"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נסגרה תלונת פלשתינית נגד צה"ל ושב"כ

המשנה לפרקליט המדינה סגרה את התלונה, שבה טענה האישה שבוצע בה חיפוש גופני פולשני, בשל "חוסר ראיות" • "אירוע חמור שלא ניתן להותירו ללא טיפול"

,עודכן
חייל צה"ל בפעילות מבצעית (למצולם אין קשר לכתבה) // צילום: דובר צה"ל // חייל צה"ל בפעילות מבצעית (למצולם אין קשר לכתבה)

התלונה שהגישה עצורה פלשתינית בגין חיפוש גופני פולשני שנערך בגופה במסגרת פעילות מבצעית משותפת של צה"ל והשב"כ בשנת 2015 נסגרה היום (רביעי) על ידי המשנה לפרקליט המדינה, נורית ליטמן, מחוסר ראיות.

החלטתה של ליטמן, שאימצה את המלצות פרקליטות מחוז תל אביב והמחלקת לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה, התקבלה לאחר חקירה שמח"ש ומצ"ח ערכו במשותף. היא המליצה לראש השב"כ לנקוט הליך פיקודי מתאים בעניינם של שניים מאנשי השירות.

האירוע שלגביו הוגשה התלונה התרחש במהלך חיפוש בביתה של עצורה, תושבת יהודה ושומרון, שהחיפוש בגופה, שבוצע על ידי שתי חיילות (אחת מהן רופאה), בוצע בשל צורך מבצעי מסוים ושפגע מהותית בכבודה ובפרטיותה.

חייל מצ"ח, ב-2018 (למצולם אין קשר לכתבה) // צילום: לירון מולדובן
חייל מצ"ח, ב-2018 (למצולם אין קשר לכתבה) // צילום: לירון מולדובן

בעקבות הפגיעה בעצורה ולאחר חקירת מצ"ח בנושא, פרקליט המדינה אימץ את המלצת מבקר תלונות נחקרים בשב"כ, והורה על פתיחה בחקירה פלילית והקמת צח"מ של מח"ש (שהיא בעלת הסמכות לחקור אנשי שב"כ) ומצ"ח.

לאחר בחינת ממצאי החקירה ושקילת מכלול השיקולים הרלוונטיים לעניין, ולאחר שבוצעו מספר פעולות חקירה נוספות במסגרת השלמות חקירה, נמצא כי קיימת תשתית ראייתית חסרה, בין היתר ביחס למקור ההנחיה לביצוע החיפוש, לתוכנה ולנסיבות העברתה לגורמי השטח.

מכיוון שלא היו מספיק ראיות בנושא, לא ניתן להעמיד לדין את המעורבים באירוע הזה, לא בהליך פלילי ולא בהליך משמעתי. עם זאת, בחקירה הובהר כי למרות שלא הייתה כוונה לפגוע בעצורה הפלשתינית, "התנהלות המעורבים בפרשה אינה עומדת בסטנדרט המצופה והנדרש מהם", כדברי המשנה.

"על רקע מסקנה זו, סברה המשנה לפרקליט המדינה כי מדובר באירוע חמור שלא ניתן להותירו ללא טיפול מתאים, ועל כן היא הורתה להעביר את החלטתה לראש השב"כ, על מנת שישקול נקיטת צעדים פיקודיים מתאימים נגד שניים מאנשי השירות המעורבים, וכן על מנת שתיבחן הפקת לקחים מתחייבים לעתיד", נמסר. עוד צוין בהודעת המשנה כי נגד איש שב"כ שלישי ננקט הליך פיקודי כבר ב-2019 בגין התנהלותו באירוע.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר