כשמדובר בחמאס, החלום הדמוקרטי הופך במהירות לאשליה

חודש בדיוק לפני מועד הבחירות לפרלמנט הפלשתיני, ב־22 למאי, מתרכז השיח סביבן בשאלה מרכזית אחת - אם הן בכלל יתקיימו.  אבו מאזן, שהפתיע רבים כשהחליט על הליכה לבחירות, מאותת בימים האחרונים שאפשרות דחייה או הקפאה עומדת על הפרק. הסיבה הרשמית תהיה היעדר תשובה ישראלית - ובפועל, היעדר הסכמה - בשאלת קיום הבחירות במזרח ירושלים. סיבה זו תשאב לגיטימציה גם מאיגרת אסירי הפת"ח, שארגן לעצמו אבו מאזן, שבה האסירים מבקשים לדחות את הבחירות לפרלמנט. את הבחירות העתידיות לנשיאות, האסירים מבקשים לקיים בפתק אחד שבו יוצעו לבחירה, אבו מאזן כנשיא, והאסיר המפורסם ברגותי, כסגנו. 

אלא שהסיבה האמיתית לדחייה המסתמנת של הבחירות היא חשש של אבו מאזן והפת"ח מתבוסה לחמאס, ולרשימות המתחרות באבו מאזן בתוך הפת"ח. החלטה על דחיית הבחירות, אם תתקבל, אינה צפויה לעבור בשקט. חמאס כבר הודיע שהוא מתנגד. גם למתחריו של אבו מאזן בפת"ח - ברגותי ומוחמד דחלאן - אין עניין בדחייה. בחברון התנהלו בימים האחרונים חילופי אש ליליים בין פלגים יריבים, וגורמי הערכה אינם פוסלים הסלמה כתוצאה מהדחייה, שאותה מגדירים חמאס ויריבי אבו מאזן כ"שבירת כללי המשחק".

 גם אצל הממשל החדש בוושינגטון, זה שעודד את אבו מאזן לקיים "בחירות חופשיות ודמוקרטיות", נפל האסימון על רקע החשש מניצחון חמאס. אנשי ביידן הבהירו לאבו מאזן, שהממשל האמריקני אינו עומד עוד על קיום הבחירות דווקא עתה, בהתחשב במשבר הקורונה ובמשבר הכלכלי החריף שפוקד את הרשות. מחזיק התיק הפלשתיני בממשל ביידן, האדי עמר, נחת השבוע בישראל כדי לדון עם ההנהגה הפלשתינית ברמאללה בסוגיה.

גם ישראל, שכאמור מקפידה כבר חודשים על שתיקה בסוגיית קיום הבחירות לרשות במזרח ירושלים, (ב־1996, ב־2005 וב־2006 תושבי מזרח ירושלים, בהסכמת ישראל, השתתפו בבחירות אלה), לא שוקטת על השמרים. החשש מניצחון חמאס, שעליו דיבר לראשונה המתאם הפורש של יחידת מתאם פעולות הממשלה בשטחים כמיל אבו רוקון, בכתבתו של יואב לימור במוסף זה כבר בתחילת חודש מארס, מדיר שינה מעיני בכירי מערכת הביטחון. אבו רוקון כינה השבוע, בראיון לגל ברגר מ"כאן", את הבחירות כ"טעות גדולה מאוד, לנוכח הסיכון הגבוה מאוד שחמאס יזכה בהן". כזכור, גם ראש השב"כ נדב ארגמן אמר לפני חודשים אחדים דברים דומים, בשליחות הדרג המדיני, ישירות לאבו מאזן, שאז דחה אותו.

בד בבד, ישראל ממשיכה לעצור פעילי חמאס בגדה, ובהם מועמדים מטעם חמאס בבחירות לפרלמנט, וכן למנוע כינוסים פוליטיים של אנשי פת"ח במזרח ירושלים. הפעולות, שגרתיות בדרך כלל, מתפרשות עתה על ידי הפלשתינים כהתערבות בהליך הבחירות, ומגבירות עוד יותר את התסיסה ברשות ובחמאס. המשך השתיקה הישראלית בעניין מזרח ירושלים בבחירות, והמשך המעצרים, עשויים שניהם לספק לאבו מאזן את הסולם לרדת מעץ הבחירות שעליו טיפס. ישראל תקבל בשביעות רצון שורה תחתונה כזאת, אך כל מי שבנה על הבחירות הללו בצד הפלשתיני, מחמאס ועד מתחריו של הראיס, צפוי לנסות ולהדליק את אש המחאה.

ישראל לא תאפשר

תא"ל (מיל') יוסי קופרווסר, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן וכיום חוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, מגדיר את מהלכיו של אבו מאזן בסוגיית הבחירות כ"נאיביים". מלכתחילה, אומר קופרווסר, "סיפור הבחירות, בין שיידחו או יתקיימו, מגלם מאבק על לגיטימציה. התכלית שלהן אינה באמת לאפשר לבוחר הפלשתיני לקבוע את עתידו, אלא לספק לגיטימציה לצדדים שונים שחפצים בה. אבו מאזן נזקק ללגיטימציה הזאת מצד האיחוד האירופי, שמעביר לו תקציבים. חמאס, שהוא ארגון טרור לכל דבר, מחפש הכרה בלגיטימיות שלו כשחקן בזירה מצד האירופאים, האו"ם וארה"ב, באמצעות ייצוג מכובד בפרלמנט הפלשתיני בדמות רשימת 'ירושלים היא מפגשנו', שהיא רשימתו". 

קופרווסר חוזה כי נתוני היסוד לא ישתנו: "הפת"ח ימשיך לשלוט ביו"ש, וחמאס ימשיך לשלוט בעזה. אם חמאס יפסיד, הוא לא יאפשר לפת"ח להשתלט על עזה. אם חמאס ינצח, הפת"ח לא יאפשר לו להשתלט על הגדה, וגם לא לקבל ייצוג במנגנוני הביטחון ברשות. סביר עוד להניח שגם אם חמאס ינצח בעתיד בבחירות, אבו מאזן יחזור על התרגיל מהפעם הקודמת, יתעלם מהפרלמנט ולא יקיים את הבחירות לנשיאות. הוא לא יתנדב להגיש את ראשו לחמאס".

לדעתו, ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה לקיים את הבחירות במזרח ירושלים, למרות שעל פי הסכמי אוסלו היא אמורה לאפשר הצבעה בבתי הדואר במזרח העיר. "הפעם זה שונה: הפלשתינים מגדירים את ירושלים כחלק מהשטח של מדינת פלשתין, וישראל כידוע לא מכירה בקיומה. לכך צריך להוסיף את העובדה שחמאס, ארגון טרור, משתתף בבחירות. כאשר מזכ"ל האו"ם וגורמים באירופה ובארה"ב מדברים בחיוב על קיום הבחירות עם חמאס, ללא דרישה לאמץ את ההסכמים בין ישראל לאש"ף; ללא הכרה בישראל; ללא התנערות והפסקת טרור - אסור לישראל להסכים לבחירות במזרח ירושלים. גם בחירות בשטחי הרשות - אינן אינטרס ישראלי".

פוסט מצוקה מחברון

חאלד אבו טועמה, עיתונאי ואיש מכון "גייטסטון" שמכיר היטב את המציאות בגדה, מזכיר כי מי שדחף את אבו מאזן לערוך בחירות הם האירופאים: "הם דחקו אותו לפינה וכמו אמרו לו - לך תתאבד. מאז שהוכרז על הבחירות, יש כאוס והוא עלול להתגבר. מדי לילה יורים על בית של מועמד אחר, במיוחד באזור חברון וג'נין - פת"ח נגד פת"ח, פת"ח נגד דחלאן ולהפך. ברחוב נראים לפתע חמושים מגדודי חללי אל־אקצא, שסיפרו לנו שהתפרקו מנשקם".

כל המתרחש עתה, סבור אבו טועמה, "משרת את חמאס. הפת"ח מציג פילוג וקרעים. יש 36 רשימות שמתחרות בבחירות הללו. 16 מהן מזוהות עם הפת"ח בצורה כזאת או אחרת. ומול הבלגן הזה - חמאס רץ בבחירות ברשימה מלוכדת אחת, מדבר בקול אחד. אין שם סכסוכים או מאבקי כוחות. לא יורים אחד על השני. היפוך מוחלט למה שקורה בצד של אבו מאזן".

חברון, מצטט אבו טועמה פוסט של אחד מנכבדי משפחת אבו סנינה החברונית, הפכה לאפגניסטן. "תצילו אותנו", כותב שם אותו האיש, "הילדים שלנו כל לילה במקלטים. כל הזמן יורים". הקריאה, אומר אבו טועמה, "רק נותנת לנו אינדיקציה מה יקרה אחרי הבחירות: אם הפת"ח ינצח - יאשימו אותו בזיופים, וכבר יש סימנים שמתוכננים כאלה. אם חמאס ינצח - אין מצב שבפת"ח יקבלו את התוצאות, ויתחולל עימות גדול".

אבו טועמה סבור כי האירופאים "נוהגים בטמטום. הם ציידו את אבו מאזן בתקציב של 27 מיליון דולר כדי לקיים את הבחירות, במקום לממן לו חיסונים. הם הולכים שולל אחרי ההזיה שחמאס התמתן. גם ב־2006 הלכו שולל אחרי הבלוף הזה. ניצחון חמאס בבחירות או הפסד בהן הוא לחלוטין לא רלוונטי. הארגון אינו מתכוון לשנות את האידיאולוגיה שלו או לרכך את עמדתו כלפי ישראל. הוא לא יכיר בזכותה של ישראל להתקיים. 

"חמאס רואה בבחירות הזדמנות להמשיך במאבק לחיסול ישראל. הוא אינו מתמודד כדי לספק לפלשתינים שירותים עירוניים משופרים, אלא בדיוק כפי שנאמר באמנת חמאס - להמשיך עם הג'יהאד, עד הניצחון".

מיכאל מילשטיין, ראש הפורום ללימודים פלשתיניים במרכז משה דיין ומחבר הספר "המהפכה הירוקה - דיוקנה החברתי של תנועת חמאס", מעריך שאבו מאזן מתכנן בימים אלה דרך מילוט מן הבחירות. בעוד ימים אחדים, צופה מילשטיין, "אבו מאזן ייענה ללחץ הציבור, שבמידה רבה הוא ואנשיו ארגנו, להקפיא את הבחירות בגלל מגוון סיבות. ברור שזה קשקוש ושהחשש שלו מהחמאס גדול. בכל מקרה, גם אם לא יהיו בחירות, חמאס כבר הרוויח וצבר נקודות. בשבועות האחרונים הוא מפגין נראות ונוכחות רבה. אנשיו עורכים ביקורי בית אצל משפחות שאהידים ומחבלים משוחררים וצוברים נקודות בדעת הקהל. הפת"ח עלול למצוא עצמו במצב שבו גם גורש מהעיר וגם אכל את הדגים המסריחים. גם הכשיל את הדמוקרטיה, וגם קיבע פיצול בחברה הפלשתינית והפך את חמאס לפופולרי יותר".

מילשטיין מתייחס גם לאפשרות שבחירות בכל זאת יתקיימו, ומצביע על שיח פנים־חמאסי שמתקיים לאחרונה: אוסאמה חמדאן, מראשי חמאס בלבנון, וחליל אל־חיה מעזה, ממשיכים לדבר על "רשימה משותפת" ושיתוף פעולה עם הפת"ח בבחירות. "בחוכמה רבה מבחינתם הם לא מדברים על מהפכה, אלא על אילוצים שיש להתחשב בהם. אם חמאס ינצח, משמעות הדבר שהוא ישתלב במשרדים האזרחיים והביטחוניים, ובהדרגה גם במשרד הפנים שאחראי על המנגנונים הביטחוניים, ויחדיר את אנשיו גם לשם".

מה יעשה חמאס אם אם הבחירות יידחו או יבוטלו?

מילשטיין: "הוא ינסה לעורר מחאה באיו"ש, אבל כוחו מוגבל. יהיה נתק אמיתי, אבל הציבור אינו להוט לאינתיפאדה נגד הרשות. ייתכן שדחיית הבחירות תעמיק את הנתק כך שכל אחד מהצדדים יתמקד בגזרתו. חמאס יאיץ את ההסדרה מול ישראל והרשות תעסוק בענייניה. אופתע אם השטח יבער כתוצאה מדחייה".

ומה יקרה אם הבחירות יתקיימו וחמאס ינצח?

"אני מתאר לעצמי שהתיאום עם ישראל בתחומים אזרחיים רבים, ובפרט התיאום הביטחוני, ייפגע או יחדל. יש גם היתכנות לתרחיש שאנחנו קוראים לו 'המודל האלג'יראי' - יד איש באחיו, מלחמת אזרחים - זה יכול להתממש אם המנגנונים של הרשות ישברו את הכלים ויאמרו 'לא מקובל עלינו'. ישראל אינה ששה להיכנס למערבולת פנימית כזו, אבל אם לא תהיה ברירה, וכתוצאה מהבלגן יתגברו הפיגועים, היא תישאב לשם".

ניסיון הפיכה שלישי?

ובמקביל, כאילו ביקום אחר, ממשיך חמאס, לצד המסלול "הפוליטי", לנסות ולחולל פיגועים ביו"ש ולגייס אנשים לשורותיו. הוא אף מפנטז על הימים שבהם יהיה מסוגל לחולל הפיכה ברשות, כפי שעשה בעזה. 

התקדימים כבר קיימים. ב־2007, דיווחו מנגנוני הביטחון של אבו מאזן כי פעילי חמאס שנעצרו בגדה הודו שתכננו לתקוף את מוסדות הרשות ולהביא להפיכה גם ביו"ש, בהמשך לאירועים דומים בעזה. באותם ימים נתפסו גם כמויות גדולות של נשק וחומרי נפץ שיועדו לשימוש במהלך התקיפות המתוכננות. ישראל סיפקה אז לרשות את קצות החוטים לחשיפת ההתארגנות.

שבע שנים חלפו, וב־2014 נחשף ניסיון נוסף של חמאס לחולל הפיכה. הפעם היה זה השב"כ הישראלי שחשף וסיכל תשתית צבאית של חמאס, שפעלה ברחבי יו"ש לגיוס חוליות צבאיות ולביצוע פיגועים נגד יעדים ישראליים. 93 איש שהיו קשורים לתוכנית נעצרו. פעילות התשתית הוכוונה על ידי מפקדת חמאס בטורקיה, שעליה היה אחראי סלאח ערורי. חלק מפעילי התשתית הזאת הספיקו, עוד בטרם מעצרם, להניח מטענים בשומרון. 

ההכשרות למשימות - פיגועים ובהם חטיפות, תקיפת יישובים והנחת מטענים - התבצעו בפיקוח פעילי הזרוע הצבאית של חמאס בחו"ל וברצועת עזה, והתקיימו בירדן, בטורקיה, בסוריה וברצועת עזה. במסגרת תוכניות חמאס, היו אמורים לצאת חוליות טרור מירושלים, חברון, שכם, יריחו ומ־37 כפרים פלשתיניים נוספים, כדי לבצע פיגועים קשים נגד מוסדות הרשות הפלשתינית וכך לבצע את ההפיכה ולהשתלט על שטחי יו"ש.

במערכת הביטחון אומרים כי למרות ההתקרבות בין חמאס והפת"ח שנרשמה לאחרונה, וההסכמה על קיום הבחירות, המוטיבציה של חמאס להפיכה עדיין קיימת, כמו גם הרצון לבצע פיגועים. בעשרת החודשים האחרונים סיכל שב"כ למעלה מ־100 פיגועים והתארגנויות טרור של אנשי חמאס, בין היתר באיזור חברון ובית לחם. מדובר ביוזמות לחטיפת חיילים ואזרחים.

בעבר בנה חמאס בשטחי הגדה גם "תאי התנגדות" רדומים, שהתבקשו לא לפעול עד ליום פקודה. גם עתה, כך מעריכים גורמי ביטחון, מפוזרים בשטח תאים כאלה. דחיית הבחירות, או קיומן והישג או ניצחון של חמאס בהן, עלולים לקרב את אותו היום.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו