הידעתם? המילוי הראשון לוופל היה רעל

תאהבו את זה או תשנאו את זה, מקומו של הוופל כאחד המאכלים הכי אהובים ו"סוגרי פינה" מובטח לעוד שנים ארוכות. אולי זה הטעם, אולי זו הנוחות או המחיר שברוב המקרים זול והגון, אבל המוצר, כולל הלימון המושמץ, כאן כדי להישאר. 

רגע לפני שנעלים את כל החמץ לרגל חג הפסח, ניתן לוופל את הכבוד הראוי לו ולכבוד יום הוופל הבינלאומי שחל היום, נציג לכם מספר עובדות שלא ידעתם עליו לצד לא מעט נתונים על הצריכה שלו כאן בישראל, נתונים שיסבירו לכם עד כמה הוא אהוב. 

הוופל של היום התגלה לגמרי במקרה במסעדה קטנה בלונדון בשנת 1734, כאשר השף של המקום ניסה להכין פנקייק לאחד מלקוחותיו בתנור החדש שלו והתוצאה שקיבל הפתיעה אותו - ופל מתוק וארוך. ב- 1847 ג'וזף פריי האנגלי הצליח לייצר שוקולד למאכל וב- 1875, 30 שנה אחר כך, יצרן הממתקים השוויצרי דניאל פיטר גילה שאפשר להוסיף אבקת חלב ממותק ומרוכז לאבקת הקקאו המרירה, והשאר היסטוריה. 

קצת אחר כך, במאה ה- 19, נוצר לו טרנד חדש ומוזר הרבה יתר מלא מעט טרנדים הקיימים היום. נשים עשירות מהחברה הגבוהה נהגו לכרסם וופל המכיל בתוכו רעל מסוג ארסן במהלך היום כדי לשמר לוק "חיוור" שהיה נהוג באותה העת, מראה שמתקבל מהרעלה איטית. אתם מבינים, היה ופל במילוי רעל, ועדיין כולם מתרגשים מוופל לימון.

ופל הוא מאכל פשוט, תהליך הכנתו לא כל כך 

כדי להשיג את עלי הוופל הדקים והפריכים צריך לערבב מים, קמח סויה, קמח חיטה וחלבונים. יוצקים את הבלילה הזו לפלטה חמה ואופים בתנור עד השחמה. מכונת מריחה מיוחדת מורחת על הוופלים קרם שוקולד, שמנת, אגוזים או לימון. מניחים מעל זה עוד שכבה של עלים, ומורחים שוב. התוצאה: שלוש או ארבע שכבות של ופל וקרם ביניהן. 

הציפוי של הוופל מתבצע עם מכונה שנקראת "מקנטייר", שתפקידה בכוח הוא להכין את הציפוי – המכונה עובדת במשך חמש שעות להכנת ציפוי חם אשר נשפך על הוופלים החתוכים במעין מפל מתוק ומיד לאחריו נכנסים הוופלים למנהרת קירור ארוכה, ומשם לאריזה אוטומטית במכונה ללא מגע ידי אדם.

כמעט שני מיליארד ופלים

מנתונים שסיפקה לנו חברת "מן" עולה כי בישראל אוכלים בשנה פחות או יותר 20 אלף טונה ופלים בשנה, שהם לא פחות מ-1,920,000,000 ופלים בודדים. כן, אכן משוגע. בכמות הוופלים הזו אפשר לכסות חצי מצרפת או את כל ישראל 15 פעמים. 

ההיסטוריה של הוופל הישראלי עברה גלגולים והתפתחויות רבות לאורך השנים, החל מהוופלים הקלאסיים בטעם שוקולד וניל ועד הטעמים היותר עדכניים, כמו לימון, תות וחלווה למשל. "הטעם השולט הוא תמיד השוקולד", מספר המנכ"ל אבי פקר. "המפתיע הוא טעם הלימון, שגם ככה מייצר המון אמוציות אצל צרכנים, והוא נמצא במקום השני לפני וניל, קפה, חלווה או אגוזים. אפיון מאוד ישראלי שאומר דבר על התרבות שלנו, כאשר בכל שאר העולם דווקא וניל הוא במקום השני".

 

רעבים? רוצים להמליץ לנו על מקום שאנחנו חייבים לכתוב עליו? מדור האוכל מחכה לכם באינסטגרם

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו