"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

במקום להמשיך ב"מסלול הנידונים למוות" של בנסודה - לעלות להתקפה בינלאומית מול האג

אין טעם להשיב לתובע החדש תשובה בנוסח "איננו מכירים בסמכותך" • ישראל צריכה לצאת למתקפה יזומה, ולהעמיד בראשה דמויות מוערכות • פרשנות

,עודכן
לקעקע את הלגיטימציה של בית הדין הבינלאומי. התובעת היוצאת, פאטו בנסודה // צילום: AP // לקעקע את הלגיטימציה של בית הדין הבינלאומי. התובעת היוצאת, פאטו בנסודה

במשרד ראש הממשלה יתקיים הבוקר (שלישי) דיון מכריע בשאלה האם וכיצד להשיב לפניית התובעת הראשית של בית הדין הפלילי בהאג,פאטו בנסודה. לפני כחודש שיגרה התובעת, העומדת על סף פרישה, מכתב רשמי לישראל ובו שאלה האם בכוונת המדינה לחקור בעצמה את פשעי המלחמה שהיא מייחסת לישראלים.

ישראל אינה המדינה הראשונה שבית הדין מתלבש עליה בנסיבות שלפחות מנהיגי אותה מדינה סבורים שהוא עושה זאת שלא בצדק. ברור שארה"ב, בריטניה ורוסיה, מאוד לא אהבו את התערבות בית הדין בעניינן. אבל גם מדינה כמו קניה, למשל, ניהלה במשך שנים מאבקים מול בית הדין וניצחה בהם. אז אמנם המקרה הקנייתי אינו זהה לישראלי, אבל מרוח הלחימה של ידידתנו באפריקה, ומהאופן המתוחכם שבו עשתה זאת, יש מה ללמוד.

במקום להמשיך להידרדר בנאיביות במסלול הנידונים למוות שבנסודה מצעידה אותנו בו זה כמה שנים, הגיעה השעה לעלות להתקפה. אבל לא רק התקפה מילולית שמתחפרת בצדק שלנו ונעימה לאוזן הישראלית, אלא התקפה מתוחכמת, בשפה בינלאומית, שתכה בבית הדין המקום הרגיש ביותר שלו – הלגיטימציה.

איך עושים זאת? אין טעם להשיב לבית הדין תשובה לקונית, נוסח 'איננו מכירים בסמכותך'. הפטנט הזה כבר נוסה ולא הרשים במיוחד את בנסודה ואת רוב השופטים שדנו בתיק הישראלי. גם מכתב ענייני ארוך ומנומק לא ישפיע. עמדותיה של בנסודה ידועות מראש.

כך שבמקום להתגונן צריך לתקוף והדרך לעשות זאת היא גיוסם למערכה אישים בולטים מהארץ ומהעולם שתומכים בישראל, ושאיש לא יפקפק במחויבותם לזכויות האדם ולדין צדק. למשל מופת המאבק האנושי לחירות נתן שרנסקי, ארווין קוטלר בין היתר פרקליטו של נלסון מנדלה, כלת פרס נובל לשלום ותומכת ישראל אלן ג'ונסון סירליף, פורום המנהיגים הבינלאומישהתייצב לימין ישראל, ועוד דמויות בינלאומיות ואחרות.

 פרופסור ארווין קוטלר, לשעבר שר המשפטים הקנדי // צילום: דודי ועקנין
פרופסור ארווין קוטלר, לשעבר שר המשפטים הקנדי // צילום: דודי ועקנין

אישים אלה ודומים להם, הם שצריכים לעמוד בראש המערכה שישראל נגררת לתוכה בעל כורחה. הם צריכים להשיב בשמנו. הם אלה שהתקשורת הבינלאומית והקהילה הבינלאומית צריכות להתכתב עימם. אנחנו, מה לעשות, לא חברים בבית הדין הזה וכלל לא מכירים בו.

בניגוד להלכי הרוח שאפיינו את המערכת הישראלית זה שנים רבות, אין טעם לתלות תקוות שווא בתובע החדש של בית הדין, קארים חאן, ובכלל אסור להניח הנחות אופטימיות בנוגע להאג. ההליך נגד ישראל החל וצריך לצאת מנקודת מוצא מחמירה שהרע ביותר יקרה, שכן כך מתנהלים הדברים בגופים בינלאומיים בנוגע לישראל. הראייה שכך התפתחו הדברים כלפינו בבית הדין עד היום.

את המוסד, בניגוד למה שמוצע לעיתים ברשתות החברתיות, לא ניתן להפציץ מהאוויר. אבל כן ניתן וכדאי לשמוט לו את שטיח הלגיטימציה מתחת לרגליים. בתחבולות תעשה לך מלחמה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר