אחרי שהופיע על במות תיאטרון חיפה, באר שבע, הבימה ובית ליסין, מגיע השחקן והקומיקאי דוד קיגלר ("הרצועה", "החברים של נאור") לבמת תיאטרון החאן.
זה יקרה עם ההצגה "האדרת", מאת גוגול, שתעלה ב־27 ביולי. לעיבוד אחראית שחר פנקס ושיר גולדברג מביימת - שתיים שמרבות לשתף פעולה ומסומנות כבר כדבר הגדול הבא. אל האנסמבל המשובח של החאן מצטרף לראשונה קיגלר, שכבר מרגיש בבית ומאוד מתרגש מהמעמד. לצידו של קיגלר ישחקו אדי אלתרמן, דודו בן זאב, יואב היימן ויעל טוקר.
"זה נחמד שאת אומרת אנסמבל משובח", אומר קיגלר (47) בחיוך, "בדיוק בגלל זה אני נכנס לתיאטרון הזה. זה לא תיאטרון של כוכבים אלא של שחקנים, ואני שחקן. מעולם לא כיוונתי להיות כוכב".
לאחרונה הופיע קיגלר על במות, והוא מזגזג בין תיאטרון רפרטוארי לסטנד־אפ זוגי עם אשתו, השחקנית אדווה עדני.
"רק עכשיו סיימתי הפקה בתיאטרון הרצליה 'קיגלר חייו ומותו', לפני זה הופעתי בהבימה, אני כל הזמן מדלג בימי שישי בין במות בידור ובאמצע השבוע בתיאטרון. קודם כל ותמיד אהיה שחקן תיאטרון".
אולי לא כיוונת להיות כוכב, אבל לא מפריע לך שעידן הכוכבים הנולדים משפיע גם על התיאטרון ושיש תיאטראות שילהקו כוכב מוכר ולא אותך כדי למשוך קהל?
"גם אני חשבתי ככה וטעיתי. חשבתי שאם אצא לטלוויזיה ואהיה בפריים טיים יהיה לי קל יותר לקבל תפקידים בתיאטרון, אבל זה לא נכון. תיאטרון של כוכבים זה לא משהו שמוכיח את עצמו כי בסופו של דבר מה שקובע זה אם ההצגה טובה או לא. כוכב לא מוכר כרטיסים, רק הצגה טובה. תראי את מופע הסטנד־אפ שלי ושל אדווה, אנחנו כבר סוגרים 200 הצגות בלי יח"צ, רק מפה לאוזן".
ספר לי על המופע, אני מניחה ששם בא לידי ביטוי הקומיקאי שבך.
"נכון, המופע נקרא 'נישואים גרעיניים'. אנחנו נשואים 23 שנים, יש לנו שלושה ילדים וכלב. זה מופע ייחודי שאף פעם לא נעשה בארץ לדעתי, בגלל שזה סטנד־אפ זוגי שנכתב על ידינו ובוים על ידינו. אנחנו מביאים את החיים שלנו הארד קור לבמה בצורה הכי גלויה שיש וזה מאוד מצחיק. זה רץ כבר שנתיים ואנחנו ממלאים אולמות".
נחזור לגוגול ולההצגה. בהתחשב בשפה הבימתית המיוחדת של שיר ושחר, מה צפוי הפעם?
"יש להן בחירות אמנותיות מאוד ייחודיות. זה סיפור שמתרחש בסן פטרסבורג והן נסעו לשם וכעת מנסות להביא משם את הרוח. אין לי ספק, הן הדור הבא שיעצב את דרכו של התיאטרון".
אז תיאטרון זה הדבר עכשיו.
"זה תמיד היה בראש מעייניי, זה מקום שאפשר לשחק בו גם עד גיל 100. אם פרס היה שחקן, הוא היה עדיין משחק בתיאטרון".