לא רק וואהן: האם מכאן תצא הקורונה הבאה?

שי זדה, נווד ישראלי שביקר ב-125 מדינות ברחבי העולם, חושף אותנו לאחד השווקים הקיצוניים שקיימים בו – שוק טומוהון באינדוניזיה. בשוק נמכריםבעלי חיים רביםלמאכל וביניהם כלבים, קופים, עכברים, נחשים ועוד, מכל הבא ליד.

בשיחה עם זדה הוא מספר עלהחוויה הקשה בביקור במקום. "ברוכים הבאים לשערי הגיהנום", מתאר זדה ברעד, "המקום הזה כנראה יפיל אתכם מהרגליים. הייתי בהרבה מקומות חשוכים בעולם, אבל השוק בעיר מאנאדו שבאינדונזיה עולה על כולם. במאנאדו אפשר למצוא את אחד השווקים המגעילים, המזעזעים והמחרידים ביותר בעולם. משהו רע מאוד קורה שם. בשוק הזה מוכרים מגוון רחב של בעלי חיים, כמו קופים, נחשים, חתולים, עטלפים, חזירים, תנינים, כלבים ועוד. אין דוכני אוכל כמו בכל שוק אחר שמכבד את עצמו, בעלי החיים הם האוכל. מה שמפחיד עוד יותר הוא שהצרכנים רבים מידי"

התמונות מדברות בעד עצמן, ובכל זאת - תאר לנו את התחושות עבור אדם לא מקומי שמבקר במקום.

"מה שהופך את השוק הזה לשוק המזעזע ביותר בעולם הוא האכזריות הבלתי נתפסת שיש בו. בין כל הגופות שמתנדנדות על ווים חלודים ומטילות צל על שלוליות הדם, יושבים מוכרים יחפים, צוחקים ומשחקים קלפים. השוק כולו מכוסה בבשר ועורות ובכל פינה אפשר לראות כמויות לא הגיוניות של דם ובעלי חיים מתים שנמכרים על דוכנים. בפינות מאובקות אחרות בשוק יושבים בעלי חיים מפוחדים שעדיין נמצאים בתוך כלובים. אבל השיא הוא בבוקר - מי שיבקר בשוק המקולל הזה מוקדם בבוקר יהיה עד למראות קשים במיוחד. בשלב הזה של היום יהיה אפשר לראות את הבשר של החיות במצב ה'טרי' ביותר, ולצערי גם במילה הזאת אמרתי יותר מידי. טומוהון נחשב לאקסטרים אפילו בעיניי המקומיים", נזכר זדה. "השוק הזה כל כך אכזרי, עד כדי כך שהייתה לי בעיה לבחור תמונה שלא תוסר מיד על ידי פייסבוק".

אבל מעבר לזעזוע מהמראות הקשים, ישנה בעיה עצומה אחרת שתלויה בשוק בין הווים החלודים, והיא שמהמקום הזה יכוליםלהגיע הנגיפים הבאים, שאת חלקם אנחנו עדיין לא מכירים, ודי להיזכר לרגע בשוק וואהן הסיני כדי להדאיג כל אדם בעולם. פרופסור אייל קלמנט, ראש התוכנית לתואר שני לבריאות ציבור וטרינרי באוניברסיטה העברית, מתייחס למסוכנות שבמקומות הללו ומסביר כיצד הם יכולים לגרום למחלות חדשות ומסוכנות. "השווקים האלה הם מהגורמים המשמעותיים שגורמים להתפשטות במחלות זואונוטיות - מחלות שעוברות מחיות לבני אדם", הוא מסביר. "בעשורים האחרונים אנחנו רואים עליה במחלות שמקורן בבעלי חיים, ולדבר הזה יש כמה סיבות, כאשר אחת המשמעותיות ביותר היא ההתקרבות של אנשים לבעלי חיים שלא היינו קרובים אליהם בעבר. זה בא ביחד עם עלייה בתנועתיות של אנשים שעוברים במהירות בין מדינות ומפיצים את אותם הנגיפים בקלות ובמהירות בעולם. כאשר דבר כזה היה קורה בעבר, הוא היה יכול לגרום להתפרצות בכפר או באזור מסוים ומוגבל, היום המחלות האלה יכולות להתפרץ באופן הרבה יותר מהיר ומסוכן. דוגמה מאוד טובה היא מחלת האיידס, שהגיעה ככל הנראה מקופים. הסיבה שהיא גרמה להתפרצות אדירה בגודלה, הרבה יותר גדולה מהקורונה, היא התנועה והמעבר של אנשים בין מדינות והתפתחות רשת התחבורה העולמית".

פרופ' קלמנט מוסיף: "בשווקים הללו מביאים חיות בר שמטבע הדברים, נושאות נגיפים שונים, שלרובם אין נגיעה באנשים. עם זאת, לפעמים נגיף משנה את צורתו ובשלב זה הוא יכול לפגוע גם באנשים. התהליכים הללו הם הסיבה שרוב המחלות החדשות שהתפרצו בשנים האחרונות הגיעו מבעלי חיים. בשווקים הללו רמת הפיקוח היא נמוכה עד לא קיימת, הלחץ והצפיפות יגרמו לחיות להפיץ את הנגיפים בצורה רחבה הרבה יותר מה שיכול לגרום לסכנה למעבר לנגיפים שייפגעו גם בבני אדם. הנגיפים שם יכולים לעבור גם בין בעלי חיים מתווכים ולשנות את צורתם כך שייפגעו באנשים בצורה שלא הכרנו. דוגמה מובהקת ומציאותית מאוד לכך היא שנגיף הקורונה, מקורו בעטלפים וככל הנראה הועבר דרך חיה אחרת".

פרופסור רונית קלדרון, מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטה העברית מרגיעה לפחות בממד הלוקאלי. "הסבירות שדבר כזה יקרה אצלנו בישראל היא נמוכה יותר", היא אומרת. "בעלי החיים שאנחנו אוכלים נמצאים תחת פיקוח וטרינרי קפדני ובמקרים שבהם מוצאים התפתחות של נגיפים שונים, הם מטופלים לרוב במקצועיות. במקומות בהם אין פיקוח ואכיפה, זה יכול להיות מאוד בעייתי".