מצרים החליטה להפסיק באופן זמני את השיחות לנרמול היחסים עם טורקיה. כך מדווחת רשת "אל-ערבייה". לפי הדיווח, ההחלטה כוללת גם את הפסקת שיחות התיאום הביטחוני בין קהיר לבין אנקרה. סיבת הפסקת השיחות: מצרים דורשת יישום מהיר של דרישותיה, בהן הסגת שכירי חרב משכנתה ממערב - לוב.
בניסיון לשפר את המצב המתוח בין המדינות, שר החוץ הטורקי שוחח טלפונית עם מקבילו המצרי, סאמח שוקרי, ובירך אותו לקראת חודש הרמאדן.
כזכור, גישושים מאנקרה לירושלים סביב סוגיית החזרת השגריר הטורקי לת"א נענו אף הם עד כה בכתף קרה ישראלית. כפי שפורסם לראשונה ב"ישראל היום", טורקיה הציעה לישראל כי תשלח שגריר לתל אביב, בתמורה להתחייבות ישראלית לשליחת שגריר לאנקרה. שתי המדינות משוחחות ביניהן, כפי שראש הממשלה בנימין נתניהו כבר הודה בעצמו, אך בשלב זה לא ניתן אור ירוק ישראלי למהלך.
ככלל, לוב תופסת מקום מרכזי בשיחות בין קהיר לבין אנקרה. הטורקים דרשו להוציא יועצים צבאיים ולוחמים מהמדינה האפריקנית המשוסעת, ואילו מצרים דורשת מטורקיה הסגה מיידית וללא תנאים מוקדמים של כוחותיה מלוב. עבור הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן מדובר במצב לא פשוט, שהרי לפני כחודש הוא וממשלתו החלו לפעול להגבלת פעילות תנועת האחים המוסלמים במדינה. הם דרשו מהערוצים של התנועה שמשדרים מאיסטנבול, "אל-שארק", "ווטאן" ו"מקאמלין", להפסיק לבקר את נשיא מצרים עבדל פתאח א-סיסי ואת ממשלתו. לפי הדיווח ב"אל-ערבייה", טורקיה התחייבה לנקיטה בצעדים נוספים עוד לפני תום חודש הרמאדן - אולם מצרים דרשה פעולות מיידיות.
מעבר לכך, שר החוץ הטורקי מבלוט צ'בושאולו אף הצהיר כי מדינתו מעוניינת בהסכם גבול ימי עם מצרים, וכי "איני רואה סיבה שזה לא יקרה". עם זאת, לפי הדיווח ב"אל-ערבייה", עבור א-סיסי ואנשיו - אותן הפעולות רחוקים מלהספיק. הם דורשים צעדים משמעותיים בהרבה, כולל הסגרתם של יחיא מוסא ועלאא אל-סמאחי - שני בכירים בתנועת האחים המוסלמים. מנגד, אנקרה ביקשה מקהיר לנקוט בצעדים הדרגתיים בשני שלבים - מה שהוביל להפסקת השיחות.
במסגרת הצעד המצרי, הם סירבו בשלב זה לבקשת אנקרה לקיים פגישה רשמית בקהיר לפני סוף אפריל, וכן הדגישו בפני הטורקים את החשיבות מבחינתם של הסגת הכוחות הצבאיים הטורקיים ממדינות ערב. בינתיים, פעולה שהטורקים כבר יישמו היא השהיית הענקת האזרחות הטורקית לכמה בכירים בתנועת האחים המוסלמים.
כוחות הביטחון של לוב, שאותם מאמנים מומחים מטורקיה / צילום: רויטרס
בתוך כך, מדינה במזרח הים התיכון שהמתיחות בינה לבין טורקיה אינה פוחתת בתקופה האחרונה היא יוון. בת בריתה של ישראל באזור. אמש (שישי), ראש מערך הדוברות של ממשלת טורקיה, פאהרטטין אלטון, תקף את אתונה בציוץ בטוויטר שבו האשים אותם במתן מחסה לטרוריסטים. "הם מארחים את המחתרת הכורדית (PKK)", צייץ אלטון שהוסיף כי "ממחנה פליטים, כביכול, בתוך שטחי האיחוד האירופי - הטרוריסטים מתכננים התקפות (כולל פיגועי התאבדות) נגד טורקיה, חברת ברית נאט"ו".
"לתמיכה של טורקיה בתנועת האחים המוסלמים יש שני שורשים עיקריים. הראשון - אידיאולוגי, ואילו השני - התיאום הנדרש מבחינתם עם קטאר", אומר ל"ישראל היום" ד''ר חי איתן כהן ינרוג'ק, חוקר טורקיה המודרנית במכון ירושלים לאסטרטגיה ולביטחון ובמרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב.
לדבריו, "קטאר וטורקיה ידועות כשתי המדינות שתומכות בתנועת האחים המוסלמים. בה בעת, טורקיה זקוקה לקטאר כלכלית, ועל כן היא לא יכולה לקבל החלטה עצמאית ללא קטאר. מבחינה אידיאולוגית, ארדואן הזדעזע ממכתב האדמירלים - והוא נותן דגש לתרבות ההפיכות הצבאיות. אם כעת הוא ינקוט בצעדים נגד האחים המוסלמים, אז ייראה כי בתוך טורקיה יגידו שהוא נוקט בצעדים נגד תרבות ההפיכות הצבאיות, אולם מחוץ למדינה הוא מנרמל את היחסים עם מצרים בראשות א-סיסי. הוא עשוי להיות מוצג כדו-פרצופי ברמת המדיניות שלו".