טלי מץ ב"סטטוסקופ"

"סטטוסקופ": רופא לא אמור להיות סלב

תוכנית הייעוץ הבריאותי של רשת 13 מעוררת תחושה לא נעימה: אנחנו מעדיפים את הרופאים שלנו ענייניים ולא כאלה שמקדמים אייטמים שיווקיים. ביקורת טלוויזיה

"סטטוסקופ" היא כמו רופא עם תעודה ממוסגרת מאוניברסיטת שקר כלשהו, שקרוב משפחה רחוק שלח אתכם אליו כי רק הרופא הזה יידע איך לעזור לכם. והכתובת לא נמצאת בווייז, וצריך לרדת גרם מדרגות בבניין משרדים, ואז לחצות מסדרון נודף ריח מקולקל המוביל לחדר המתנה משונה וצבעוני. בתוכו מכונסים אנשים מוזרים המשתעלים לכל עבר בזמן שהם מדפדפים במגזינים דביקים מהשנה שעברה. טלוויזיה על הקיר מקרינה פרק של התוכנית "סטטוסקופ", מגזין הרפואה והבריאות החדש של רשת 13. והכל מרגיש מפוקפק, קרינג'י וסליזי, עד כדי כך שלא ברור מה יעילותה של אותה חוות דעת רפואית שתשמעו בקרוב.

את "סטטוסקופ", שמשודרת בימי שלישי ושישי ב־12:00 ומיועדת כנראה לצופים שבמקרה מתייבשים באותה שעה בחדר המתנה של קופת חולים, מגישים טלי מץ וד"ר איתי גל. רק המחשבה על ד"ר פעיל עם תעודות ופציינטים, עם שעות קבלה יומיות וסטטוסקופ משלו, שמגיש תוכנית מהסוג הזה - עושה גירודים בגוף. רופא לא אמור להיות סלב, רופא חייב להישאר אמין, ואי אפשר להיות כזה כשמובילים תוכנית ייעוץ בריאותי עם אייטמים מסחריים. בטח כשאף אחד לא מגלה איזו מבין העצות וההמלצות שהושמעו בתוכניתו נגועה בתוכן ממומן.

הקונפליקט מתפרץ כשתוכנית בריאות אינפורמטיבית הופכת לעלון פרסום רפואי, ואז מתיישבים באולפן בזה אחר זה מומחים ומנהלי שירות (מילה מכובסת לאנשי מכירות) שממליצים בהתלהבות על טיפול במרפאה פרטית שמסדר מיתרי קול עם חומצה היאלורונית או כזה שמעלים פצעי אקנה עם מכשיר ייחודי. ואחריהם בא רוקח שמנסה לדחוף תוסף תזונה המפחית חרדות ולחצים (ומוצג לצידו על השולחן) והוא גם מבהיר מדוע המוצר כה הכרחי בגלל הרכב מי השתייה בישראל.

אין בארץ תוכניות בריאות אמיתיות, שבאמת מחכימות ומספקות מידע שהיפוכונדרים לא גילו לבד אצל דוקטור גוגל. "סטטוסקופ", כמו שאר תוכניות הז'אנר, הלכה לאיבוד בין התוכן המערכתי והאובייקטיבי שכמעט לא קיים לבין הסגירות של המחלקה המסחרית; החיבור בין אנשי רפואה ששופכים כספים כדי לקדם תכשירים, או את עצמם דרך הטלוויזיה, עלול יום אחד להתפוצץ למישהו בפנים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...