"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אסון מירון נבע מכישלון ברמה הארצית וברמה המנהיגותית
אל תאשימו רק את המשטרה: אשמים לכאורה גם מי שזלזלו במצוות "ונשמרתם לנפשותיכם" והתירו להמונים להתכנס בהר, וכן אלה שמאפשרים את הצטופפות הרבים ללא תשתית מתאימה • אלה גם הרבנים והעסקנים החרדים שלחצו, השרים וראש הממשלה שנכנעו • דעה
זירת האסון | צילום: דוד כהן, ג'יני

אסון מירון נבע מכישלון ברמה הארצית וברמה המנהיגותית

אל תאשימו רק את המשטרה: אשמים לכאורה גם מי שזלזלו במצוות "ונשמרתם לנפשותיכם" והתירו להמונים להתכנס בהר, וכן אלה שמאפשרים את הצטופפות הרבים ללא תשתית מתאימה • אלה גם הרבנים והעסקנים החרדים שלחצו, השרים וראש הממשלה שנכנעו • דעה

יפעת ארליך
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

כשהוא נכנס הביתה היום (שישי) בצהריים, הברסלבר החמוד שלי, נשמתי סוף-סוף לתוך החיבוק איתו. כאב צובט חדר אל חיבוקנו, על האימהות שלא יחבקו. על הבנים של יחזרו עוד הביתה עם חיוך מתוק ועיניים מאירות ופאות מרקדות.
הוא היה שם, הבכור, בקבר רבי שמעון בר יוחאי, יחד עם עשרות אלפי החוגגים. כשראה את הדחיסות ברחובות הסמוכים לציון, החליט בחכמה להישאר בשולי ההילולה. בשתיים בלילה, לפני שרשתות התקשורת קרסו, שלח הודעה שהוא חי וקיים, שלם ובריא, כך שברמה האישית עברה עלינו רק שעה אחת של דאגה. ובכל זאת הלילה עבר בנים לא נים, בחרדה ובעצבות.
הדוחק בהילולה במירון

בשישי קילפתי ותיבלתי וערבבתי ולשתי, ללא חדוות הבישול המרוממת לקראת שבת. כשהבצל נחתך דמעות התערבלו בדמעות. והמחנק, המחנק הזה, שמותיר אותנו מרוקנים, נעדרי מילים מול התמונות והקולות. והתסכול הולך וגואה על האסון הנורא שיכול היה להימנע.

ולא, אל תאמרו שזה לא הזמן לחפש אשמים כש-45 קברים עוד פתוחים. זה בדיוק המועד לערוך חשבון נפש נוקב. ולא, אל תאשימו שוב, בתסמונת הש"ג, רק את המשטרה. הבעיה כנראה עמוקה בהרבה, היא נובעת מכישלון מנהיגותי - ברמה הארצית וברמה הקהילתית.

אשם, לכאורה, מי שזלזל במצוות "ונשמרתם לנפשותיכם", בדיני הקורונה וסכנת הבערת אש בחמסין, והתיר להמונים להתכנס בהר. אשמים, לכאורה, מי שוויתרו ברגע האחרון על המתווה שגובש, ועל פיו רק עשרת אלפים איש יכנסו להר בו זמנית. אשמים, כנראה, מי שמאפשרים כבר שנים לאירוע הזה להתנהל בלי בניית תשתית שתכיל את ההמונים. זאת לא רק המשטרה, אלא המנהיגים, הרבנים והעסקנים החרדים שלחצו, השרים וראש הממשלה שנכנעו.

"כל פרויקט מירון הוא הזיה גדולה", צייץ ישראל פריי, עיתונאי חרדי אמיץ. "מאות אלפים בהר קטן עם 1001 עיגולי פינות בטיחותיים. איך זה קורה? כי פשוט אף אחד לא יכול עלינו. מי יכול חלילה להגיד לנו מילה. כי אין סטנדרט מינימלי תקין מול קדושת העסקנים. לפעמים הכוחניות דופקת את החילונים, לפעמים היא הורגת אותנו".
גם התרבות הקלוקלת של הערצת המתים על חשבון החיים, גם היא הורגת. גם ההשתוקקות העזה להתקרב אל הקודש, תוך דחיפת האחר, ורמיסת ואהבת לרעך כמוך, גם היא הורגת. אש הקודש הלוהטת, כשהיא נעדרת כלים חומריים שיכילו אותה, עלולה ברגע להתלקח לאש אוכלה - לאיש את רעהו חיים בלעו.
זירת האסון בהר מירון, דוד כהן - ג'יני

קדושה שכוללת תרבות של דחיפת נשים וילדים, כפי שרבים שהשתתפו בהילולה מעידים שחוו, איננה קדושה בעיניי. קדושה שמותירה כל שנה הררי זבל פזורים בהר, איננה קדושה בעיני. קדושה שהביאה לאובדן חיי אדם, היא חילול שם שמיים נורא, הקורא לנו לערוך בדק בית עמוק.

מי ייתן ואסון מירון יצמיח מלמטה דרישה לקדושה אחרת - מאופקת וממושמעת, מסודרת ונקייה, אחראית ואכפתית. זה לא יפגע בשמחת ההילולה, רק יעצים אותה, רק יאפשר לאימהות לחבק בשמחה את הבן השב הביתה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...