טקס פרס ישראל לשנת תשפ"א, אשר התקיים בבנייני האומה בירושלים וצולם מראש עקב הגבלות הקורונה, שודר הערב (חמישי). האירוע התקיים בנוכחות נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין, ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החינוך יואב גלנט.
יהודה משי זהבפרופ' עודד גולדרייך
הנשיא ריבלין, רה"מ נתניהו ושר החינוך גלנט בטקס פרס ישראל // צילום: אורן בן חקון
"זה היום שלכם, יום שבו הלב מתרחב – ובצדק, יום שבו גאווה ונחת שזורות זו בזו", אמר גלנט בפתח נאומו בתחילת הטקס. "זה היום שבו מדינה שלמה מוקירה את הישגיכם יוצאי הדופן, מצדיעה לכם על כברת הדרך המרשימה שפסעתם ומודה לכם על חיים עתירי עשייה. חיים שהם מופת ליצירה, למחקר ולתרומה יוצאת דופן לחברה ולמדינה".
בהתייחסות למגפת הקורונה, אמר שר החינוך כי "השנה האחרונה היוותה הוכחה ליכולות יוצאות הדופן של המדינה והחברה בישראל. במציאות מאתגרת שכמותה לא ידעה האנושות שנים רבות, ניווטה ספינתנו את דרכה בסערה של ממש. זה לא היה קל, זה לא היה חף מטעויות, אבל על ההישג לא ניתן להתווכח – יכולנו לאתר הזה".
"לא במקרה אנחנו חותמים את איֵרועי החג במעמד הזה: הענקת אות הכבוד וההוקרה הממלכתי שאין נעלה ממנו – פרס ישראל", סיכם גלנט. "הענקת הפרס ביום זה ממחישה כי עצמאותה של מדינת ישראל, צמיחתה ושגשוגה, נשענים על יתרונה האיכותי החשוב ביותר – האנשים. אני מבקש להודות לכם, כלות הפרס וחתני הפרס – על שנים ארוכות של תרומה ועשייה למדינה ולחברה".
ד"ר יוסף צ'חנובר מצטלם בסלפי לאחר קבלת הפרס // צילום: אורן בן חקון
הזמרים עדן אלנה ושי צברי בטקס הענקת פרס ישראל // צילום: אורן בן חקון
הקולנוענית מיכל בת אדם מקבל את פרס ישראל משר החינוך גלנט // צילום: אורן בן חקון
רשימת הזוכים המלאה
ד"ר יוסף צ'חנובר"בזכות פועלו ואישיותו יוצאת הדופן זכה לאמונם המלא של ראשי המדינה לדורותיהם במשך עשרות שנים ולהכרה והוקרה בין-לאומית נרחבת כנציגה של מדינת ישראל. בנוסף, פעל ועדיין פועל בהתנדבות ומתוך תחושת שליחות, למען הקהילה והחברה בישראל בתחומים רבים ומגוונים כגון מלחמה בסמים, סיוע לנכי צה"ל, קליטת עלייה ועוד".
ד"ר צ'חנובר // צילום: משה שי
נורית זרחיעוד הדגישה הוועדה כי "כתיבתה פורצת, אישית ודיאלוגית, מטאפיזית וקונקרטית, יהודית ואוניברסלית, ומגיעה למקומות האינטימיים ביותר בנפש האנושית. הכאב מופיע ללא מרירות, העוצמה פורצת ללא אלימות, הקסם צד באופן נדיר את הפלא הבריאתי והקיומי. יותר מארבעים שנות יצירה מגיעות לביטוי ספרותי דומיננטי, עצמאי ומקורי בספרות העברית הנוכחית ומצדיקות בכל קנה מידה את הענקת פרס ישראל ליוצרת מוכשרת זאת".
נורית זרחי // צילום: יהושע יוסף
פרופ' אלי קשתעוד הדגישה הועדה כי "תגליותיו הביאו לזיהוי הפקטור העיקרי האחראי לעידוד צמיחת כלי דם חדשים אל תוך גידולים סרטניים. תגליות אלו תרמו לפיתוח תרופות המעכבות התפתחות של גידולים. פרופ' קשת הוא מורה בחסד והעמיד תלמידים רבים הממשיכים את דרכו המדעית".
פרופ' קשת // צילום: קרן א.מ.ן
מיכל בת אדםעוד הדגישה הוועדה כי "גם במציאות דלת תקציב, ובתקופה שבה עדיין לא היו קרנות ממשלתיות שהיטיבו לתמוך ביצירת קולנוע כפי שנהוג כיום, יצרה בת אדם במהלך השנים עוד 12 סרטים באורך מלא אשר מהווים מרחב קולנועי מקורי מיוחד במינו". בנוסף, ציינה הוועדה כי "הקריירה הקולנועית הפורייה והמשמעותית שלה מהווה השראה משמעותית עבור יוצרות ויוצרים החולמות וחולמים קולנוע".
בת אדם // צילום: גדעון מרקוביץ'
פרופ' ניצה בן דבעוד הדגישה הוועדה כי ספרה האחרון, "חיי מלחמה", "מפלס דרך בקריאה העמוקה של השתקפות המלחמות החל ממלחמת העולם הראשונה וכלה באינתיפאדה השנייה, לאורך ארבעה דורות של כתיבת פרוזה ישראלית". עוד צוין כי "מחקריה בחקר עגנון הם פריצת דרך משמעותית בהבנת יצירתו של הסופר זוכה פרס הנובל ויכולתה הייחודית להנגיש את הספרות העברית לקורא הישראלי, תוך קריאה עמוקה של טקסטים ויכולת השוואה אינטרטקסטואלית מרשימה. רבים ממחקריה תורגמו לשפות זרות".
בנוסף ציינה הוועדה כי פרופ' בן דב הקימה באוניברסיטת חיפה תכנית לימודי נשים ומגדר לתואר השני וייסדה את סדרת ההרצאות "בדרכן".
פרופ' בן דב // צילום: מישל דוט קום
פרופ' אריאלה לבנשטיין"פרופ' לבנשטיין הייתה חלוצה בחקר הזקנה לאחר שזיהתה כבר לפני עשרות שנים את אחד האתגרים של המאה ה-21, והוא התמודדות אוכלוסיית הגיל השלישי והאוכלוסייה הכללית בכלל עם העליה בתוחלת החיים. היא הייתה חלוצה בעריכת מחקרים מדעיים בהקשרים חברתיים של איכות חיי הזקנים ומשפחותיהם בחברה, ובסוגיית התעללות והזנחת זקנים, כמו גם יחסים בינדוריים במשפחה והדרת זקנים.
"היא כתבה יותר מ-200 פרסומים אקדמיים אשר התפרסמו בבמות מובילות והעמידה דורות של תלמידים. הישגיה זכו להכרה בעולם ובישראל. היא קיבלה את פרס רוזלי וולף מהאגודה הבינלאומית למניעת הזנחה והתעללות בזקנים, תואר עמית כבוד מטעם האגודה האמריקאית לגרונטולוגיה ופרס מפעל חיים מטעם האגודה הישראלית לגרונטולוגיה. היא הקימה ועמדה בראש המרכז לחקר הזקנה באוניברסיטת חיפה, וכן הקימה תכניות לימודים אשר תרמו לפיתוח בסיס ידע מדעי לעבודה עם זקנים בקרב אנשי מקצוע, ביניהם רופאים ועובדים סוציאליים".
פרופ' לבנשטיין // צילום: עמי לבנשטיין, מתוך ויקיפדיה
פרופ' בן-עמי שילוניעוד ציינה הוועדה כי "פרסומיו הרבים ותרומתו לחקר ההיסטוריה המודרנית של יפן, ובפרט מחקריו על תרבות ופוליטיקה ביפן לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה, מוסד הקיסרות של יפן והשוואה תרבותית בין היפנים והיהודים, נחשבים לפורצי דרך בתחומם".
פרופ' שילוני // צילום: יהושע יוסף
פרופ' יאיר זקוביץ
פרופ' זקוביץ // צילום: יואב ארי דודקביץ
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו