה, ללא ספק, אדם כריזמטי, ושלא לחינם אנשיו הלכו אחריו, באש ובמים, אבל בטוח שזאת גם הסיבה שאירוע ההתבצרות הפך לאלים עבור שני הצדדים. בצד של משולם, לעומת זאת, תתקשו למצוא מילה אחת טובה על כל מי שקשור לממסד, מבחינתם זה ברור - הממסד מושחת. 

כעת, רק נותר להם לקוות, שהשקט, כפי שנאמר מוקדם יותר, יעטוף אותם סוף סוף, ושכל הפרשה תיקבר, יחד עם הרב עוזי משולם.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...