את השבוע הזה יבקש ברק אובאמה לשכוח. לא כל כך בגלל החשיפה המאוד מביכה של איש ה־CIA לשעבר, אדוארד סנאודן, שהציג לעולם באמצעות ה"גרדיאן" הבריטי, כיצד ארה"ב מאזינה לעולם כולו, ובכלל זה אזרחיה, אלא יותר בגלל שזה קרה במשמרת שלו. בסופו של דבר היה לנו עוד שבוע שבו העולם גילה כי "תחלואי" ממשל בוש (כולל מתקן הכליאה בגואנטנמו), שזכו לביקורות כה קשות מצד אובאמה, הם פתאום צורך קיומי. העולם גם גילה השבוע כי לאובאמה יש אוזניות גדולות.
לעולם החופשי קם השבוע גיבור חדש: אדוארד סנאודן. צעיר בן 29, סוג של חנון מחשבים, שיש לו הרבה מה להפסיד (משרה נאה המכניסה 200 אלף דולרים בשנה, וילה נאה וחברה עוד יותר נאה), החליט לצאת להגנת הזכות האזרח לחירות ולפרטיות, וחשף לעולם כיצד הממשל האמריקני הקים לעצמו תוכנית מעקבים סודית, Prism.
הממשל האמריקני, על פי החשיפה, נעזר (במעקבים) בחברים הטובים ביותר היום של האדם: חברת אפל, גוגל ועוד כמה חברות אינטרנט ענקיות, תוך כדי התעלמות מוחלטת מהתיקון הרביעי לחוקה. אמריקה גם גילתה לתדהמתה שסנאודן בחר למצוא מקלט דווקא בסין (הונג קונג), היריבה הגדולה של ארצו.
סנאודן תיאר לעיתון הבריטי כיצד הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב (NSA) אוספת מידע על התעבורה ברשת של אזרחים ממדינות שונות בעולם, תוך כדי מידור אבסולוטי, בלי כמובן ליידע אף אחד, כולל בעלות ברית וממשלים ידידותיים. סנאודן חשף למעשה כיצד אזרחי העולם הפכו לשבויים ברשת, לא מרצון.
אפילו גיבור שנות ה־70, דניאל אלסברג, מי שחשף ב־1971 בעיתון "ניו יורק טיימס" כיצד הממשל האמריקני משקר במצח נחושה לעם בעניין מלחמת וייטנאם, הפליג בשבחים על סנאודן בראיון ברשת CNN. "כבר עשרות שנים אני ממתין לאיש שכזה", אמר האיש שזיעזע אז את אמריקה ויצא נקי. "אני חושב שהוא העניק לנו שירות עצום. הוא חשף את המצב המתפתח כאן, שבו אנחנו הופכים למדינה שהיא כולה תחת מעקב".
אלסברג, אף הוא איש ממסד לשעבר (חוקר במערכת הביטחון של ארצות הברית), אמר השבוע כי הוא היה נוהג בדיוק באותה דרך: "אילו הייתי יודע כי הסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב מרגלת אחר כל אזרח אמריקני פעמים רבות, בקווי טלפון שונים, עוקבת אחר פרטי חשבונות הבנק שלהם, אחר פעילות כרטיסי האשראי שלהם - הייתי עושה בדיוק את מה שהוא עשה. הייתי מפר את החוק".
ובכלל לדעתו של אלסברג לא בטוח כלל שסנאודן הפר את החוק: "אין לי ספק שהמעקבים האלה הם בניגוד לתיקון הרביעי של החוקה (הקובע כי לכל אדם יש זכות לפרטיות בגופו וברכושו, ומגן על האזרח מפני חיפוש או פריצה שרירותית על ידי השלטון). האם זה פשע לחשוף פשע?" בינתיים כבר החלה התגייסות ברשת, ובתוך 48 שעות חתמו 30 אלף איש על עצומות למען אדוארד סנאודן.
מבוכה, הבנה, מחלוקת
אבל הסיפור הגדול הוא לא כל כך המעקבים, שעליהם ידעו כולם (אם כי לא את מימדיהם) מאז הכריז ממשל בוש על המלחמה בטרור, בעקבות הפיגוע בתאומים (11 בספטמבר 2001). הבעיה היא הביקורת שמופנית אל הנשיא האמריקני, כולל מהגוש הליברלי (המצביעים האמריקנים השמאלנים שתלו בו תקוות גדולות), שמתקשה להאמין כי בעידן אובאמה מתרחשים דברים שכאלה.
גם מדינות ידידותיות, בעיקר מאירופה, שהפכו למעריצות הגדולות של יורשו של בוש, אינן מבינות. מדינות האיחוד האירופי, בעלות ברית של אמריקה, לא הסתירו את הזעם הגדול, גם אם ניסו בתגובותיהן לגלות איפוק. מספר חברי פרלמנט באיחוד האירופי אף איימו לבטל את הסכמי שיתוף המודיעין והמידע עם ארה"ב.
גם עבור אובאמה מדובר במבוכה אישית, עוד אחת בשרשרת של פרשיות שמעיבות על תחילת הקדנציה השנייה שלו, אחרי ניצחונו בבחירות האחרונות. תחילה היתה זו פרשת הניהול הכושל של הפיגוע בבנגאזי בחודש ספטמבר, אחר כך פרשת המסים שהופעלו נגד יריביו הפוליטיים של אובאמה; ואז הגיעה כמובן פרשת ההאזנות לעיתונאים של סוכנות הידיעות AP ולכתב המדיני של רשת פוקס הימנית. הסערה החדשה שעורר סנאודן היתה אולי הטיפה הנוספת - המיותרת.
מי שנחלצו לעזרתו של אובאמה בפרשה היו סקרים שפורסמו בארה"ב ובבריטניה, שהצביעו על כך שהאזרחים מוכנים לוותר על פרטיותם למען הגנה מפני פיגועי טרור. המשמעות היא, שהרטוריקה של בוש לא היתה כל כך שלילית בסופו של דבר. מסקר שפירסם מכון PEW עולה כי 56 אחוזים מכלל הציבור האמריקני סבורים כי הגישה של סוכנות NSA לטלפונים של מיליוני אזרחים אמריקנים "מקובלת" עליהם. לעומת זאת, רק 41 אחוזים דוחים על הסף פרקטיקה מסוג זה.
יש לציין כי סקר שכזה כבר נערך ב־2006, וכבר אז נחשפה העובדה שהסוכנות לביטחון לאומי של ארה"ב עוקבת אחר קווי טלפון ללא אישור של בית משפט. אז 51 תמכו לעומת 47 שהתנגדו לכך. ההסכמה באמריקה רק גדלה. 62 אחוזים מהאמריקנים אף טוענים באותו סקר כי אמריקה חייבת לחקור איומי טרור, גם אם זה פוגע בפרטיות שלהם.
ייתכן שהעובדה שנשיא דמוקרטי יושב בבית הלבן גרמה לתמיכה בפרקטיקה הזאת רק לגבור, ואולי צריך נשיא דמוקרטי כדי לקדם רעיונות רפובליקניים. אמנם זה נשמע מגוחך, אבל ההיסטוריה היא זו שתשפוט בסופו של דבר ותקבע אם אובאמה היה הדבר הנחוץ כדי לטהר את שמו של ג'ורג' בוש הבן.
ההצהרות של אובאמה על סיום המלחמה בטרור אינן מתיישבות עם המעקבים אחר האזרחים, ולכן המלחמה בטרור אינה בדיה. האם המעקבים הם המלחמה החדשה בטרור נוסח אובאמה? פגיעה בחירויות של האזרח החופשי כאילו היה בן דודו של אוסאמה בן לאדן. עבור הליברטריאנים באמריקה, ציתות לטלפון של אזרח אמריקני, לדוגמה ביוטה, הוא לא פחות חמור מלשלוח חייל לעיראק. ואפרופו ליברטריאנים, אלה, באמצעות חבר הקונגרס רון פול, מי שהיה מועמד בפריימריז של המפלגה הרפובליקנית, זעמו על הגילוי החדש. הרי בשביל דברים כאלה הם כאן.
פול מוחה נגד המלחמה בטרור נוסח אובאמה: "כעת הם אומרים שנוותר על החירות שלהם כדי שנילחם נגדם מכאן?" הוא שואל. מבחינת פול, מתנגד חריף להתערבות של וושינגטון בענייני הפרט ומן הסתם גם להאזנות, "בכל פעם שאנחנו מוותרים על החופש שלנו - אנחנו מפסידים. בעולם שלי החוקה עדיין תופסת".
בכל מקרה, אין ספק כי בסופו של דבר, איך שלא נסתכל ונבחן את הסיפור הזה, נראה כי אדוארד סנאודן איתגר בעיקר את הנשיא אובאמה. תשע הדקות שבהן העניק סנאודן ראיון לעיתון "גרדיאן", והצ'ט שלו עם ה"וושינגטון פוסט", היו סוג של צוואה, שהשאיר רגע לפני שנעלם לסין.
הוא חשף בה את האח הגדול, שיושב על הזנב של כל אזרח ואזרח, גם כשאין בכך צורך ממשי. זה אירע במשמרת של אובאמה, בדיוק כמו שחשיפת מסמכי הפנטגון בידי אלסברג בזמנו התרחשה במשמרת של הנשיא ריצ'רד ניקסון - רק זה עוד חסר לאובאמה, ששמו ייקשר לאחד הנשיאים שעוררו הכי הרבה מחלוקות בתולדות הבית הלבן.
אישיות ומציאות מורכבת
אמריקה כעת מתמודדת עם הגילויים. באוניברסיטת מרילנד, לדוגמה, עדיין תוהים למה סנאודן התכוון כשדיבר על "התקנה סודית" עת החל לעבוד במקום כאיש אבטחה, וברשתות הטלוויזיה מיהרו כמובן לאתר את הוריו של איש ה־CIA לשעבר. אמו של איש המחשבים המבריק עובדת בבית המשפט של בולטימור, במחלקת מידע טכנולוגי. האב, לעומת זאת, לא סיפר על עצמו דבר, ירד למחתרת וסירב להתראיין.
גילוי נוסף שאליו האמריקנים נחשפים הוא אישיותו המורכבת של האיש שנחשף למידע כה רגיש (סוג של בן זיגייר בתהליך קבלתו לעבודה). סנאודן למשל, לא קיבל תעודת סיום עם חבריו ביומו האחרון בתיכון, אבל כמו רבים שכמותו, הפך מפריק מחשבים לעילוי של ממש בתחום.
תעודת בגרות או לא, צעירים מסוגו של סנאודן הפכו למצרך מבוקש בסוכנויות מודיעין בעולם, בעיקר מאז הפיגוע בתאומים, אבל את שר ההגנה האמריקני, צ'אק הייגל, כל זה לא מעניין. עבורו זאת מבוכה ראשונה מאז נכנס לתפקיד לאחרונה, והוא הורה לשירותי המודיעין לפתוח בחקירה מקיפה בעקבות ההדלפה. הייגל גם ביקש לדעת כיצד איש שכזה זכה לדרגת סיווג גבוהה ביותר.
לסנאודן אמנם אין תארים אקדמיים, אבל תשע דקות הווידוי שלו ב"גרדיאן" חשפו צעיר מודאג עם משנה פוליטית ופילוסופית מאוד מסודרת, אדם שיודע בדיוק מה הוא עושה ויודע גם בדיוק על מה הוא עתיד לוותר. סנאודן מודע לכך שהחיים שלו כבר לא יהיו כפי שהיו פעם. הוא אפילו אמר כי הוא לא מצפה לראות שוב את ביתו.
"אתה לא יכול לעמוד מול סוכנויות הביון החזקות בעולם ולא להבין את הסיכון הכרוך בכך", אמר סאונדן. יו"ר הוועדה לענייני מודיעין בבית הנבחרים, מייק רוג'רס (רפובליקני), אמר למשל כי סנאודן פירסם "מידע בהיקף כזה שהופך אותו למסוכן".
סנאודן עוד ניסה להתגונן והגדיר עצמו כ"איש רגיל", המבקש בסך הכל "שהציבור יחליט", באיזו חברה הוא מבקש לחיות, אבל הוא גם עשה החשבון הפשוט והמתבקש. באמצע השבוע הוא נעלם מהמלון שבו שהה בהונג קונג, והשאיר לתקשורת את הספקולציות לאן נעלם. איסלנד ורוסיה הוצגו כמדינות המועמדות להעניק לו מקלט.
כאמור, המהלך של סנאודן הוא בעיקר בבחינת אתגר לנשיא אובאמה, לא פחות מאשר ל־NSA. סנאודן הוא ביטוי לגל חדש שתקף את הדור הצעיר באמריקה. דור ליברטריאני, שמאס בפוליטיקה של היום ובעיקר במדיניות שאימץ אובאמה. צעירים כגון סנאודן סבורים כי וושינגטון מעורבת יותר מדי בחייהם של אזרחי ארה"ב.
סנאודן הצביע בבחירות לרון פול, שרוצה מינימום התערבות של המדינה בחייהם של האזרחים. סנאודן לא הצביע לאובאמה ב־2008, אבל תמך בו אחרי שנבחר. על כך אמר השבוע: "בטעות האמנתי להבטחות של אובאמה". ואכן, צעירים דוגמת סנאודן התאכזבו מכך שאובאמה, למעשה, נכנע ללובי הצבאי־ביטחוני.
למעשה, אובאמה מגלה פתאום כי מרוב שביקש למצוא חן בעיני כולם, הוא בסוף ייזכר כמי שלא מצא חן בעיני אף אחד. הליברטריאנים מאוכזבים אבל זה די ברור, גם הרפובליקנים, ואולי עם זה עוד יכול לחיות הנשיא, שביקש להיות הנשיא של אמריקה כולה ובעיקר נשיא על מפלגתי, אבל הוא איכזב גם את הליברלים, שהעניקו לו את הבית הלבן על מגש של כסף. לא פלא שהאתר "פוליטיקו" כתב השבוע על שובם של ה"ליברל - טריאנים".
זה לא לטלפון
אז מה יעלה בגורלו של סנאודן? "הרצון להפוך אותו לגיבור לא יצלח", אמר השבוע ג'רמי בש, עוזרו של לאון פאנטה (דמוקרט), האחראי בין היתר להיתרים למעקבים. אובאמה עצמו הגן כמובן השבוע על תוכנית המעקבים של הממשל שלו. הוא אף ציין את חשיבותה לביטחון הלאומי של אמריקה. בכלל, ממשל אובאמה הסביר השבוע לכל מי שרק רצה לשמוע, כי איום הטרור הוא איום ממשי וצריך להשתמש בכל הכלים כדי לסכל אותו.
בממשל גם הסבירו כי בסך הכל סוכנויות הביון מאזינות ומגלות עניין במה שהאנשים הרעים אומרים, לא האנשים הטובים. לאלו אין מה לחשוש. אבל בינתיים כל אזרח אמריקני יחשוב עתה פעמיים לפני שיחשוף סודות אישיים בטלפון. יכול להיות שהפרשה הזו תציל כמה זוגות ותחסל כמה רומנים, אבל בגדול ברור לכל: אובאמה מאזין לך, גם כשאתה לא רוצה.
ואם להוסיף עקיצה קצרה לסיכום: אדוארד סנאודן הצליח בתשע דקות לא רק לחשוף את תוכנית המעקבים, אלא גם לגרום לאובאמה פעם נוספת לדבר בושית.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו