אם לא הרגשתם את זה עד עכשיו, אז עונת החתונות בפתח. המפץ הגדול יגיע ביוני ויישאר עד החגים, והוא עומד להשפיע על תזרים המזומנים שלנו לא פחות מהגזירות הכלכליות. בעוד אתם מחשבים איזה חוג כדאי לבטל לילד, שחמט או קפוארה, אלפי זוגות מתאגדים במטרה להקים עוד משפחה בישראל. אחדים מהם הם קרובי משפחה שלכם, ומה שמדאיג זה שהם זוממים שאתם תממנו את החגיגה. בשעה שההזמנות עושות את דרכן אליכם בדואר, השמשיות כבר נפתחות, החציר נערם, הלפידים בוערים והמפות חזרו מהכביסה. היכנסו לכוננות ספיגה.
על פי צו האופנה, זוגות רבים מתכננים לנו אירועים אקזוטיים בלתי נשכחים - למשל חופה עם עטלפים במערת בית גוברין, מעגל מתופפים בוואדי במדבר יהודה, חתונה בליל ירח מלא בתמנע ועוד. את האירועים הבלתי נשכחים הללו לעולם לא נשכח, ובכל פעם שניזכר בהם נקלל את הזוג שגרם לנו, חוץ מההוצאה הכספית החריגה, גם לנהוג ארבע שעות לכל כיוון, כשלמחרת יש יום עבודה.
פעם, לפני כל הטכנולוגיות החדשות, עוד היה אפשר להתחמק מאירועים מהסוג הזה, בתירוץ פשוט של "ההזמנה לא הגיעה" או "אני לא בארץ". היום כל הזמנה לחתונה מלווה בווידוא הריגה: באי־מייל, בסמס, בפייסבוק, ובהרבה מקרים גם מתקשרת אליך לילך מחברת ההפקה כדי "לוודא שאתם מגיעים לאירוע של משפחת כהן". אם שיקרת ואמרת שאתה בחו"ל, קח בחשבון שגם כאן, כל הפייסבוקים למיניהם ישמשו נגדך. כולם יודעים איפה אתה נמצא כל הזמן, ואם בטעות העלית תמונה של המשפחה בלונה פארק, יהיה לך קשה לטעון שאתה ביורודיסני. גם תירוצים שקשורים לאוכל לא עובדים יותר. תגיד שאתה צמחוני - יגידו שיש סלט עולש. תגיד שאתה רגיש ללקטוז - יגידו שיש קינוחים מסויה. תגיד שאתה אוכל רק כשרות של הרב קובנה - יגידו שקובנה הוא הרב שמחתן. אי אפשר לברוח.
אל תבינו אותי לא נכון, יש בי שמחה אמיתית על כל זוג שהתמסד ועל כל אהבה שמתממשת. אבל צריך להודות שההזמנות האלה יוצרות לחץ בלא מעט בתים בישראל. בואו לא נהיה יפי נפש: בסופו של דבר מדובר באירועים גוזלי זמן וכסף, שעל חלקם הגדול הייתם מוותרים בשמחה. הרבה "לא נעים" מעורב בהזמנות לחתונות מסוג זה, כשלמזמינים לא נעים לא להזמין, ולנו לא נעים לא ללכת. המצב נפיץ ודליק, ועלול לגרום למבוכה במקרה הטוב ולפירוק משפחות במקרה הרע.
הנה כמה עצות והרהורים שחלפו בראשי בדרך לעוד לקוח מרוצה (במקרה הזה, חתונה של בן דוד רחוק שלי בקרחת יער ליד טבעון).
מתחתנים? עשו זאת בתחילת הקיץ. באופן טבעי האירועים הראשונים נהנים מתזרים משופר של האורחים. ככל שנוקפים החודשים והטמפרטורות עולות, הכיסים מתרוקנים וחשבון העו"ש זועק הצילו. לחתונות של אוגוסט המוזמנים כבר מגיעים עם הלשון בחוץ, בלי שקל על התחת, ועם רף עצבים גבוה וכונס נכסים על הקו. אם בכל זאת החתונה נפלה על סוף הקיץ, לכו על אירוע אינטימי ל־50 איש עם סנדוויצ'ים ושתייה קלה, אפשר בבית קפה או בפיצוצייה השכונתית. בואו נהיה ריאליים - כמו שהדברים נראים, יהיו הקיץ הרבה פשיטות רגל. רוב הסיכויים שלא יישארו בסביבה אנשים שיוכלו לממן לכם מתנה סבירה. אז עדיף לא להתגרות בגורל ולסגור אירוע כבר למחר.
חוק מגביל אירועים. כפפה שאני זורק לשר הפנים החדש. הגיע הזמן לחוקק חוק שיגביל את מספר האירועים שאזרח מהמעמד הבינוני ומטה חייב להיות בהם. כשייקבע חוק מגביל אירועים יהיה הרבה יותר קל לכולנו לסרב ולומר: "מצטערים, עברנו את המכסה, כבר היינו החודש בחתונה ובבריתה". זה יתקבל בהבנה, שהרי ככלות הכל רובנו אנשים שומרי חוק, ואף אחד לא רוצה להתעסק עם המשטרה. חוק כזה יעשה לנו סדר בחיים ויצמצם מאוד את מספר המוזמנים באירוע, ככה שמי שיגיע, יישאר לו בסוף הערב יותר מוס שוקולד (פרווה) לאכול.
אפליקציית "לא כועס / לא נכעס". אפליקציה המאפשרת שיח כן ופתוח בין הזוג למוזמנים. זוג שמתכנן להתמסד מודיע מייד על כוונתו לחבר'ה. ברגע שאתה, המוזמן בפוטנציה, שומע על האיום, עליך למהר ולהשיב באפליקציה: "אני לא אכעס אם לא תזמינו אותי". הזוג יוכל להשיב מייד: "אנחנו לא נכעס אם לא תבוא", וכולם יהיו מרוצים. במצב כזה, הזוג יכול להיות בטוח שמי שהגיע לחתונה באמת רצה לבוא ולהשתתף בשמחתו, ולא עשה טובה לאשתו או להוריו או בא לתפוס שידוך. אם הזוג מתעקש שתגיע לאירוע, כי אתה "טחון בכסף", האפליקציה תשחרר לו הודעה שאין בכוונתך לתת יותר מארבעים שקלים, וכדאי שישקלו שוב.
תחקיר מוקדם חוסך כאב לב מאוחר יותר. על פי הסטטיסטיקה, 30 אחוז מהזוגות מתגרשים. אין טיפשות גדולה יותר מלתת צ'ק שמן לזוג שלא ישרוד אפילו שלוש שנים. אני מציע שתיפגשו עם הזוג לפני, תרחרחו, תבדקו אותם, ואם אתם חושדים שזה לא ילך, אל תתביישו להגיד להם: "חבר'ה, מזל טוב, אבל לדעתנו אין לכם עתיד". לכו לחתונה, אבל תנו פחות כסף. תבטיחו להם להשלים את הסכום בצ'ק בונוס אם הם יחזיקו עשרים שנה.
תעבדו מסודר. אל תיתנו לשום דבר ליפול בתחום האפור. לפני שאתם מחליטים אם לנסוע לאירוע או לא (ואם כן - כמה כסף להביא), קחו טבלת אקסל ותתחילו למלא: איפה החתונה, כמה זמן לוקח להגיע, אם יהיו פקקים, כמה אנשים יהיו, עם מי תשבו בשולחן וכו'. סכמו הכל ותרשמו בצד. עכשיו חשבו את דרגת הקירבה מ־1 עד 10 והשוו לתחושת ה"לא נעים". נסו להיזכר מה קיבלתם מהם לחתונה, מה הם מצפים לקבל מכם, כמה מבאסת המשפחה, מה הסיכוי שהברזה תוביל לריב עם אשתך או תזיק לעסקים. אם אתה שכיר, תחשוב טוב איך יגיב הבוס להיעדרותך וכיצד זה ישפיע עליו כשתבוא לבקש העלאה (רמז: לא טוב).
דוגמה לחישוב: כמה הם נתנו לכם (300) כפול דרגת הביאוס (10) לחלק למרחק (70 ק"מ) כפול קירבה (3) = נשארים בבית = איזה כיף!
לסיכום: חתונות הן ללא ספק מקור לשמחה אמיתית, לפחות למשפחה הקרובה ולבני הזוג שזה הלילה שלהם. בבוקר הם כבר יתחילו לחשוב ברצינות על ילדים, דירה ומשכנתא. אבל אתה כבר לא תהיה שם.
yairn@israelhayom.co.ilלכל הטורים של יאיר ניצני, היכנסו לכתובת: www.yairnitzani.com
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו