1 הרבע האחרון סימל בצורה מושלמת את העונה של הפועל ירושלים. את כל מה שהיה אפשר לפספס היא פיספסה, ואתמול זה היה השיא. שלושת הרבעים הראשונים נתנו עוד הוכחה לפוטנציאל הטמון בקבוצה מהבירה. ואז מגיעות עשר הדקות האחרונות, שמראות שיש דברים שלא ממש קשורים לכדורסל, אלא למצב נפשי ומנטלי של קבוצה.
קל לחבוט בירושלים, עשינו את זה כל העונה, אבל אפשר גם להחמיא להם על המשחק אתמול. התחושה היתה שירושלים גמורה, שבמצבה היא לא מסוגלת להתרומם. הגענו לאולם כדי לראות אם יעלו למגרש "שחקנים על מזוודות" והתבדינו. ירושלים נתנה הכל ובניגוד למשחקים הקודמים גם שיחקה שלושה רבעים בצורה נכונה, עם כדורסל שמבוסס על היתרונות שלה. על המלחמה עד הרגע האחרון צריך לתת קרדיט לירושלים. מגיעה להם מחמאה אחת אחרי עונה שבה הם שברו שיאים שליליים.
2 שרון דרוקר עשה מעשה עודד קטש משלשום. הוא הלך על זעזוע בחמישייה וחיפש לזעזע את הכוכב שלו. קטש הקפיא את הופסון משחק אחד, דרוקר לא העלה את קורטני פלס בחמישייה. זה עבד לקטש ועזר גם לדרוקר. זה היה קורטני פלס אחר. עם סמואלס וניהול משחק מצוין של טפירו ברבע השלישי, ירושלים עלתה ל־15 הפרש בסוף הרבע השלישי.
3 שימו לב עם איזו מקדמה היא עלתה לרבע האחרון. יתרון דו־ספרתי, מכבי בלי ריקי היקמן שהורחק (על פגיעה בליפשיץ ללא כדור) ועם דווין סמית' עם ארבע עבירות. ירושלים שגתה כשהאטה את הקצב כדי לשמור על ההפרש. קבלת ההחלטות שלה ירדה פלאים, ומנגד מכבי היתה עם הטירוף של הפיגור הגדול והעצבים על ההרחקה של היקמן. בלאט שיחק בהרכב נמוך שלחץ על כל המגרש. הטירוף ורוח הלחימה הולידו רבע מדהים של 4:25. בדיעבד, הפיגור וההרחקה של היקמן סידרו למכבי את חומר הבעירה שהיא היתה כל כך צריכה. מכבי יוצאת לחופשה קצרה של עשרה ימים עד הגמר. ירושלים הולכת לים ולחופשה ארוכה, ולכו תדעו איזו קבוצה תהיה שם בעונה הבאה.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו