"אי אפשר לקבל 100 אחוז ביטחון ובאותו הזמן ליהנות מ־100 אחוז פרטיות ואפס חוסר נוחות" - כך הצהיר ביום שישי נשיא ארה"ב, ברק אובאמה.
צילום: רויטרס
ההצהרה באה יום אחרי שנחשף כי נוסף על גישה לרשומות של מיליוני טלפונים בארה"ב, הממשל חדר ישירות אל מאגרי המידע של תשע ענקיות רשת ומחשוב: מיקרוסופט, גוגל, פייסבוק, אפל, יאהו, AOL, סקייפ, יוטיוב ופ'אלטוק. ה"גרדיאן" דיווח עוד כי סוכנות GCHQ, המקבילה הבריטית של NSA, מקבלת את המידע הנוגע לה מידי האמריקנים וגם ישירות מחברות האינטרנט האמריקניות.
ממשל אובאמה אישר השבוע לראשונה את העובדות, אבל הנשיא ביקש להרגיע. "אף אחד לא מאזין לשיחות הטלפון שלכם, והתוכנית לא כוללת קריאת מיילים של אזרחים אמריקנים", הרגיע והוסיף שהתוכנית פועלת תוך איזון נכון בין צורכי הביטחון לזכויות הפרט.
חלק מחברות האינטרנט ובהן גוגל, אפל, יאהו ופייסבוק, הכחישו כי לממשל היתה היכולת לחדור ישירות אל השרתים המרכזיים שלהן. עם זאת, ייתכן שההכחשות מלמדות על כך שהממשל הגיש את בקשותיו לבית המשפט הסודי שמטפל בבקשות למעקב מודיעיני אחר מדינות זרות, כדי להשיג צווים שיכריחו את התאגידים לשתף פעולה. גורמים בממשל הסבירו כי מטרת האיסוף של המטא־מידע מחברות הטלפון והאינטרנט היתה ליצור מאגר מידע ענק שישמש חוקרים עת הם מקבלים רמז שחשוד בטרור מתכנן לתקוף מטרה אמריקנית. עם זאת, מעקב צמוד יותר, למשל האזנה לטלפון, הצריך צו נוסף.
הנשיא קרא לחברי קונגרס המתנגדים לתוכנית "להשמיע קול". מעטים עשו זאת, גם באגף הרפובליקני, מהסיבה הפשוטה שחוק הפטריוט, שבמסגרתו ניתן ההיתר לתוכנית, נולד ביוזמת ממשל בוש. בין הבודדים שחרגו היה הסנאטור הרפובליקני טד קרוז. "האמריקנים סמכו על הנשיא שהבטיח את הממשל השקוף בהיסטוריה, אבל אמונם נשבר", אמר. הסנאטור רנד פול, מראשי הבדלנים, היה חריף יותר ואמר שמדובר ב"מתקפה רבתי על החוקה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו