חלק מלקוחות משרדו אולי לא יודעים זאת, אבל מעבר להיותו עורך דין המטפל דרך קבע בתיקים אזרחיים – מסחריים רבים ובחוזים, עו”ד אסף פלג עוסק לאורך כל הדרך, בכובעו האחר, בהדרכת כתיבה משפטית ובהכנת נבחנים לבחינות לשכת עורכי הדין.
לכאורה מדובר בתחום אזוטרי שלא רבים עוסקים בו מחוץ לאקדמיה ובכלל, ודומה שנוגע רק לעולמם הסגור של עורכי הדין, אך בפועל הוא בעל השפעה רחבה ועמוקה הרבה יותר על החיים של כולנו.
אז מה סוד הקסם של הניסוח המשפטי?
“ראשית,” מסביר עו”ד פלג, “חשוב לזכור שמדובר במקצוע טקסטואלי שבו המילה הכתובה היא ‘מלכת – הקרב’. אם כתב טענות, כגון כתב תביעה או כתב הגנה, אינו כתוב כהלכה, גם הליטיגטור (עורך דין המתדיין בבית המשפט) המנוסה והמבריק ביותר יתקל בקשיים עצומים. מאידך גיסא, גם עורך דין בינוני יוכל לנצח בדיון משפטי אם הבסיס הכתוב – המסמך שעליו מתדיינים – נכתב באופן רהוט, קולע ומשכנע. חד משמעית: שופטים מייחסים משקל עצום לכתבי בי-דין המוגשים על ידי הצדדים. הדבר נכון שבעתיים היום, כשתקנות סדר דין אזרחי החדשות נכנסות לתוקף, יותר מתמיד.”
ואיזה יישומים יש לכלי הזה בפועל?
“היריעה קצרה מלהשיב על השאלה הזו, אבל באופן כללי ניתן לומר כי מלבד ניסוח מכתבים וכתבי טענות מורכבים, כפי שאמרנו קודם, רמה גבוהה של כתיבה חיונית ואף נחוצה לצורך עריכת חוזים.”
“כעורך דין שהמיקוד העיקרי שלו הוא, בסופו של יום, בדיני חוזים ומשפט אזרחי, פעם אחר פעם אני עד לחשיבות האינסופית של הדיוק והדקדקנות אותם על האוחז בעט להביא עמו כאשר הוא מתיישב לטפל בחוזה עבור לקוח”.
לכאורה מדובר בתחום אפרורי שהדימוי הציבורי לגביו עשוי לעיתים להיות, של עורך דין מהדור “של פעם, עם נוצה העובד לאור העששית” אבל בפועל, מסביר פלג, מדובר באחד התחומים הדינמיים, המתקדמים והרעננים של המשפט נכון להיום.
“העולם של היום הופך ליותר ויותר “חוזי”. חברות מסחריות ותאגידים, חוזי שירות, ביטוחים, הסכמי שכר בשוק התעסוקה, דיור, פנאי ותיירות – “אוויר העולם מלא באותיות בלתי נראות ה’פורחות’ מתוך החוזים”.
אז אני מבינה שעו”ד חוזים עובד בעיקר מול חברות וגופים גדולים, אבל איך הוא בעצם יכול לסייע לאזרח הקטן.
“לא בהכרח! כמובן שחלק ניכר מהעבודה מתרכזת בחוזים אחידים והסכמים מורכבים אחרים, אולם היום יותר ויותר אזרחים מהשורה, מבינים שיש צורך לעגן את פעילותם ולהסדיר אותה על מנת להקדים “תרופה למכה”, וודאי שבימי קורונה. זה נכון גם ביחס לפרילאנסרים ועסקים “קטנים” שצריכים לעבוד באופן שוטף מול לקוחות, ספקים ונותני שירות, ונכון גם לגבי חברות קטנות ובינוניות כגון חדרי כושר שזקוקים לנהלים מסודרים. ויש גם תקנונים לאתרי אינטרנט, תקנונים לאתרי מסחר, מדיניות פרטיות ועוד. כמובן שהחוזים הקלאסיים של האדם מן היישוב הם חוזי השכירות – שבהם אנו עוסקים כדבר שבשגרה ואף מעניקים ייעוץ לגביהם, וחוזי מכר- מקרקעין ונדל”ן, שם העסקאות מסוכנות יותר, ולעתים הדברים קמים ונופלים על קוצו של יו”ד. גם כאן יש יתרון מובהק לעורך דין המטפל בחוזים ויודע איך לקרוא חוזה, לבדוק אותו, ולמה צריך לשים לב ולבדוק בשבע עיניים.”
דווקא השנה כשראינו עד כמה הסכמים יכולים להיות דבר שברירי… האם עדיין אפשר לסמוך על חוזה, שלא יפרו אותו?
“אני שמח על השאלה הזו וזו הנקודה הבאה שרציתי לגעת בה. קחי לדוגמה את ההסכמים של אולמות השמחות שזוכות שכרו לטובת חתונתם. בשפה המשפטית ההפרה בעקבות אירוע חיצוני, מגפת הקורונה, נקראת “סיכול” ועו”ד טוב לדיני חוזים צריך לפעמים לדעת איך “לסכל אפשרות לסיכול”. מהבחינה הזו ניסיון, ראיית עולם רחבה וקצת חוש ופלפל לא מזיקים. אנחנו עוסקים אגב לא מעט גם בנישה של תביעות קטנות – ברמת הסיוע לתובעים בהקשר הצרכני, והגיעו אלינו מספר לא מבוטל של מקרים כאלו כשהלקוחות יצאו בסופו של יום שבעי רצון מהתוצאות”
אז מה ניתן לעשות?
“חשוב לזכור שחוזה, כל חוזה, הוא שד רדום במנורה. הוא לא מזיק ולא מועיל, ולרוב אין לו כמעט חשיבות – עד שמישהו מפר אותו או שמשהו משתבש – ואז – חבית חומר הנפץ שישבת עליה כל הזמן, מתפוצצת. לכן אני תמיד אומר: סוף מעשה במחשבה תחילה. אם כבר החלטת לעשות את הצעד הנכון ולרכוש “תעודת ביטוח” כזו, תעשה את זה עד הסוף. באופן אישי אני לא מסוגל ללכת לישון בידיעה שבחוזה שנוסח נותרו פרצות. כן לפעמים אני מקדיש לא מעט זמן גם לנושאים ‘פינתיים’, ואם צריך פותח ספרות ופסיקה ומתייעץ עם עמיתים.”
מעניין אותי לשמוע איך הגעת לעיסוק בנישה הזו של הניסוח המשפטי ודיני החוזים?
תמיד אהבתי את המילה הכתובה, כילד קראתי המון, וגם היום תמיד יש לי ספר ליד המיטה – ואהבתי לכתוב. כבר בכיתה י”א, עו”ד פלג נזכר, “המורה ללשון פטרה אותי ותלמיד נוסף מהגעה לשיעורי ההכנה לבגרות בחיבור אחרי הבחינה הראשונה. משם המשכתי לכתוב במקומות שונים, לרבות בעיתונות הכתובה – בעיקר מאמרי פובליציסטיקה בנושאים מגוונים. בהתחלה אגב הלכתי ללמוד מדעי הרוח וגם השלמתי תואר ראשון באוניברסיטה, למדתי לקראת תואר שני בהיסטוריה והשלמתי תעודות במידענות, גישור, ועוד. בתחומים האלה יש עיסוק נרחב במילים”
כמי שהכתיבה והניסוח זורמים בדמו, הדברים לא נעצרו שם: “בהמשך כסטודנט למשפטים ערכתי את כתב העת של הפקולטה, בהתחלה כחבר מערכת ואחר כך כעורך משנה ובמהלך התואר השני כבר תרגלתי את הקורס כתיבה וחשיבה במשפט אצל מרצים מהשורה הראשונה, כגון עורכת הדין מיכל אהרוני מחברת הספר “זאת ועו”ד – דיוקן העברית המשפטית בישראל (ביחד עם עו”ד רן לוסטיגמן).”
אז ממה שאני מבינה ממך, כאן בעצם נעוצה נקודת ההשקה בין העיסוק בניסוח משפטי לבין ההתמקדות בדיני חוזים.
“בדיוק”, מפרט פלג. “חוזה שמנוסח באופן מעורפל או לא ברור – הוא חוזה רע. נקודה. ולהיפך – כשהחוזה כתוב כמו שצריך, הוא נותן לצד שערך אותו כוח עצום. אני לא מגזים. הניסוח המשפטי הוא הדרך שלנו, המתודה, להגיע לשם. כשלקוח מגיע אלי עם חוזה שמנוסח כמו כתב סתרים וחידות חמיצר שאפילו עורכי הדין מיומנים מתקשים לפצח – זה בלתי נסבל בעיני. את התופעה הזו צריך לעקור מהשורש”.
עורך דין אסף פלג, שהתקבל השנה לחברות בוועדה לניסוח משפטי של לשכת עורכי הדין (לצד חברות בוועדות נוספות מטעם הלשכה) ממשיך בהתלהבות:
“כיום אחד הדברים שאני הכי נהנה מהם זה להדריך מתמחים בכתיבה משפטית. במתכונת החדשה של הבחינה ישנו חלק שלם במשקל משמעותי מאד שבו על הנבחן להפעיל את כל היכולות שצבר בהתמחות ובשנות לימודיו ולייצר מסמך משפטי – כזה שלרוב במשרדים עובדים עליו לכל הפחות מספר שעות – בפרק זמן מטורף של כשעה אחת. מתמחים נופלים בחלק הזה כמו זבובים, ואני שם כדי לסייע להם לעבור אותו בשלום”
“בנוסף, אני מגיש עבור המתמחים במשפטים ערעורים על בחינת לשכת עורכי הדין, ובפרט ערעורים על מטלת הכתיבה בבחינת הלשכה. צברתי המון ניסיון וידע בתחום הגשת ההשגות ובמיוחד במועדים האחרונים והקשים – בהם אחוז המעבר היה נמוך ביותר. אין תענוג גדול מלראות מתמחה לאחר חודשים אינסופיים של למידה סיזיפית – מגיע לטקס קבלת החברים כשהוא עוטה גלימה, לפעמים על חודה של אותה נקודה או שתיים ש”גירדתי” עבורו בהשגה מושקעת שכתבתי”.
פלג ממשיך: “למשימה הזו אני מתייחס ברצינות תהומית – כי אני יודע עד כמה קשה ומפרכת הבחינה הזו יכולה להיות, ואילו מאמצים מנטאליים, פיזיים, כלכליים ומשאבים היא תובעת מאלה הניגשים אליה. בחינת הלשכה לא דומה לאף בחינה אחרת שאנשים מכירים מהתיכון או מהאקדמיה”.
ומילה לסיום, מה היית מייעץ לעו”ד צעיר או לסטודנט שמתלבט בנוגע לעתידו, איזה טיפ או תובנה מסוג Take Home Message
“לסטודנט צעיר שעושה את צעדיו הראשונים בעולם המשפט הייתי מציע – תקרא הרבה, הכל, לא רק ספרות משפטית אבל אל תדלג על הכתבים המופתיים של אהרון ברק ואלן דרשוביץ. אבל, גם מדרמות משפטיות טלוויזיוניות וקולנוע אפשר לספוג לא מעט השראה”. “לעורכי דין פעילים הייתי אולי מייעץ להקדיש לפחות משבצת שבועית אחת לשיפור מיומנויות הניסוח המשפטי – שהן כלי העבודה העיקרי שלנו, הלחם והחמאה של המקצוע”.
ליצירת קשר עם עורך דין אסף פלג
נייד: 054-5829265