רגע לפני אישור התקציב - הפתעה גדולה אמש. בזמן שממשלת ישראל התכנסה אמש לישיבה מרתונית לקראת אישור תקציב המדינה החדש, הכולל שורה של גזירות קשות על הציבור הרחב, התברר כי רשת החינוך של ש"ס לא תקוצץ.
צילום: לע"מ
אחרי מו"מ חשאי שהתנהל במשך כמה ימים בין יו"ר ש"ס אריה דרעי לשר האוצר יאיר לפיד ולשר החינוך שי פירון, סיכמו אמש הצדדים כי הקיצוץ שתוכנן ברשת מעיין החינוך התורני של ש"ס וברשת החינוך העצמאי של יהדות התורה לא יתבצע בשנה הקרובה ויוסר מחוק ההסדרים. הקיצוץ כלל הפחתה של 25% ממימון המדינה לרשתות חינוך חרדיות אלה, אולם בעקבות הסיכום המדינה תמשיך לממן אותן באופן מלא.
המגעים החלו בעקבות פנייה של דרעי לפירון, שביקש שלא להחיל את הקיצוץ באופן מיידי, על מנת לאפשר למנהלי המוסדות להיערך כראוי להפחתה.
בהודעה שפירסם משרד החינוך נמסר כי בשיחה שהתקיימה בין שר החינוך שי פירון לבין דרעי, סוכם על דחיית יישום הפחתת התקציב של רשתות מעיין החינוך התורני והחינוך העצמאי. ההחלטה תידון מחדש לאחר שמשרד החינוך יקים במהלך שנת הלימודים הקרובה מערכת חינוך ממלכתית חרדית. לטענת משרד החינוך, ההסכם עם יו"ר ש"ס אינו פוגע בתוכנית להפעלת לימודי ליבה בכלל מערכת החינוך.
השר פירון אמר ל"ישראל היום" כי "לא מדובר במתנה לש"ס, אלא בפתרון לבעיה משפטית שהתעוררה".
"לא שונאים חרדים"
השר הוסיף כי "תמיד אמרנו שאנחנו לא שונאים חרדים ואין לנו כוונה לפגוע בישיבות. חשבתי שזה לא נכון לקצץ כל כך הרבה לחרדים. אני לא מעריך שתהיה ביקורת". בסביבתו של פירון אמרו כי דרעי הסכים למעשה כי תוקם, לראשונה בישראל, מערכת חינוך ממלכתית חרדית, אולם מקורבי דרעי הכחישו את הדברים ואמרו כי לא סוכם דבר בנושא זה. יו"ר ש"ס אמר אמש כי "הורדת הקיצוץ על ידי שר האוצר היא תחילתה של הידברות שחשובה ונחוצה מאוד בעת הזו לכולנו".
בד בבד עם פרסום ההסכם עם ש"ס, הממשלה היתה בעיצומם של הדיונים על הצעת התקציב של שר האוצר לפיד, לאחר הפסקה של כמה שעות לצורך הדיפת חמש הצעות אי האמון שהגישו סיעות האופוזיציה בכנסת. ההצבעה בממשלה על התקציב היתה צפויה להיערך לפנות בוקר, מעט לפני המראת ראש הממשלה בנימין נתניהו לרוסיה (ראו ידיעה בעמ' 9).
גם לאחר השינויים הקלים של הרגע האחרון, מסגרת התקציב תישמר ולא תהיה פריצה של יעדי הגירעון: 4.65% ב־2013 ו־3% ב־2014. הקיצוצים יסתכמו ב־25 מיליארד שקלים בשנה וחצי: 7 מיליארד שקלים השנה ועוד 18 מיליארד שקלים ב־2014. בתקציב הדו־שנתי החדש יוטלו מסים בהיקף של 20.5 מיליארד שקלים.
בפתיחת הדיון בממשלה ראש הממשלה בנימין נתניהו הבהיר לשרים: "אני לא מתערב בקיצוצים של שר האוצר, זו הזירה שלו עכשיו. בימים של משבר כלכלי עולמי חשוב שמדינת ישראל תסמן וי ותעביר את התקציב". רה"מ הבהיר כי הוא מעניק גיבוי מלא ללפיד, וכי לא יוותר בנושא הרפורמה בנמלים.
השרים עוזי לנדאו (תיירות), גלעד ארדן (הגנת העורף) ועמיר פרץ (הגנת הסביבה) איימו בדיון כי יצביעו נגד התקציב, אם לא יתוקן לפי דרישותיהם. לנדאו הבהיר כי "המע"מ שמתוכנן על תיירים הוא לא הגיוני". השר ארדן, שנדהם לגלות כי תקציב המשרד להגנת העורף עומד על 0 שקלים, איים גם הוא להצביע נגד התקציב, ונתניהו ביקש משר האוצר להגיע עימם להסכמות.
גנץ: "נהדק את החגורה"
במסגרת השינויים של הרגע האחרון שרת המשפטים ציפי לבני סיכמה עם משרד האוצר כי שלושת בתי משפט השלום בפריפריה - בבית שאן, בנהריה ובעפולה - לא ייסגרו בשלב זה, עד לבדיקה מחודשת של הנושא.
מוקדם יותר המכשול הגדול ביותר לקראת אישור התקציב הוסר כאשר הקבינט המדיני־ביטחוני אישר פה אחד את הסיכום שהוביל רה"מ בין השר לפיד לשר הביטחון משה (בוגי) יעלון, על קיצוץ של 3 מיליארד שקלים בתקציב הביטחון. משרד האוצר רצה במקור קיצוץ של 4 מיליארד שקלים בתקציב הביטחון, אך ההחלטה לקצץ "רק" 3 מיליארד לא תצריך קיצוצים נוספים בסעיפים אחרים בתקציב המדינה, בשל ההסתמכות על רזרבות תקציביות משנים קודמות. ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע כי תקציב הביטחון אמנם יקוצץ, אך המוכנות למלחמה, ההגנה מפני טילים והמערך הלוחם בצה"ל, בשב"כ ובמוסד לא ייפגעו.
בד בבד עם הקיצוץ, משרד הביטחון זכה לתוכנית חומש שבה תקציבו יגדל ב־7 מיליארד שקלים. אחרי הקיצוץ הנוכחי ל־51 מיליארד שקלים, משנת 2015 תקציב הביטחון שוב יעלה במדרגות ברורות של 3-2 מיליארד שקלים בשנה, ועד שנת 2018 יגיע התקציב לסכום של 59 מיליארד שקלים. שר הביטחון יעלון אמר כי "ישראל נמצאת במציאות כלכלית לא פשוטה, ואנו במערכת הביטחון מחויבים לשאת בנטל ולהשתתף במאמץ לסגירת הגירעון הגדול שנוצר". הרמטכ"ל בני גנץ התייחס לקיצוץ ואמר כי "כעת אנו מחויבים להתייעל ולהדק את החגורה. הצבא לא יכול להיות מנותק מהעם".
בהכנת הידיעה השתתפה עדנה אדטוטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו