"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

עלייה בבקשות לפשיטת רגל וחדלות פירעון

לאור השפעת מגפת הקורונה ישנה עליה חדה בבקשות לחדלות פירעון מנתוני הכנ"ר שהוא הממונה על חדלות פירעון במשרד המשפטים ניתן ללמוד כי הבקשות במגמת עליה חוק חדלות הפירעון החדש שנכנס לתוקף ב – 15 לספטמבר 2019 הוכח כיעיל יותר ושם דגש על שיקום החייב מייעל את הטיפול בחייבים ומסייע להם להתחיל בחיים חדשים ללא חובות

0
עו"ד דיקלה נסימי ,
עו"ד דיקלה נסימי

מי שיעמוד בחוק ובתנאיו, יקבל הפטר ומחיקת חובות ויוכל לחזור לאורח חיים תקין ללא מתח מנושים, עיקולים, הגבלות ובכלל מלשכת ההוצאה לפועל והסנקציות העומדות לרשותה. פקודת פשיטת הרגל אשר נחקקה בשנת 1980, הסדירה את כל הליכי פשיטת הרגל הליך זה היה ארוך ולפעמים החייבים הי נתקלים בסחבת ארוכה של הליכי פש”ר במשך שנים. ההליך היה מתנהל בביהמ”ש המחוזי בלבד והייתה תחושה באוויר כאילו שההליך לעולם לא יסתיים.


בעקבות החוק החדש, חלה עלייה בבקשה לחדלות פירעון, במיוחד לאור המשבר העולמי ממגיפת הקורונה, כאשר כמות החייבים רק עלתה. למעשה הליך חדלות פירעון, מיועד לאלה שהם חייבים והמדינה מעוניינת לסייע להם, כך שיחזרו לאורח חיים תקין עם דף נקי מחובות. למשל, מי שנמצא בהליך של חדלות פירעון שעל כתפיו רובץ חוב הנמוך מ -150,000 ₪, יגיעו באופן ישיר ללשכת ההוצאה לפועל באזור מגוריהם. ומי שחובותיו מעל 150,000 ₪ ינהל את ההליך בביהמ”ש השלום מי שהיה בעל חברה ופשט את הרגל, ינהל את חדלות הפירעון בבית המשפט המחוזי.


רבים מהחייבים פונים בעקבות החוק החדש לעורכי דינם להסדיר את חובם ולצאת לחיים חדשים


בתי המשפט ולשכות ההוצל”פ, באים לקראת החייב ומשתדלים לקצץ בגובה החוב, מה שיאפשר לחייבים לסגור את החוב בצורה יעליה ונכונה כל אדם לגופו את החובות ניתן להסדיר באמצעות מספר הליכים כמו הליכי חדלות הפירעון הסדר חובות או באמצעות צו חיוב בתשלומים במסגרת ההוצאה לפועל בקשות אלו ניתן להגיש באופן עצמאי ידנית או באופן מקוון באמצעות עו”ד המתמחה בחובות ובהוצאה לפועל חייבים שהוצאו כנגדם עיקולים והגבלות מלשכות ההוצאה לפועל, חשים פגיעה באיכות חייהם וכן בחופש התנועה, כגון צו עיכוב יציאה מהארץ, הגבלה מלהחזיק ולעשות שימוש ברישיון הנהיגה, אי שימוש בכרטיסי אשראי עיקולים על חשבון הבנק והמשכורת שלהם. ניתן יהיה להגיש בקשה עבור ביטול עיקולים והגבלות, במספר מקרים כאשר החוב כבר נפרע (טענת “פרעתי”), או כאשר החייב עומד בצו התשלומים במסגרת ההוצאה לפועל או כשהגיע להסדר עם הנושים באופן עצמאי או כאשר החייב החל הליך של חדלות הפירעון.


כאשר מדברים על הסדר חובות אי אפשר שלא לעלות בפני החייבים אלטרנטיבה טובה לא פחות להסדר חובות על פי סעיף 321 לחוק חדלות הפירעון שהוא למעשה המקבילה לסעיף 19 א’ לפקודת פשיטת רגל (מחיקת חובות ללא פשיטת רגל), שהוחלפה בחוק החדש. באמצעות הסדר חוב בלא פתיחת הליכים, שלא משאירה “כתם” כמו הליך חדלות פירעון על החייב. כמובן שניתן להגיע להסדר נושים ולקבל הפטר ומחיקת חובות רק במידה שהחייב עומד בכל התנאים של חוק חדלות פירעון. יתרונות הליך זה ברורים – החייב נמנע מהליכי חדלות הפירעון הליכי ההוצאה לפועל כנגדו מעוכבים בזמן ניסיון ההסדר והחייב חוסך מעצמו חקירות ההליך תוך קיצור משמעותי של פרק הזמן שבניהול הליך חדלות פירעון והפטר בהליך זה.


מה חייבים צריכים לדעת לפני הליך חדלות פירעון?


החייב, יצטרך לעמוד בצו התשלומים אשר נקבע לו, אחרת הוא עשוי להסתכן בביטול ההליך של חדלות הפירעון. במידה וההליך יבוטל הנושים רשאים לפעול מחדש בהליכים כנגדו מול ההוצאה לפועל. זו הסיבה כי קיימת תקופת הביניים, שבה החייב ייבדק לגבי תום הלב והנסיבות שגרמו לו להיכנס לחובות, האם הוא באמת נקלע לחובות או שהגיע לחדלות הפירעון במרמה. הנאמן שימונה ע”י רשם ההוצאה לפועל או ביהמ”ש הוא זה שעליו יוטל לבצע את הבדיקות. על החייב במקביל, להגיש דוחות חודשיים לגבי הוצאותיו והכנסותיו. וכמובן לא ליצור חובות חדשים בכל תקופת ההליך. צו ההפטר מאפשר למי שעמד בתנאים אשר נקבעו לו להגיע לסיום ההליך כאשר הוא נקי מחובות. יש לציין כי חוק זה אשר עוסק במחיקת חובותיו של החייב, לא עוסק בחובות עתידיים כי אם רק בחובות קיימים ולכן, חוק זה מחמיר בדרישותיו בדרך לקבלת צו ההפטר.



עו”ד דיקלה נסימי


מהו צו לשיקום כלכלי וכיצד הוא מתבצע?


לאחר שעברה תקופה של כ- 16 חודשים מיום צו פתיחת ההליכים על הנאמן להגיש דו”ח סופי לרשם ההוצאה לפועל או לשופט בביהמ”ש אשר יכלול את הנתונים לגבי מצבו הכלכלי של החייב. דו”ח זה, יכלול את הממצאים לגבי השכלתו של החייב, נכסים שיש בבעלותו, משלוח ידו מצבו הבריאותי הכנסות והוצאות התא המשפחתי ועוד. כמו כן, ייבחן גם התנהלותו הכלכלית של החייב. לאחר הדיון שייערך יינתן צו לשיקום כלכלי של החייב והוראות לצו התשלומים החודשי, גובהו והתקופה שעליו יהיה לשלם תשלומים אלה. כמו כן, הרשם או השופט יבדוק אילו נכסים קיימים בבעלותו של החייב והאם ניתן לממשם על מנת שהכספים יחולקו בין הנושים. בצו השיקום הכלכלי ידונו לגבי ההגבלות שיחולו על החייב בזמן שהוא ישוקם כלכלית וכן, תחול עליו תוכנית הכשרה פיננסית וכן, אם ישנם חובות שלא ימחקו ולא ייכנסו לצו ההפטר.


אם הרשם או השופט, יתרשמו כי הכנסותיו של החייב, נמוכות מדמי המחיה שנקבעו לו, הוא גם עשוי להעניק לחייב צו הפטר מידי. יש לציין כי הליך זה כפי שהנכם מבינים הוא די מורכב ולכן, ללא עו”ד המתמחה בתחום החובות ובתחום ההוצאה לפועל, יהיה קשה להגיע להסדר שיסייע לחייבים לצאת מחובותיהם ולפתוח דף חדש. מומלץ תמיד להיוועץ תחילה עם עו”ד מנוסה, על מנת שיוכל לנקוט בהליכים נכונים להסדרת חובותיו של החייב ויציאתו לדרך חדשה.


טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר