מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, השופט בדימוס יוסף שפירא, פרסם היום את הדוח השנתי של נציבות תלונות הציבור.
צילום: בני פלבן
מהדוח עולה כי בשנת 2012 נמשך הגידול במספר התלונות המוגשות לנציבות. מדובר ב-15,123 תלונות - עלייה של 2% לעומת 2011. מאז 2005 מספר התלונות שהתקבלו בנציבות הכפיל את עצמו.
הכי הרבה תלונות מוצדקות: רשות השידור, הדואר, המשטרה ובתי המשפט
המוסדות המבוקרים שמספר התלונות עליהם הוא הרב ביותר: המוסד לביטוח לאומי, משטרת ישראל, משרד האוצר, משרד המשפטים ומשרד התחבורה. שיעור התלונות המוצדקות הוא כ-27%, והוא גבוה מהמקובל בעולם.
כמה גופים בלטו גם השנה בכך ששיעור התלונות המוצדקות עליהם היה גבוה במיוחד. בראש הרשימה נמצאת רשות השידור (כ-52%), דואר ישראל (כ-48%), משרד התחבורה (כ-45%) משרד הביטחון (כ- 42%) משטרת ישראל (כ-38%) מערכת בתי המשפט (כ-32%).
כבר עם תחילת כהונתו, הודיע המבקר כי בכוונתו לשים דגש, בין היתר, על ההגנה על זכויות היסוד ועל הזכויות החברתיות של האוכלוסיות החלשות בחברה. הדבר בא לידי ביטוי בדוח הנוכחי, הראשון שמגיש השופט בדימוס יוסף שפירא כנציב תלונות הציבור.
דוגמה מובהקת לכך היא הפרק המיוחד על הטיפול בתלונות שעניינן זכויות ניצולי השואה. רבים מהניצולים מתמודדים עם קשיים כלכליים, בעיות בריאות ומצוקות נוספות ולא תמיד הם מקבלים מענה מהיר, יעיל ומתחשב לבעיותיהם ובמיוחד בגילם. כך למשל, התלוננה ניצולת שואה, כי למרות שבית המשפט החליט שעל הרשות להכיר במחלת הסוכרת שממנה סבלה כמחלה שנגרמה בשל רדיפות הנאצים, לא יישמה הרשות את ההחלטה במשך כשנה, משום שתיקה לא הוחזר מבית המשפט. בעקבות בירור התלונה העניין הוסדר. המבקר מדגיש כי "נוכח הסבל שעברו ניצולי השואה, גילם המתקדם והחוב שחבה להם החברה הישראלית, עושה הנציבות כל שניתן כדי לסייע להם לממש את זכויותיהם במהירות".
פרק מיוחד בדוח עוסק בפגיעה בזכויות תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. כך למשל, התלוננה אם לתלמידה נכה הנעזרת בכיסא גלגלים ממונע, כי עיריית לוד לא הסדירה לבתה הסעה לבית הספר למרות שהיא זכאית לכך. בעקבות התערבות הנציבות העביר משרד החינוך לעירייה אישור להסעת הבת, אולם עברו חודשיים מאז שהעירייה קיבלה את האישור ועד שהסדירה את ההסעה.
תלונות רבות התקבלו בנציבות על ליקויים בטיפול בבקשות של הורים לילדים קטנים לסבסוד שכר הלימוד של ילדיהם במעונות יום ובמשפחתונים המצויים בפיקוח משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. בירור התלונות העלה תקלות קשות בטיפול בבקשות, כמו אי זמינות המוקד הטלפוני ואבדן ערכות רישום ומסמכים, שפגעו במימוש זכויותיהם של ההורים הנזקקים להנחות בשל מצבם הכלכלי.
כמה מתלוננים שאין ברשותם מקלט טלוויזיה, טענו כי קיבלו מרשות השידור דרישה לתשלום אגרה, על סמך ביקור בית שלא היה. בעקבות התערבות הנציבות, ביקרו נציגי הרשות בבתי כל המתלוננים, ונמצא שאיש מהם אינו מחזיק במקלט טלוויזיה, ובשל כך נמחקו החובות שנזקפו להם.
זאת ועוד, אם חד הורית, התלוננה שהמוסד לביטוח לאומי שלל את דמי האבטלה שלה שלא כדין. המתלוננת פוטרה מחברה המעניקה טיפולי דיאליזה לחולים שבתקופת העסקתה נאלצה להשתתף במשך יומיים בשבוע בקורס חובה להכשרה מקצועית במשרד הבריאות. המוסד לביטוח לאומי לא הביא בחשבון את מניין הימים בהם נעדרה מעבודתה כדי להשתתף בקורס. בעקבות התערבות הנציבות קבע המוסד כי היא זכאית לתשלום מלוא דמי האבטלה.
עוד עולה מהדוח, כי בעקבות התערבות הנציבות, החליטה חברת הדואר, לפצות אדם על הנזק שנגרם לו, מאחר שפקיד הדואר לא הנחה אותו שלא לשלוח לגרמניה, חבילת מוצרי מזון, ובהם גם גבינה. החבילה הוחזרה לשולח בשל האיסור על הכנסת מוצרי חלב למדינה.
הדוח מטפל גם בתלונות על הדרת נשים, בניגוד לחוק, בתחנת רדיו המשדרת לציבור החרדי. בעקבות ברור התלונה, הנחתה הרשות השנייה את התחנה לראיין נשים בעלות תפקיד ציבורי או מומחיות ולהעלות נשים לשידור בתוכניות המיועדות להן. .
הדוח עוסק גם בהגנה על חושפי שחיתות, כולל חיפוש מקום עבודה חלופי עבורם, כדי להתמודד גם עם התגובה המסתייגת של עמיתיהם לעבודה. מאחר וחושפי שחיתויות סובלים לעיתים מאיומים על חייהם ועל רכושם ואף מפגיעה ממשית, ומאחר ואין למשרד כלים להתמודד עם תופעה זו, הורה המבקר על הידוק שיתוף הפעולה עם הרשות להגנה על עדים מאוימים שבמשרד לביטחון הפנים.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו