1 .זה היה מחזור גדול וגדוש דרמות, אולי הטוב ביותר העונה. היו בו הצגות ענק של שחקנים. קני בלאקשיר בגלבוע, ג׳רמי פארגו בראשל״צ (עוד נגיע אליו) ומעל כולם ג׳סטין טילמן. שילוב של משחק פנטסטי וסיפור אנושי מרגש.
טילמן שיחק בעונה שעברה בגלבוע בעונה המקצוענית השניה שלו. כבר אז ראינו כישרון עצום. פורוורד אתלט, מגוון מאוד, עם יד רכה, התמצאות מצויינת ברחבות וריבאונדר מעולה. היה ברור שהוא במסלול המראה בדרך לרמות הגבוהות באירופה. בקיץ הוא אכן קפץ כיתה לסאסארי האיטלקית, אבל העסק לא עבד וכאן נכנסת לתמונה הטרגדיה האישית שלו. ייתכן מאוד שהוא לא הצליח באיטליה כי הגיע לארץ המגף אחרי שאיבד את אביו ואימו במגפת הקורונה. בסיום המשחק בארנה, טילמן סיפר שבעקבות הטרגדיה הוא לא היה בטוח בכלל שישחק העונה.
אחרי ששוחרר מסאסארי ואחרי תקופה קצרה בטורקיה, הפועל ת״א התנפלה על המציאה. אתמול הוא נתן הצגת בניצחון הגדול בארנה: 37 נקודות, 70 אחוז ל-2, 10 ריבאונדים סחט 11 עבירות וסיים עם מדד 48 כל זה כששניים מהזרים של האדומים (ג׳יימס יאנג וטייריק ג׳ונס) נפצעו במהלך המשחק והכל היה על הגב שלו.
ייתכן מאוד שהטרגדיה שעבר עצרה אותו. הוא רק בן 25 ועם יכולות כאלה ופוטנציאל כזה הצ׳אנס המחודש יבוא מהר מאוד.
2.״אצא איתו לכל מלחמה״, גיא גודס על ג׳רמי פארגו. ״אשחק עבורו בכל מקום״, ג׳רמי פארגו על גיא גודס.
הקשר המיוחד בין המאמן לשחקן, שכבר עשה הכל בכדורסל הישראלי הביא את הרכז להגיע למכבי ראשל״צ ועשוי לשנות לה את העונה הבלתי יציבה. כנראה שאם זה לא היה גודס, פארגו לא היה בא.
השניים שיתפו פעולה במכבי ת״א כשגודס היה עוזר מאמן ובהמשך מאמן. הרבה זמן לא ראינו אמון כזה של מאמן בשחקן. הוא גם היה בטוח ושקט לגביו למרות שקיבל אותו אחרי תקופה ארוכה מאוד שלא שיחק ולמרות שהוא כבר בן 35. אולי הגיל מתקדם, אבל הניסיון גדול והיכולת עוד שם ובגדול. אתמול מול הפועל חיפה ראינו ממנו הצגה גדולה. צפו לעוד.
3.השורד הגיע למאבק ההישרדות. הרבה טעויות היו העונה במכבי חיפה. הרבה החלטות לא נכונות. והנה ברגע קריטי על סף ירידה לליגה השניה הגיעה החלטה מצויינת. עידו קוז׳יקרו מונה לעוזר מאמן. הקריירה של ״קיר בטון״ היתה כולה סמל לנחישות ומאבק חסר פשרות. זה בדיוק מה שמכבי חיפה צריכה עכשיו. בניצחון במשחק הבכורה שלו אתמול על בני הרצליה היתה הרבה סמליות ויצרה תקווה לירוקים.
קוז׳יקרו הוא האיוש המושלם. האיש הנכון במקום הנכון. מלבד מה שהאישיות שלו מייצגת הוא גם סמל במועדון עם אליפות שזכה בו, ובנוסף רזומה של שנתיים בתור מנהל קבוצה. הכי חשוב שהוא שוב בעשייה של הכדורסל הישראלי. דמויות כאלה חייבות להיות בכדורסל שלנו.
