המאבק שעליו הכריז ראש עיריית קריית שמונה נגד החלטתה של המועצה האזורית השכנה, גליל עליון, לגבות לראשונה תשלום על חניה בגדות הירדן, התפשט בימים האחרונים למחאה ציבורית. שלטי מחאה ראשונים כבר הוכנו לקראת הפגנה שמתוכננת להתקיים ביום שישי, אם ההידברות עם המועצה השכנה תיכשל.
עו"ד אלעד סוויסה, הנותן ייעוץ משפטי בהתנדבות ל"מטה המאבק לשחרור האסי", התנדב לייצג גם את המאבק הזה, ובקרוב יחלו בפרויקט מימון המונים לתקצוב המשבר. "בפסח המועצה האזורית גליל עליון התחילה לגבות תשלום עבור חניה על גדות הנחל, פרט לתושבי המועצה שלה, שבשבילם החניה היא בחינם. אנחנו, תושבי קריית שמונה, מגיעים לנחלים יום-יום. הנחל והטבע שייכים לכל הציבור בישראל, ולא רק לתושבי הגליל העליון. הסיפור הזה מבחינתנו הוא הקש ששבר את גב הגמל. בשנים האחרונות נוספו עוד ועוד שערים וגדרות שחוסמים ומגבילים מאוד את הגישה לנחלים", אמר אהרון מאיר דמרי, המוביל את מאבק התושבים בקריית שמונה.
"יש בתחומנו 240 ק"מ של נחלים בשתי הגדות וב-40 ק"מ יש יישובים, מחנות צבאיים, עסקי קיאקים ותיירות, שאסור להם לסגור את הגישה לנחלים", מגיב גיורא זלץ, ראש המועצה האזורית גליל עליון. "אנחנו מוציאים 8-5 מיליון שקלים בשנה כדי לתחזק, לפקח, לנקות ולטפח את הנחלים, וזה אומר שכל משפחה משלמת מהארנונה כ-3,000 שקלים בשנה לצורך כך. התחלנו לגבות תשלום עבור חניה בקטע של קילומטר אחד, כדי לכסות חלק מההוצאות ולהקל על התושבים שלנו".
מטה המאבק מתמקד בנהר הירדן ובמקורותיו בקטע שבין הקיבוצים דן וכפר בלום, כעשרה קילומטרים בסך הכל. זהו הקטע הסמוך לקריית שמונה, וגם האזור הטבעי היפה ביותר של נחלי הגליל העליון. סיור שערכנו בשטח אכן מעלה תמונה עגומה בקטע זה. יישובים, עסקי קיאקים, אתרי קמפינג וצימרים ושטחים חקלאיים מקשים מאוד את הגישה לנחלים, ובחלק מהמקרים אף הוצבו גדרות המונעות מעבר של הולכי רגל לאורך הנחל, כמתחייב בחוק. לכל אחד מהם אישור מהרשויות בשל צרכים ייחודיים המשלבים בין רווחתם ופרנסתם של תושבי האזור, בטיחותם, השמירה על הטבע וזכות הציבור ליהנות מהטבע. בפועל, למרבית שטחי הגדות בקטע זה ניתן להגיע באופניים או אחרי צעידה ממושכת של מאות מטרים ויותר עד לנחל, ולא אחת הכניסה לגדות חסומה.
"לפני שנתיים-שלוש היינו נכנסים עם הרכבים עד לשפת הנחלים ופתאום רואים פה שלט שאוסר כניסה בטענה לשטח פרטי. זה לא ייתכן. גדלנו פה בנחלים האלה ופתאום אין לנו לאן להגיע, אין לנו איפה לשבת, לנוח, להתרחץ קצת במים", סיפר נועם (32), תושב קריית שמונה. "אנחנו בעד לשמור על איכות הסביבה ולנקות אחרינו תמיד. צריך לטפל במי שלא שומר על הניקיון, ולא להעניש את כולם. אנחנו חושבים שמי שמלכלך הכי הרבה אלה דווקא הלקוחות של הקיאקים, שעולים עם אוכל ובקבוקי שתייה לקיאקים וזורקים את הלכלוך למים".
משלמים ונהנים
כך, למשל, כבר למרגלות המסעדות שבמתחם "גן הצפון" קיים קטע של כ-30 מטרים הפתוח לציבור. מייד אחריו קיימים שני אתרי קמפינג שגדרותיהם מגיעות עד למים ומונעות מעבר הולכי רגל. בגדה המערבית נמצא קמפינג "דג על הדן". עינם אבישי, המפעיל אותו, הסביר כי בגדר יש שער המאפשר מעבר חופשי להולכי רגל, וכי הגדר חוסמת את המעבר ללא ידיעתו בשל תקלה שמקורה בהורדת קיאקים במקום וחשש לבטיחות המתרחצים. בעקבות פניית "ישראל היום" הוא דאג להסיר את קטע הגדר שחסם את המעבר.
בהמשך במורד הנחל הוצבו מחסומים לתנועת כלי רכב בכניסה הצפונית ובכניסה הדרומית של מושב בית הלל לדרך הכורכר המובילה אל הנחל. בני בן מובחר, ראש המועצה האזורית מבואות חרמון, מסר כי הדרך סגורה משום שמדובר בכביש מערכת הביטחון של היישוב, אולם המעבר להולכי רגל ולרוכבי אופניים פתוח. בגדה המזרחית נמצא קמפינג "ירוק על הנחל" שבעליו טרם מסר תגובה, אולם מהנדס המועצה, אוהד לבנת, הסביר כי מדובר בשטח פרטי בטאבו מהתקופה העות'מאנית המגיע עד למים, ואף כורסם על ידיהם לאורך השנים. אחריו קיים שער חשמלי החוסם את הגישה להמשך הגדה המזרחית. מעברו השני - עוד שטח פרטי וגידולים חקלאיים בסמוך לקיבוץ הגושרים. בסמוך לנחל שתי גדרות, אחת מהן חדשה עם קונצרטינות ומשתרכת לאורך כמה קילומטרים.
"במסגרת התוכנית שמינהלת הנחלים בנתה לפני עשור, הוחלט שהגדה המזרחית מקיבוץ הגושרים ודרומה תישמר יותר, כי אין לנו הרבה חצבני ובניאס. לכן החלטנו שבחצבאני יטיילו בגדה המערבית של הנחל. הגדרות נועדו למנוע מחיות בר לפגוע בגידולים החקלאיים ולמנוע גניבות. את השערים החשמליים סגרנו בשנה שעברה כי הדרך לא בטיחותית והיא סגורה לכלל הציבור", מסביר אסף לנגלבן, מנהל האגף המוניציפלי של מועצה אזורית גליל עליון. לנגלבן הוא גם מנהל מינהלת הנחלים שהוקמה לפני כעשור, ובה שותפים המועצה האזורית ואלה המקומיות בגליל העליון, המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים ועוד. "לפני עשור המינהלת עשתה תוכנית מדהימה ואנחנו מנסים ליישם אותה. במסגרתה סגרנו אתרי קמפינג שהיו על קו המים, ואנחנו בעיקר עוסקים בהחזרת השטח לציבור".
פתרון קרוב-רחוק
לפני כחודש הכריז אביחי שטרן, ראש עיריית קריית שמונה, על מאבק בהחלטת המועצה האזורית גליל עליון להחיל תשלום על חניה בגדות הנחל. שטרן איים בנקיטת הליכים משפטיים, וכצעד מחאה החליט להרחיב את אזורי החניה בתשלום בתחומו, כך שהפעם רק תושבי החוץ יידרשו לשלם עבורה.
ברקע המאבק, ראשי הרשויות תמימי דעים לגבי מה שעשוי לפתור את המחלוקות. "חוק עזר לחניה נועד להסדרת תנועה, לא להסדרת שטחי טבע. המדינה אמרה שהנחלים שייכים לציבור. עליה להתחיל לעשות סדר, להקים רשות סטטוטורית ולהחליט איפה עובר קו הגבול. זה היה בכנרת, בניר דוד עם האסי, היום בגליל העליון ומחר אולי ביקנעם", טוען שטרן. "צריך גם לזכור שכבר שנתיים אין ממשלה", הוסיף זלץ, "לכן אנחנו פועלים בינתיים לפי הפרקטיקה של מינהלת הנחלים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו