במהלך חייו רכב מקס ביאג'י על האופנוע שלו באינספור כבישים ברחבי העולם, לאורך אירופה, ארה"ב, דרום אמריקה, אוסטרליה, מדינות המפרץ והמזרח הרחוק. הוא ראה כמעט כל פינה בעולם, אבל בישראל טרם היה. "זה חלק חדש מהעולם שנפתח בפניי", הוא מסביר, "כשהתחרינו במקומות כגון סין ואינדונזיה, ראיתי מיליוני אופנועים על הכבישים, הרגשתי התעניינות עצומה מהקהל וראיתי כמות אוהדים שמעידה בעיקר על צמיחת הספורט המוטורי במדינות הללו. אני סקרן מאוד בנוגע לאווירה וליחס לספורט מוטורי שאגלה בירושלים".
ציון תורג'מן מדבר על מופע פורמולה 1
צילום: בני פלבן, יח"צ
מכיוון שהאיטלקי בן ה־42 פרש מספורט תחרותי רק בסוף 2012, הוא עדיין בשלבי הסתגלות לחיים החדשים. מופע ראווה מהסוג שמתוכנן לו על אופנוע הסופרבייק בימי חמישי ושישי בבירת ישראל, הוא חווה רק לפני כשנה בסלובניה. "מדובר באירוע מדהים, חוויה ייחודית", הוא נזכר, "לא ציפיתי שזה יהיה כך. אמנם אין כאן פן תחרותי אבל זה עדיין מירוץ מרתק, בידור שהוא כיף. גם האנשים בירושלים ייהנו כך, אני בטוח".
"איל קורסאריו" (הפיראט) הוא אגדה עוד בחייו. מדובר באחד מרוכבי האופנוע הגדולים, המובילים, המפורסמים והפופולריים בעולם. בשני העשורים האחרונים תפס מקום של קבע בצמרת עולם המירוצים וזכה בארבע אליפויות רצופות (1997-1994) בקטגוריית 250 סמ"ק בסבב הגראנד פרי היוקרתי. ביאג'י נחשב עד היום לשיאן הזכיות בקטגוריה והיחיד שזכה ארבע פעמים - שלוש הראשונות עם קבוצת הבית שלו, אפריליה האיטלקית, והאחרונה על גבי אופנוע הונדה.
ב־1998 הוא התקדם לאופנועי 500 סמ"ק וגם החל להשתתף בסבב מירוצי המוטו ג'י.פי - הקטגוריה הכי כבדה ויוקרתית בענף. ביאג'י ניצח כבר במירוץ הראשון שבו התחרה, והוא אחד משני האופנוענים היחידים בהיסטוריה לעשות זאת. אמנם מעולם לא הצליח לזכות באליפות העולם, אולם בכל שמונה עונותיו במוטו ג'י.פי היה בדבוקת הצמרת של הרוכבים, שלוש עונות סיים במקום השני, שלוש עונות במקום השלישי ועוד פעמיים במקומות הרביעי והחמישי. במילים אחרות, במשך תקופה ממושכת נכלל ביאג'י בשלושת הרוכבים הטובים בעולם.
אחרי שהתעייף עבר לסבב מירוצי הסופרבייק, שנחשב מדרגה אחת מתחת למוטו ג'י.פי (באיכות וברמה). שם הוסיף לעצמו שתי אליפויות עולם (2010, 2012) - שוב על אופנוע מתוצרת אפריליה. אלה הזכיות הראשונות של אופנוען איטלקי ושל קבוצה איטלקית בסבב הסופרבייק. ובכלל, ביאג'י מחזיק בלא מעט הישגים היסטוריים נוספים שעשו לו שם גדול בהיכל התהילה של הספורט המוטורי.
הוא תלה את הקסדה בנובמבר 2012 ופרש כמו גדול מהדלת הראשית, אחרי זכייה באליפות. מאז היו שמועות על קאמבק מתוקשר, כתבי ספורט מוטורי איטלקים טענו כי "מאוד מדגדג לו לחזור להתחרות ולעשות את הדבר שהוא הכי אוהב", אבל ביאג'י הכחיש והעדיף את עמדת פרשן הטלוויזיה ברשת מדיאסט האיטלקית.
"אפשר לומר שמקס ביאג'י הוא אחד השמות הגדולים מעולם הספורט שהגיעו לישראל", קובע בועז קורפל, המומחה המוביל בארץ לספורט מוטורי, "הוא רוכב ענק עם הישגים היסטוריים, אהוב מאוד בקרב חובבי מירוצי האופנועים, וגם אחרי שפרש נחשב לאייקון ספורט ותרבות באיטליה".
את האהדה כלפיו בארץ המגף אפשר לבחון אולי דרך חשבון הטוויטר של ביאג'י, שמחזיק 200 אלף עוקבים: "אני לא יכול ללכת ברחוב באיטליה בלי שאנשים יעצרו אותי, יבקשו צילום משותף או חתימה, או אפילו להחליף איתי כמה מילים ולשאול איזושהי שאלה. ועדיין, אני תמיד פתוח ושמח לעשות את זה. אני משתדל להיות הכי חברותי שאפשר, הרי זה לא עולה לי כלום. החלום שלי היה להפוך לרוכב מוטו ג'י.פי, וכשהגשמתי את החלום הגיעה איתו גם התהילה, ככה שאני האחרון שיכול להתלונן על היחס כלפיי. אני בחור מאוד בר מזל".
ביאג'י נודע כרוכב נועז, חסר פחד, שובב ואמיץ מאוד, עם רוח לחימה שגרמה לאיטלקים גאווה גדולה; לעומת זאת, הוא לא נתפס בציבור כדמות הכי חביבה. הוא נכנס לא פעם לתאקלים עם חבריו לקבוצה, עם רוכבים מתחרים וגם עם לא מעט עיתונאים. מדובר בטיפוס חמצמץ שקשה מאוד לספק, אחד שנוטה להתלונן המון על תנאים, על הפרעות ועל רוכבים אחרים. מצד אחר, מרבית נהגי המירוצים בעולם הם כאלה. כאיטלקי גאה, ביאג'י שימר את המסורת ודאג תמיד להסתובב עם לוק מוקפד וזקן צרפתי מסודר - ג'נטלמן, חייכן וחינני, אבל רק כשזה מתאים לו.
עם השנים זכה ללא מעט כינויים. חוץ מ"הפיראט", נהוג לכנות אותו גם Mad Max (מקס המשוגע) וגם "קיסר רומא", על שם העיר שבה נולד וגדל ושבה הוא חי עד היום. הביקור שלו בירושלים בוודאי יהיה מוצלח יותר מהביקור הקודם בעיר של קיסר רומאי, לפני 1,700 שנה.
להתרסק אל תוך הקיר
מה סוד הקסם, אתם בוודאי שואלים. "כדי להיות רוכב מהטופ העולמי צריך כמה תכונות", מתנדב ביאג'י להסביר, "דבר ראשון - כישרון; אחר כך, להיות חכם ולדעת לתכנן אסטרטגיית מירוצים ברורה; דרוש קור רוח בסיטואציה מלחיצה ורותחת; עליך להיות רוכב מבחנים טוב ולא רק רוכב מירוצים, וכך תדע לפתח את האופנוע עם המהנדסים ולשלוט בכל הפרטים הטכנולוגיים והפיתוחים הרבים; דרושה גם מנטליות של לוחם - תמיד לשאוף להשתפר, להגיע לרמה הגבוהה ביותר, לא לוותר ולא להיכנע בשום שלב ולהתאים את עצמך לכל מצב ולכל תנאי; ודבר אחרון, צריך כמובן קבוצה טובה, אנשים עם ניסיון מסביבך שיעניקו לך אופנוע איכותי, ותנאי סביבה ולימוד מעולים".
חלק מתנאי העבודה של האופנוענים המקצוענים אלו הנפילות הרבות, מספר גדול של תאונות שגורמות להרבה מאוד פגיעות גופניות. אין רוכב שלא חווה פציעות ושלא נאלץ להתחרות פצוע בשלב כלשהו, עם עצמות שבורות, נקעים או פגיעות בשרירים. בשלב מסוים כל רוכב מאבד אחיזה או מתנגש באופנוע אחר, ואז הוא עלול להתרסק במהירות של 300-200 קמ"ש על הקרקע, אל עבר החצץ שמקיף את המסלול או לתוך קיר בטיחות. רק בשבוע שעבר נהרג היפני יושינארי מאצושיטה במהלך מקצה דירוג למירוץ באי מאן בבריטניה. מארקו סימונצ'לי, רוכב איטלקי מבטיח, קיפח את חייו לפני כשנה וחצי בתאונה על המסלול של סבב המוטו ג'י.פי במלזיה.
"במירוצי האופנועים עושים הכל כדי לשפר את הבטיחות, אבל היא תמיד תהיה מוגבלת ועדינה מכיוון שאין לך מכונית או שום גוף חיצוני אחר שירכך את התאונה", מסביר ביאג'י, "עברתי אמנם פציעות רבות, אבל למזלי מעט פעמים שברתי עצמות. היה לי הרבה מזל, לא התרסקתי המון. אחת התכונות החשובות ביותר עבור רוכב מקצועני היא לדעת לקום אחרי ההתרסקות, לאסוף את עצמך ולהתאושש מהר כדי לחזור להתחרות בגישה חיובית עם האמונה שאתה מסוגל להתחיל מחדש הכי טוב שאפשר".
ביאג'י טוען שאין מה להשוות בין סבב המוטו ג'י.פי - המקבילה לפורמולה 1 במירוצי המכוניות - לשאר תחרויות האופנועים, לרבות סבב הסופרבייק. "אופנוע סופרבייק הוא דגם קרוב מאוד לזה של יצרניות האופנועים, לא משנים את האופנוע הרבה, לכן הרמה נמוכה יותר. לעומת זאת המוטו ג'י.פי קשה יותר ומורכב כי זה פרוטוטיפ של אופנוע מירוצים קלאסי שמשתנה כל הזמן, המנועים בפיתוח מתמיד וכך גם חלקים רבים באופנוע. אתה זקוק להמון ידע וליכולת למידה ואדפטציה, לכן ניסיון הוא הכרחי כדי להשתפר ולהפוך לתותח במוטו ג'י.פי".
עם כל הכבוד למקס ביאג'י, לעולם האופנועים יש רק מלך אחד: הרוכב הגדול והאהוב בהיסטוריה, ולנטינו רוסי. גם הוא איטלקי. בימים שהשניים התחרו זה בזה הפך ביאג'י ליריב של רוסי, צ'ילבה אמיתית. על אף ההערכה ההדדית ביניהם, אהבה בגיזרה הזאת לא תמצאו. בעונות האחרונות רוסי (שבע פעמים אלוף העולם בקטגוריה הבכירה) מדשדש, וגם העונה הספרדים חורחה לורנסו (אלוף העולם), דני פדרוסה והרוקי מארק מארקס משאירים לרוסי אבק. "הייתי אומר שיש העונה ארבעה אופנוענים תחרותיים, ומהם רוסי הוא האחרון ובעל הסיכויים הפחותים כי קשה לו להתמודד עם הדור הצעיר", עוקץ ביאג'י.
חלום הוא חמצן החיים
כילד איטלקי התעניין ביאג'י בכדורגל. רק כשקיבל אופנוע במתנה ליום הולדתו ה־17, הוא נדלק על הכלי ובמהירות נכנס לעולם המירוצים. כעבור שנה כבר התחרה על אופנוע 125 סמ"ק, ומימיו הראשונים בלט.
הוא ידע לרכוב על גל התהילה והיה מהספורטאים הראשונים שהתחברו לשם כך לאינטרנט. ב־1995 השיק אתר רשמי, וגם מיהר להיכנס לרשתות החברתיות: "לפייסבוק לא נכנסתי, יש שם הרבה אנשים שהתחזו אלי והשליטה שלי מוגבלת. אבל גיליתי את הטוויטר וממש התלהבתי - זה כלי נוח מאוד שאני שולט בו, מארגן אותו בעצמי וקובע מה אני מעביר שם, מתי ואיך. הטוויטר הוא השילוב המושלם להעביר מסר שאתה רוצה להעביר לכולם בזמן המתאים. הוא פשוט מאוד, תכליתי, והמסרים קצרים וברורים ומספקים את המידע הנחוץ. לכן הוא נוח ופופולרי כל כך לכוכבי ספורט".
כיאה לאופנוען בכיר, ביאג'י מסתובב עם בחורה יפהפייה. הוא מאורס לאלאונורה פדרון, מיס איטליה 2002 ומגישת טלוויזיה, ולהם שני ילדים (בן ובת). ועדיין, לאהבה הגדולה שלו יש שני גלגלים: "המקצוע שלי הוא התחביב שלי, ולכן היה לי מזל ענק שהפכתי את האהבה לתחום העיסוק שלי".
שלא תטעו, ביאג'י אמנם פרש בנובמבר, אבל מתוקף תפקידו כפרשן טלוויזיה הוא מתייצב לכל מירוץ בסבב הגראנד פרי וגם ממשיך להתאמן ברכיבה על המסלולים בכל הזדמנות. "אי אפשר להוציא את החיידק ממני", הוא אומר בחיוך, "אני ממשיך ברכיבה ונהנה מאוד מעבודת הטלוויזיה שלי, ששומרת אותי קרוב למסלול ולתחרויות".
אולי הודות לכך הוא עדיין לא חש סוג של משבר פרישה, וייתכן כי עדיין לא ממש עיכל את העובדה שכבר פרש: "אני בר מזל שהגשמתי את חלומות הילדות שלי, אבל תמיד יהיו לי חלומות כי בלעדיהם ארגיש מת. החלום הוא התקווה. אני חולם כיום גם בעיניים פתוחות, והחלום שלי הוא לחיות טוב יותר, להתעורר בכל בוקר עם אנרגיה ומטרה, לעשות דברים רוחניים וגם דברים פשוטים עם המשפחה. חלום הוא חמצן החיים.
"אני נוצרי קתולי ולכן נרגש מאוד לקראת הביקור בישראל, מהסיור המתוכנן בעיר העתיקה ובכל המקומות הקדושים והחשובים. לפני שבועיים ראיתי סרט דוקומנטרי על תל אביב והופעתי לגלות שמדובר בעיר מודרנית ותוססת עם סצנת חיי לילה גועשת, המון צעירים וגרוב חיובי. לא ציפיתי לזה. אני רוצה ללכת לכל דבר אפשרי. בטוח אביא איתי מצלמה".
איך לדעתך מופע ראווה מוטורי כזה יכול לתרום לישראל?
"הייתי בכל העולם, ממזרח למערב, וראיתי אנשים מתרבויות שונות לחלוטין עם רקע שונה לגמרי, וכולם היו מאוחדים בדבר אחד משותף: האהבה לספורט המוטורי. אין כאן הבדלי לאום, דת או גזע - זה פתח לשלום בין העמים, לתקווה, לאיחוד ולקירוב לבבות. כל מי שאוהב כלי רכב וטכנולוגיה, או אם אתם חובבי עיצוב ואסתטיקה, אוהדי ספורט, ובעצם כל מי שצמא לריגוש, לאדרנלין, לקצת רעש מנועים ולריח אגזוזים - יצליח למצוא עניין רב במירוץ האופנועים".
ואכן, רוכב חשוף שיושב על אופנוע וטס במהירות 350 קמ"ש, לוקח פניות כשהוא שכוב על האופנוע ומשפשף את המסלול - כאילו מט ליפול - ועדיין מצליח לשמור על שיווי משקל כדי להאיץ בחזרה, הוא חוויה מפעימה ועוצרת נשימה שחובה להיות עד אליה. בוודאי אם מדובר באחד כמו מקס ביאג'י.
shishabat@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו