"הבנים החורגים" של הכנסת

העוזרים הפרלמנטריים של חברי הכנסת החליטו לעשות מעשה. לאחר שנים ארוכות, שבהן הם רק התלוננו על תנאי עבודתם הקשים ועל שכרם הזעום, הם החליטו לצאת למאבק נגד הנהלת הכנסת. לצורך זה הם הקימו ועד פעולה של חמישה אנשים, נציגי מפלגות שונות ותפיסות עולם מגוונות, שייצגו את 200 העוזרים של 120 הח"כים.

הצעד המשמעותי שביצע ועד הפעולה הוא הצטרפות להסתדרות, שהפכה בכך לארגון היציג של העוזרים. יו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות, אבי ניסנקורן, אף בירך אותם על המהלך ופנה למנכ"ל הכנסת רונן פלוט בבקשה לפתוח במו"מ על תנאי עבודתם של העוזרים ועל הסדרתם בהסכם קיבוצי.

בפגישה שקיימתי עם ארבעה מחברי ועד הפעולה, הם הודו שהם נהנים מאוד מהעבודה בכנסת, שיש להם סיפוק רב ותחושת שליחות בעבודה בצמידות לנבחרי הציבור, אבל פניהם התכרכמו כשהחלו לספר על תנאי ההעסקה שלהם. "יש בכנסת שני סוגי עובדים. אלה שנהנים מכל התנאים של חופשה, הבראה, אחזקת רכב, תשלום עבור ביטוח ורישוי, ואלה - כלומר העוזרים הפרלמנטריים - שאין להם שום תנאים", אומר אילן מרציאנו, עוזרו של יו"ר ועדת העבודה והרווחה, ח"כ חיים כץ (הליכוד ביתנו), "אחרי כמה שנות עבודה אני משתכר בקושי 10,000 שקלים ברוטו לחודש. בשביל אב לשלושה ילדים, שהתמקצע בתפקיד הזה ועובד קשה, זו משכורת לא מכובדת".

שכר הבסיס: 6,000 ש'

לילך שלי, העוזרת הפרלמנטרית של יו"ר הקואליציה ח"כ יריב לוין (הליכוד ביתנו), אומרת: "אתן לך דוגמה אקטואלית. אתמול הגעתי לכנסת בשעה שמונה בבוקר ויצאתי הביתה בשעה ארבע וחצי לפנות בוקר. זהו היקף שעות אדיר. לעיתים קרובות אני מרגישה מנוצלת ושאני עובדת בתנאי עבדות".

לורה טלינובסקי, העוזרת של יו"ר האופוזיציה ח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה), אומרת כי "שכר בסיס של עוזר פרלמנטרי מתחיל בכ־6,000 שקלים בלבד. בשיא הוותק וההשכלה הוא יכול להגיע ל־10,000 שקלים. אני סבורה שיש להשוות את תנאי העבודה שלנו לאופי העבודה ולמאמץ שנדרש מאיתנו".

דוברים, לפעמים גם נהגים

בן צדוק, העוזר הפרלמנטרי של יו"ר הוועדה לזכויות הילד, ח"כ אורלי לוי־אבקסיס (הליכוד ביתנו), אומר כי "השאיפה שלנו היא לקבל מעמד דומה לזה של עוזרי שרים, ששכרם גבוה הרבה יותר וגם הם עובדי מדינה".

מה, למעשה, עושים העוזרים הפרלמנטריים? לכל ח"כ יש שני עוזרים (לראשי ועדות יש שלושה, ג"א), אך ידיהם מלאות עבודה. הם מטפלים בכל פניות הציבור שמגיעות אל הח"כ, ממיינים את המכתבים והמיילים ומשיבים לפונים בשם הח"כ, משמשים גם דוברים של הח"כ, ואחראים לניסוח ההודעות לעיתונות ולקשר עם הכתבים הפרלמנטריים. העוזר גם מסייע לח"כ בתחום הפוליטי ובקשר עם חברי מפלגה ועם פעילים. יש עוזרים יצירתיים שיוזמים הצעות חוק ומטפלים בניסוחן בעזרת הלשכה המשפטית, ויש עוזרים שמשמשים גם נהגים של הח"כים ואחראים להסעתם בכל רחבי הארץ.

תנאי ההעסקה של העוזרים קובעים כי הם כפופים במישרין לח"כ, הבוחר אותם והרשאי לפטרם בכל עת, אולם משכורתם משולמת על ידי הכנסת. אין לעוזרים קביעות או ועד שיגן עליהם מפני פיטורים. הח"כ קובע אילו מטלות יוטלו על העוזר. יש ח"כים שבמהלך קדנציה אחת החליפו שבעה-שמונה עוזרים. לעומת זאת, לח"כ אין שום יכולת להשפיע על תנאי ההעסקה של העוזר, שנקבעו על ידי ועדת גרונאו (ועדה לקביעת שכר ותשלומים לח"כים).

עזרה מהח"כים?

שאלתי את העוזרים מדוע אינם מבקשים מהח"כים שמעסיקים אותם לסייע להם במאבק, הלוא לפנייה של 60-50 ח"כים ליו"ר הכנסת בנושא זה עשויה להיות תרומה רבה בעניין. "אילו הח"כים היו קובעים את תנאי השכר שלנו, אין לי ספק שהתנאים שלנו היו הרבה יותר משופרים", אומרת טלינובסקי. "ייתכן שלא תהיה ברירה וניאלץ לבקש את התערבותם", אומר מרציאנו. הארבעה גם סירבו לפרט אילו אמצעים ינקטו אם דרישותיהם יידחו על ידי הנהלת הכנסת. "יש לנו דרכים לשיבוש עבודת הכנסת, אבל אני מקווה שלא נגיע לכך. נמאס לנו להיות בנים חורגים בכנסת", אומר מרציאנו, ואילו טלינובסקי מוסיפה: "אני בטוחה שנזכה לשיתוף פעולה של הנהלת הכנסת, ולא ניאלץ לנקוט צעדי תגובה חריפים".

בהנהלת הכנסת מודים שהתנאים של העוזרים טעונים שיפור ניכר, אבל לדבריהם הם נקבעו על ידי ועדת גרונאו ולא על ידי הכנסת. הם מציינים כי למנכ"ל החדש פלוט, שהיה בעבר יו"ר מועצת פועלי נצרת עילית, יש רגישות לצורכיהם של עובדים, וכי הוא ישמח להיפגש עם חברי ועד הפעולה ולחפש דרכים לסייע להם.

* * *

מנכ"ל הכנסת רונן פלוט:

"הכנסת לא מעסיקה את העוזרים"

המנכ"ל החדש של הכנסת, רונן פלוט, סירב להגיב במישרין על טענותיהם של חברי ועד הפעולה, אולם עמדתו הובהרה במכתב ששיגר לאחרונה ליו"ר האגף לאיגוד מקצועי בהסתדרות.

במכתבו ציין פלוט כי "אין בין הכנסת לבין העוזרים הפרלמנטריים יחסי עובד־מעביד, שכן היא לא משמשת מעסיקתם, וממילא הכנסת לא יכולה לשמש צד בהסכם קיבוצי. מתכונת העסקתם של העוזרים נקבעה על ידי ועדת הכנסת, ולפיה "העוזר הפרלמנטרי הוא עובדו של חבר הכנסת, ולא של הכנסת, והוא חב לח"כ ולו בלבד חובת נאמנות כעובד למעבידו. העוזר נבחר על ידי חבר הכנסת לפי שיקול דעתו, והוא שקובע את מועד תחילת עבודתו וסיומה ואת המטלות שיבצע. הח"כ הוא גם מי שמפקח עליו בהיותו 'מעבידו היחיד'. כמו כן, נקבע כי שכרם של העוזרים משולם על ידי הח"כ המעסיק באמצעות הכנסת. גם חוזה ההעסקה נחתם בין הח"כ לבין עוזרו".