הדיון הלגיטימי במה שמיוחס לעיתונאי עמנואל רוזן קיבל תאוצה מסיבות שונות. אחת מהן היא ההדחקה והבריחה של הציבור והתקשורת מעיסוק במה שממשי וחשוב ומעיק. רבים נוטים להשתעשע בפעלולי הפוליטיקה החדשה - כיצד הפייסבוק תופס את מקומו של דוכן הנואמים בכנסת - ושבוע רודף שבוע וללב מתגנב מין חשד כי הכל התאהבו בהכנות, והכל עוצמים עין אל מול הצורך להיכנס לשדה הקרב הציבורי המהותי.
הדוגמאות רבות. אמנם נכונותה של הליגה הערבית לחילופי שטחים היא רק מהלך ישן וקיים שזכה לאיפור מחודש כדי לסייע לאמריקנים לחדש את המשא ומתן. אך כאשר בנימין נתניהו הגיע למפגש ראשון במשרד החוץ ואינו מתייחס אליה - זו השתהות המעידה כי הממשלה התאהבה בהכנות ובהקדמה ובמבוא, ונעצרה שם.
כן, גם כשיאיר לפיד נושא נאום צ'רצ'יליאני על דם, יזע ודמעות בענייני המשק, אבל בפועל דוחה את מאבק חייו ומבקש לפרוץ את תקרת התקציב ב־6.5 מיליארד שקלים. אז כיצד יוון וקפריסין אינן כאן?
רבים כך. הוועדה לשוויון בנטל תתייצב עם לא־כלום אם תתקבל בקשת מערכת הביטחון לדלל את גיוס החרדים; וכן תמעד אם תקבל את עמדת חלק מבכירי הליכוד ביתנו המתנים את גיוס החרדים בחיול הערבים. צריך לעשות כן, אבל לא להשתמש בנושא הערבי כדי לחמוק מן ההזדמנות לשאוב את החרדים לתהליך ההבראה הלאומי והכלכלי.
גם נפתלי בנט ירחק מדימויו הרענן וה"דוגרי" אם רבנים קיצונים יכתיבו לו מי יעמוד בראשם, ויאסרו עליו את מימוש תוכנית לימודי הליבה בבתי הספר במגזר החרדי.
פייסבוק ופוליטיקה חדשה והצטעצעות כזאת או אחרת אינן תחליף למהות. ככל שהממשלה תתכונן ותיערך, אך לא תטבול במים הקרים - היא לא תחצה את הים בדרך אל חוף מבטחים. מין "דבר אל בני ישראל וייסעו". אין תחליף לקרב הפוליטי הכואב שכה נחוץ לחילוץ.
הפטפטנים
אהוד אולמרט טס במחלקה הראשונה והתארח במלון שבו עולה החדר 2,500 דולרים ללילה, ונשא חינם אין כסף נאום מזיק שעיקרו זילות הסכנה המאיימת על ישראל ממיזם הגרעין האיראני. לפי אולמרט, מצבה האסטרטגי של ישראל מזהיר. לפחות ל־15 השנים הקרובות.
מאיר דגן פעל במקביל. בראיון בלעדי לד"ר אילנה דיין ב"עובדה" טען כי כל הדרג המבצעי־ביטחוני, שכלל אותו ויובל דיסקין מהשב"כ והרמטכ"ל גבי אשכנזי, התנגד לתקיפה ישראלית באיראן שאליה חתרו בנימין נתניהו ואהוד ברק.
אז מה? הדרג הביטחוני העריך בשנות ה־30 שגרמניה לא תצא לכבוש את העולם; והדרג הזה בישראל העריך כי עבד אל־נאצר לא יחסום את מיצרי טיראן ויידרדר למלחמת ששת הימים, ויורשו אנואר סאדאת לא יעז לתקוף ב־1973.
אשכנזי ודגן ודיסקין אינם נבונים יותר ממך וממני, לבד מכך שבתוקף תפקידם הם מחזיקים במידע ממלכתי סודי, ולפיכך חייבים להימנע מכל התבטאות בנושאים רגישים אלה.
בפועל יודעים בכירי מערכת הביטחון שכאשר אולמרט כיהן כראש הממשלה וסיבך את ישראל במלחמת לבנון השנייה, ודגן כיהן כבר כראש המוסד, היה סיכוי מירבי לתקיפת מיזם הגרעין ולהשמדתו בעודו בחיתוליו.
זה היה, לפי האלוף יצחק בן ישראל, ב־2006 לערך. אחרים במטכ"ל סבורים כי אופציית ההשמדה המוחלטת נסגרה ב־2010. מאז אין אפשרות להרוס את המיזם אלא רק לדחות את הפעלתו.
מה אירע בפועל? אפשר שלא ייוודע לעולם. האמת נצורה בליבם של נתניהו וברק. להערכתי - ויש שרים ששמעו זאת בזמן אמת - גם הם הבינו ב־2010 מה מגבלות התקיפה, אבל ניהלו משחק פוקר מדיני נבון אשר גרם לעולם להטיל סנקציות כואבות על איראן, והן הולכות ומחריפות; ובמקביל גרם לברק אובאמה להתחייב למנוע את ייצור הפצצה האטומית מתוצרת טהרן.
אילו סיפרו זאת לסובבים אותם במערכת הביטחון, שהיו מטפטפים את כוונתם לידיעת עולם, היו התוצאות פחותות פי כמה מהלחץ הכבד המופעל עתה על איראן.
דגן מסרב להבין זאת. הוא התבטא בסיבוב הפולמוסי הקודם כי ישראל דמוקרטית ולא יסתמו את פיו, וזה נכון. בתנאי שיתראיין על אי.די.בי, או על המשא ומתן עם הפלשתינים, אבל להתבטא בפומבי בעניין האיראני כאשר כל המידע הסודי היה בידיו?
אולמרט ודגן יבינו (אם יהיו פתוחים לדון בנושא) את הנזק שנגרם מפטפוטיהם אם יציגו לעצמם שאלה פשוטה: כמה מאמצים וכסף וסיכון וכוח אדם משקיע המוסד כדי לעמוד מקרוב, ובאורח אמין, על חילוקי הדעות בהנהגה האיראנית באשר לעתיד המיזם הגרעיני שלה? מדובר בהון עתק ובסיכונים רבים, ואילו האייתוללות קיבלו בחינם את המידע הזה על מה שהתרחש במקביל בתחום זה בישראל.
שאר טיעוניהם מלאכותיים ומאולצים. אין קו אדום בסוגיית הנשק האיראני? בוודאי שיש. אפשר לטעון שנתניהו טעה בזיהויו, הקדים או איחר, אבל אי אפשר לומר ברצינות כאילו אין דבר כזה. גם לא לומר כאולמרט שהיתה הגזמה בתיאור האיום האיראני.
להערכתי, כל מי שטוען כאולמרט ודגן, השלים עם ייצור פצצה גרעינית איראנית בלי להודות בכך באוזני עצמו והציבור. המסר הסמוי מדבריהם הוא שישראל יכולה לחיות בצל האיום וצריכה להשלים עימו. אבל אם לא משלימים עם גרעונה של איראן - כי אז אין שום הפרזה. איום גרעיני הוא כמו חיים חדשים או, להבדיל, מוות. אין חצי חיים. אין חצי מוות. אין חצי איום גרעיני.
עניין של נורמות
ועוד בעניין אולמרט: פיזיקאי בכיר בתעשייה הביטחונית שיגר אלי הזמנה מאת "מכון פישר" למחקר אסטרטגי, שעורך בבית חיל האוויר בהרצליה כנס שכותרתו "מלחמת יום הכיפורים - לקחים ותובנות לגבי הכוח האווירי". בכירי חיל האוויר ושר הביטחון משה (בוגי) יעלון ישתתפו בו. הפותח הוא אהוד אולמרט, שאין לו נגיעה לנושא.
הפיזיקאי קבל בפנייתו למנכ"ל אסף אגמון כי "עבריין מורשע" הוזמן לפתוח את הכנס, אבל לא נענה כלל. לכן פנה אלי. לפיכך פניתי לאגמון, והוא סבור כי הרשעה בארבע עבירות של הפרת אמונים אינה מספיקה כדי להשעות את השתתפות אולמרט בכנס עם בכירים ממלכתיים עד שייפסק הדין בשני המשפטים הפליליים התלויים ועומדים נגדו.
המתלונן הציג את אולמרט ודן חלוץ כפושעים, אמר לי אגמון, אבל טעה אלא אם קיבל שתי תלונות. שכן הפיזיקאי אשר שוחח עימי לא הזכיר כלל את חלוץ. גם הערתי לאגמון כי נגד הרמטכ"ל בדימוס אין ולא הוגשה כל תלונה פלילית. לא נסתייע. אגמון בשלו. הוא מערב את אולמרט עם שר הביטחון וצמרת צה"ל. נורמות ראויות הן עניין למדינות מערביות אחרות.
להיות לא פופולרי
בראיון טלוויזיה ב"ערב חדש" השתלחה השבוע לשוני בציבור המורים שמא הם עצלים. יותר משהעגל (התלמידים) אינו רוצה לינוק, הפרה (המורים) אינה רוצה להיניק. קיבלתי תגובות ביקורתיות, ובצדק. יש מורים רבים שהם איכותיים ומקצועיים, ורוצים מאד להיניק. עדיין אני סבור כי הבעיה תקפה.
בית הספר איבד ממעמדו. כאשר מנהלת מוצאת הצדקה אידיאולוגית לכניעתה ללחץ ההורים־תלמידים לבטל שיעורי בית בסוף השבוע, זו לא רק ירידה ברמת הלימודים אלא חינוך רע, פגום. כך אירע בצהלה, תל אביב, ומשרד החינוך לא קם לתקן זאת.
מאז נשאו תלמידים את השר אמנון רובינשטיין על כתפיהם כבהילולה בל"ג בעומר מפני שהקל על מערך הבחינות, מקיימים רוב שרי החינוך והמנהלים והמורים וההורים - וכמובן התלמידים - מצעד של צמצום העומס. פחות בחינות, פחות חומר ללימוד יסודי, פחות פרקי חובה, והרבה־הרבה תרופות ריטלין. שאלו תלמידים הגונים מה הם חושבים על רוב חבריהם (הנעזרים בהוריהם) שפועלים להשיג לילדיהם את התרופה כדי להקל מחובותיהם לבית הספר ולהפלות לרע את חבריהם ישרי הדרך.
בוודאי שמי שלוקה בהפרעת קשב - צריך; אבל ודאי שרבים מהמשתמשים אינם צריכים. זה חינוך להרע, ללמד את התלמידים כי העיקר אינו המאמץ אלא ההונאה, לא לצמוח אל מציאות בוגרת אלא תחמנית. יותר טוב, יותר כדאי.
מצטער, אבל גם השר החדש שי פירון משדר רוח זו, אם כי מוקדם עדיין לשים את האצבע על המעשה המעיד על כך. הגיע הזמן ששר החינוך לא יהיה פופולרי בקרב הורים ותלמידים ומורים שעושים את מלאכתם פלסתר אלא בקרב עמיתיהם שרואים במקצועם שליחות, ויש כאלה.
צריך להפסיק לטשטש בין נכון לבין שגוי. להפסיק את הרדיפה אחרי ההקלות והפנאי והבטלה, שבלשון המודרנית נקראת "זמן איכות". דוברי הבטלה טוענים כי הילד המשוחרר משיעורי הבית יעמיק את עניינו בנושאי הלימוד? הבל, עם הפיתויים הדיגיטליים של העידן המודרני איש מהם לא יתעניין בחומר הנלמד בבית הספר, וזה מובן.
צריך לחדול מיומיים חופש בל"ג בעומר, ולא יקרה אסון אם המורים יפסחו באורח חד־פעמי על חמישה ימי חופש שנשמטו מהם באקראי. היעד הוא להבין את פענוח המשוואה הריבועית וללמוד את ההיגיון הרצוף שבחפיפת המשולשים, ולדעת על פה את "מגן אם ייראה ורומח, בארבעים אלף בישראל", ושאתונה קדמה לרומא, ולטייל ברחבי הארץ הזאת (חובה, חובה, אין פטור) ולאסור על הורים לחזור מן החופשה יום אחרי חידוש הלימודים מפני שהיה "נורא כיף בסקי בשווייץ".
ראוי שעל הרב פירון יחדל מהחיזור הקל. עליו להנהיג בדרך הקשה. אחר כך יתייצבו כבוד המורה ומעמד בית הספר במקומם הראוי.
אלטרנטיבה לתספורות
אחרי כל מה שנכתב בשנים האחרונות על הטייקונים והפירמידות והתספורות ומחיקת החובות והקנוניה של עובדי ציבור עם שועי הארץ, אין דבר שמרחיב את הלב יותר מקניית ישקר על ידי וורן באפט. יש גם טייקונים טובים, ויש בישראל משפחה חרוצה ומתמידה ונבונה ודייקנית כסטף ואיתן ורטהיימר, והיא שווה בעיני באפט 6 מיליארד דולרים.
לפני שבע שנים התארחנו אצל יוסף (טומי) לפיד, ואהוד אולמרט נקרא לטלפון וחזר נרגש ובישר כי בתוך דקות תתפרסם ידיעה שאין טובה ממנה לכלכלה הישראלית, ולפיה באפט יקנה חלק ניכר מישקר. כמעט הרמנו כוסית. שלשום קיבל הבן יאיר לפיד את הידיעה הסופית - שבאפט השלים את העיסקה והוסיף 2 מיליארדים.
באופן אישי איש מאיתנו לא מרוויח מכך, לבד מהמיסוי. אבל אני חש שקיבלתי דיבידנד שמן מבאפט בזכות ורטהיימר ובנו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו