לאחר מינויו לרמטכ"ל הגעתי לשיחת רקע, לא לפרסום, אצל אהוד ברק בכוכב יאיר. הוא כמעט לחש כי להערכתו לא תפרוץ מלחמה בתקופת כהונתו, ולפיכך יוריד את רמת המוכנות של צה"ל לעימות כולל ויחמש את הצבא בנשק מדויק התואם את שדה הקרב העתידי. ואם תפרוץ מלחמה בניגוד לתחזיותיך? שאלתי. אז הניצחון יהיה כואב יותר וקשה יותר, השיב ברק, ויהיו ועדות חקירה. הוא קיבל החלטה של "סוף מעשה במחשבה תחילה" והיה בר מזל שלא התנהלה מלחמה. אך אילו פרצה ונסתיימה בתוצאות בלתי משביעות רצון, אפשר היה להצדיקה בהחלטה הגיונית, אף שכשלה.
כן גם רמטכ"לים שנאלצו להשלים עם קיצוץ בתקציבם, ובהם משה (בוגי) יעלון. כאשר מלחמת לבנון השנייה התגלתה ככישלון הגובל בתבוסה, ניסתה הממשלה להטיל את האחריות על יעלון, שכבר היה אזרח. לא בצדק. הוא השאיר אחריו את הצבא הטוב שאפשר היה לגבש בנתונים התקציביים ההם, ורק אהוד אולמרט ועמיר פרץ לא הבינו ב־2006 כי במצבו אין צה"ל מסוגל לחצות בכוחות שריון את הסלוקי.
כדאי לזכור זאת הבוקר. הממשלה הורידה את רמת הביטחון של אזרחיה, ומותר לה להחליט כך, אבל אסור שתזרה חול בעיניים. אם הביטחון הלאומי לא נפגע מביטול כה סיטוני של תעסוקת המילואים, ועימו האימונים - כי אז ממה נפשך? או שהאימונים מיותרים ממילא (וזה כמובן לא המצב), או שצבא ללא אימונים ותעסוקה מאבד מביטחונו העצמי ואינו דבק במשימה בשעת הסתערות. זכות הציבור לדעת זאת. תדע כל אם עברייה, בפרפראזה לדוד בן־גוריון, כי בעידן שבו המזרח התיכון בוער ומיזם הגרעין האיראני קורם עור וגידים - ישראל מאותתת שהיא מורידה את רמת המוכנות הצבאית שלה. גם צבאה ייחלש, וגם תרד רמת האמינות שלה באיימה להתערב בסוריה או לתקוף באיראן. הקלישאה הלשונית תטען שלא נפגע הביטחון הלאומי. הבל. ב־2014 החדלת התעסוקה והאימונים תהיה חמורה מאשר השנה. אך הכל מתנחמים שב־2015 יחזירו לצבא תקציב שנלקח ממנו. לא דובים ולא יער. אחרי תבוסת 2006 אושר המתווה של הוועדה בראשות דוד ברודט, אשר הבטיח לצה"ל תקציב לעשור. הכל מחאו כפיים. היתה דממה מוחלטת כשהבטחה זו הופרה במחי יד. כך יקרה גם בעתיד, וככל שיתקרבו הבחירות, לפקודת מי יחתום שר האוצר על המחאות בקצב רצחני ובסכומים סיטוניים? למתקן מודיעיני סמוי וחבוי, או לוועד העובדים בנמל שיכול לגייס אלפי קולות? סימן השאלה מיותר.
כדאי לזכור את היום שבו הופחתה פעילות המילואים וירדה רמת האימונים, ולהתפלל שהמלחמה לא תתחדש; שלא ניאלץ לגייס מחדש את אליהו וינוגרד וחבריו לעוד ועדת חקירה.
* * *
הקיצוץ הגיע למילואים
החלטה דרמטית של הרמטכ"ל בעקבות הקיצוץ בתקציב מערכת הביטחון: המילואימניקים לא יבצעו תעסוקות מבצעיות ב־2013 • האימונים יצומצמו, תרגילים יבוטלו • יעלון: "נערכים לשנה קשה"
בעקבות הקיצוץ המקיף בסך 3 מיליארד שקלים בתקציב מערכת הביטחון, החליט אתמול הרמטכ"ל רא"ל בני גנץ בתום ישיבת פורום מטכ"ל ולאחר סידרת דיונים - על ביטול התעסוקות המבצעיות של חיילי המילואים לשנת 2013.
על פי ההחלטה, שעיקריה פורסמו בשבוע שעבר ב"ישראל היום", יבוטלו התעסוקות המבצעיות לארבעה גדודים שזומנו לשבועיים הקרובים, ועד סוף השנה יבוטלו תעסוקות מבצעיות לכ־70 מסגרות גדודיות. עוד הוחלט כי תינתן עדיפות באימונים לחטיבות המילואים המשויכות לדרג המתמרן, תוך כדי מתן דגש על מסגרות של חי"ר ושריון, בעיקר כאלה שלהן תוכניות אופרטיביות רלוונטיות להתפתחויות בעזה ובלבנון. שאר המסגרות יקיימו אימוני כשירות בסיסית בלבד.
לצורך ההתמודדות עם המחסור הצפוי בחיילי מילואים, הוחלט עוד כי בצבא הסדיר, בפיקוד העורף, בחיל ההנדסה ובחיל התותחנים יבוצעו אימונים בסיסיים בלבד, ואימוני החי"ר לא יבוטלו אלא רק יצומצמו בכמה שבועות. כמו כן, הוחלט עוד כי כלל התרגילים המטכ"ליים עד סוף שנת 2013 יבוטלו, ובין היתר גם תרגיל חיל הים ותרגיל פיקוד המרכז. בנוסף, יצומצמו פעילויות החינוך בצה"ל, אירועים יחידתיים חיצוניים ופעילויות רווחה ליחידות. בצה"ל הגדירו סדר עדיפויות, והכשרות היסוד בצבא ללוחמים, לקורס הטיס ולקורס החובלים נמצאות בעדיפות הראשונה, אימוני מערך המילואים בסדר עדיפות שני ואילו אימוני המערך הסדיר במקום השלישי בסדר העדיפויות.
החלטות הרמטכ"ל מאתמול התקבלו על רקע המציאות התקציבית הקשה בצה"ל, שבמסגרתה עליו להתמודד עם פער של 22.7 מיליארד שקלים בשלוש השנים הקרובות. כבר בתקציב 2013 נדרשה מערכת הביטחון לקיצוץ של 1.4 מיליארד שקלים. בשנת 2014 קוצצו 7 מיליארד שקלים מתקציב הביטחון ובשנת 2015 - 6.7 מיליארד שקלים. הכסף הזמין ביותר להתמודד עם הקיצוץ הנוכחי הוא ימי המילואים, האימונים והקיום השוטף של צה"ל. בשל העובדה שהקיצוץ יהיה חריף יותר ב־2014 וב־2015, בצה"ל מתכוונים לקצץ כ־5,000 אנשי קבע ממערכים שונים בצבא.
שר הביטחון, משה (בוגי) יעלון, התייחס אתמול בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לקיצוץ ואמר: "המצב משברי. היה לי ברור שגם מערכת הביטחון תצטרך לשאת בנטל הגירעון, אך יש לעשות זאת בשום שכל ועם תוכנית רב־שנתית. כדי לצלוח את 2013־2014 אנו נאלצים לחתוך בימי מילואים, להוריד באימונים ובתעסוקה המבצעית של המילואים וכפועל יוצא מזה להעמיס על הסדיר, שיעשה פעילויות במקום המילואים. יהיו קיצוצים בטווח הקצר ובתנאי שנדע לתת מענה בטווח הארוך. אנו נערכים לשנה קשה מאוד ב־2014".
המילואימניקים קיבלו אתמול את הבשורה על הקיצוץ בתעסוקות המבצעיות ברגשות מעורבים. חלקם שמחו על כך שיזומנו פחות למילואים, אך אחרים ציינו שדווקא הביטול עשוי ליצור בעיה קשה.
סגן (מיל') איתמר, קצין חי"ר, אמר כי "תעסוקה מבצעית בונה ומגבשת את הפלוגה, את החבר'ה. מצד שני, הצד החיובי הוא שקצת משחררים את המילואימניקים ומזמינים אותנו לפחות ימי אימון". לפי סא"ל (מיל') יהודה מחיל השריון, "אם זה בא על חשבון הצבא הסדיר זה לא טוב, כי זה פוגע במוכנות צה"ל למלחמה. מצד שני, השד לא נורא כל כך, כי לא יבטלו את האימונים למילואימניקים. חשוב רק לראות שביטול התעסוקה המבצעית לא יהיה לפרק זמן ארוך מדי. לשנה־שנתיים זה לא נורא".
לילך שובל וגדעון אלוןטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו