"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לראשונה: שבעה מקרים של וריאנט הקורונה ההודי התגלו בישראל
אזרחים ישראלים ששבו מחו"ל נדבקו בזן בעל "המוטציה הכפולה" של נגיף הקורונה • חוקרים חוששים כי ייתכן והווריאנט שמקורו בתת היבשת מדבק יותר או עמיד יותר לחיסונים, אך עד כה לא נתקבלו לכך ראיות מספיקות
בדיקת קורונה בנתב"ג | צילום: גדעון מרקוביץ'

לראשונה: שבעה מקרים של וריאנט הקורונה ההודי התגלו בישראל

אזרחים ישראלים ששבו מחו"ל נדבקו בזן בעל "המוטציה הכפולה" של נגיף הקורונה • חוקרים חוששים כי ייתכן והווריאנט שמקורו בתת היבשת מדבק יותר או עמיד יותר לחיסונים, אך עד כה לא נתקבלו לכך ראיות מספיקות

מיטל יסעור בית-אור
, עודכן

משרד הבריאות הודיע היום כי שבעה אזרחים ישראלים אובחנו כנדבקים בווריאנט ההודי של נגיף הקורונה, זאת לאחר ששבו לישראל מחו"ל.

ממשרד הבריאות נמסר כי המקרים זוהו באמצעות המערך הלאומי לריצוף גנומי. עוד נמסר כי עדיין אין מידע ברור ביחס לוריאנט והשלכותיו על מחוסנים ומחלימים. "משרד הבריאות חוזר ומדגיש את חשיבות הבידוד לשבים מחו״ל לישראל, במיוחד ממדינות בהן התחלואה בקורונה קשה", נכתב בהודעת המשרד.

צילום: משה בן שמחון

דר׳ אורן קובילר, וירולוג מבית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב וחבר עמותת מדעת הסביר ל״ישראל היום״: יש שתי מוטציות עיקריות בספייק (חלבון המעטפת) של הווריאנט ההודי , אחת דומה (אך שונה) למוטציה החשודה כמאפשרת לווריאנט הדרום אפריקאי והברזילאי להתחמק. השניה נמצאה בעבר בווריאנט הקליפורני. בכל מקרה אין כרגע נתונים על כך שהוא חמור יותר או בעייתי יותר מהווריאנטים האחרים. כל הזמן יופיעו עוד ועוד ווריאנטים ולרובם אין משמעות אבל צריך לעקוב ולסגור את הגבולות הרבה יותר טוב״.

לאחר ריצוף גנום של למעלה מ-10,000 מאומתים לקורונה בהודו, גילו החוקרים שתי מוטציות חדשות עם יכולת להתחמק בצורה טובה יותר ממערכת החיסון, מה שיכול להעמיד בחשש את יעילות החיסונים כלפי המוטציות החדשות.

המוטציות החדשות, E484Q ו-L452R, התגלו ב-15-20% מהדגימות ממדינת מהרשטרה בהודו, המדינה המהווה 62% מהמקרים במדינה. המוטציות הללו מדאיגות, מכיוון שהן ממוקמות בחלק מרכזי של הנגיף - חלבון הדוקרן - המשמש לחדירת תאים אנושיים. המוטציות הללו כוללות שינויים בחלבון הספייק שהופכים אותו לדברי החוקרים ל"מתאים יותר לתאים אנושיים". המשמעות: הנגיף יכול להיכנס לגוף ביתר קלות ולהתרבות מהר יותר. הן גם עלולות להקשות על מערכת החיסון לזהות את הנגיף בשל צורתו השונה במקצת לאחר המוטציות, והחשש הוא כי מערכת החיסון שלנו לא תוכל לזהות את הנגיף כמשהו שצריך לייצר נגדו נוגדנים.

אישה עוברת בדיקת קורונה בהודו // צילום: רויטרס
אישה עוברת בדיקת קורונה בהודו // צילום: רויטרס

יצוין כי הופעה של מוטציות חדשות היא אפשרית רק באזורים בהם יש מחזור גבוה של שכפול נגיפי. לפי דיווח בסוכנות רויטרס, ההשלכות של התפתחות מוטציות חדשות נוגעות לא רק עבור הודו, אלא גם עבור שאר העולם. מוטציות עלולות להעלות את התמותה מהמחלה בכ-20%, כפי שקרה בדרום אפריקה. הסיבה: ההתפשטות המואצת יותר של המוטציות גורמת בין השאר לעומס מוגבר על מערכת הבריאות.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...