איש שירות בתי הסוהר שמשרת כסוהר בשלושים השנים האחרונות, הוכר כנכה צה"ל, לאחר התפרצות של מחלת הפסוריאזיס בגופו. משרד הביטחון התנגד להכרתו כנכה צה"ל, אך בית משפט השלום בחיפה הפך את החלטת קצין התגמולים וקבע כי יש קשר ברור בין שירותו למחלתו.
ג' התגייס לצבא ולאחר מכן לשב"ס בפרופיל 97. אלא שבמהלך שירותו התפרצה בגופו מחלת הפסוריאזיס בשל עומס ולחץ בעבודה, ומעל הכל לדבריו התעמרות מצד מפקדיו. הוא פנה למשרד הביטחון בדרישה להכיר במחלה ככזו שקשור לשירותו, אך קצין התגמולים סירב לעשות זאת מכיוון שלטענתו מחלתו של ג' פרצה בטרם גיוסו לצה"ל.
בתגובה פנה ג' באמצעות עורכי דינו, עו"ד מיטל ניסן ועו"ד צביקה ביניש, לוועדת הערר שבבית משפט השלום בחיפה. בדיון חזר קצין התגמולים וטען כי המחלה פרצה עוד טרם שירותו, וכי קיימים מרכיבים נוספים כדוגמת עישון וגנטיקה.
לאחר שמיעת העדויות, לרבות חקירת מפקדיו, קבע ביהמ"ש כי לאור העדויות והנסיבות הקיימות, ג' אכן חלה בפסוריאזיס בשל שירותו בשב"ס. קיים קשר סיבתי של גרימה מלאה (100%) בין השירות של המערר לבין מחלתו, נקבע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו