"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מסימני ההתאוששות: אמון הצרכנים זינק באופן חריג
הלמ"ס: במחצית הראשונה של אפריל נרשם הזינוק החד ביותר במדד מאז החל להימדד לפני חמש שנים • גם מדדי החזרה לעבודה מעידים על התאוששות מהירה
התנועה למרכזי המסחר - 20% פחות מבערב הקורונה | צילום: אורן בן חקון

מסימני ההתאוששות: אמון הצרכנים זינק באופן חריג

הלמ"ס: במחצית הראשונה של אפריל נרשם הזינוק החד ביותר במדד מאז החל להימדד לפני חמש שנים • גם מדדי החזרה לעבודה מעידים על התאוששות מהירה

גלעד צוויק
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

רמת האופטימיות של הצרכנים הגיעה לרמות שיא וגבוהה מהתקופה שלפני משבר הקורונה. כך עולה מסקירת המאקרו השבועית של יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון.
במחצית הראשונה של אפריל זינק מדד האמון הצרכני של הלמ"ס למינוס 1 נקודות (1-) - הרמה הגבוהה ביותר מאז החלה המדידה לפני כחמש שנים. מדובר בזינוק חד לעומת רמת אופטימיות של מינוס 6 (6-) במהלך חודש מארס ו־10- לפני כחודש. מנגד, מדד דומה מטעם בנק הפועלים מצביע על רמת אמון נמוכה יותר מטרום המשבר.
מנתוני הלמ"ס עולה כי רכיב הציפיות לגבי המצב הכלכלי בשנה הקרובה עלה ל־20 נקודות, אך רכיב "הרכישות הגדולות" נותר נמוך מלפני המשבר: "לכן, למרות השיפור החד באופטימיות הצרכנית, לא בהכרח צפויה השפעה משמעותית על הצריכה ולכן על האינפלציה", מסבירים בלידר.
השפעת החל"ת דרמטית במיוחד על שוק העבודהירד מתחת ל־10%

התאוששות מהירה בפעילות תומכת בצמצום המעורבות של בנק ישראל בשווקים. זאת בהמשך להודעת הריבית האופטימית של הבנק, שהדגישה את ההתאוששות בפעילות הכלכלית עם הצגת תרחיש מאקרו אחד שהיה אופטימי ביותר והניח צמיחה של 6.3% השנה ו־5% בשנה הבאה, כשעד סוף 2022 תחזור רמת התוצר כמעט לרמה שהיתה צפויה ללא המשבר. בלידר מציינים כי במילות הסיכום של הודעת בנק ישראל כבר אין אזכור ל"אפשרות של הפעלת כלים נוספים ככל שיידרש" כפי שהיה עד כה בהודעות, אלא רק המשך שימוש בכלים קיימים.

על פי סקירה של מיטב דש, מאז חג הפסח חלה ירידה בסך הרכישות בכרטיסי אשראי, שבשבועיים האחרונים היקפן לא היה שונה לעומת הממוצע של השנה האחרונה. הירידה מהשיא שנקבע בשבוע לפני פסח נרשמה לא רק ברכישות מוצרי חשמל, ריהוט וביגוד, אלא גם של שירותי תיירות, פנאי ואוכל.

גם לפי מדד הניידות של גוגל, הגידול בתנועת אנשים למקומות בילוי ומסחר התייצב בינתיים ברמות נמוכות בכ־20% מהרמות שהיו בפברואר 2020 - טרם המשבר. גם בארה"ב עלייה בתנועה נבלמה בינתיים. בבריטניה, שגם מתקדמת מהר עם החיסונים, השיפור עדיין נמשך, אך מהרמות הנמוכות. מבחינת תנועת אנשים למקומות עבודה, השיפור בישראל, בארה"ב ובבריטניה היה קטן יחסית, אך התייצבות בתנועה למקומות עבודה לא בהכרח משקפת עצירה בהתאוששות, אלא עשויה להעיד על שינוי מבני בהרגלי עבודה - כלומר, הסתמכות רבה יותר על עבודה מהבית.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...