מתלבטים כל הדרך לקלפי: הבחירות עוד פתוחות

בשבועות האחרונים עושים במפלגות המתמודדות כל שביכולתן להגביר את הקמפיין,לחדד מסריםולערוך הכנות אחרונות למטות השטח, שיתחילו לפעול ביממה הקרובה בשיא המרץ. אולם שני סימני שאלה גדולים מרחפים עדיין מעל ראשם של המועמדים, כאלה שעשויים ברגע האמת להכריע את הכף: מה יעשו בסופו של דבר המתלבטים, ומה יהיו שיעורי ההצבעה. בקרב שבו המפלגות הקטנות עשויות להכריע את הרכב הממשלה הבאה, השאלות הללו מתעצמות פי כמה.

בכל הסקרים האחרונים נתון אחד בלט לעין: השיעור הגבוה של אלה שעדיין לא הכריעו למי לתת את קולם. מאותם נתונים עולה כי בערך 12 מנדטים עדיין נמצאים על השולחן ולא חולקו לאיש. זה המון. חלוקה שלהם מחדש עשויה להביא לתוצאות מפתיעות שאף סקר לא חזה. כשהקרב הוא כה צמוד וממילא איש לא יודע מה יהיו התוצאות, כל שינוי לכאן או לכאן עשוי לחולל דרמה של ממש כשיתחילו לזרום תוצאות האמת.

ארבע מפלגות ניהלו את הקרב בקמפיין הנוכחי מהתחתית, קרוב לאחוז החסימה. לפעמים נושקים קצת מעליו או קצת מתחתיו, לעיתים מתרחקים, וחוזר חלילה. אחוז החסימה נמצא כולו בטעות הדגימה הסטטיסטית של סקרים רגילים - ומכאן הקושי לחזות את התוצאה, שלא לדבר על שינויים של הרגע האחרון שעשויים להתרחש גם ביום הבחירות עצמו.

אולם הנתון המשמעותי ביותר לגורלן של אותן מפלגות - מרצ, כחול לבן, רע"מ והציונות הדתית - הוא ללא ספק אחוז החסימה. זהו נתון שאיש אינו יודע לצפות. בשלושמערכות הבחירותשכבר עברו, שררה הערכה בקרב הסוקרים והפרשנים כי כל מערכת בחירות תפחית את שיעורי ההשתתפות. בפועל קרה בדיוק ההפך. במערכת הבחירות השנייה גדל שיעור ההצבעה לעומת הראשונה, ובשלישית גדל שוב לעומת השנייה. כעת ברביעית, מי יודע. ככל ששיעור ההצבעה יגדל, כך המפלגות המתנדנדות יתקשו לצלוח את הרף הגבוה; וככל שהשיעור יפחת, כך גוברים סיכוייהן להיכנס. אז מה טוב למי? גם פה קשה להכריע. נתניהו מאוד היה רוצה שאחת ממפלגות השמאל לא תיכנס, מה שיגדיל את סיכוייו להשיג 61 מנדטים לקואליציית ימין. מנגד, אם הציונות הדתית תיפול גם, יהפכו הסיכויים לעבור את 61 המנדטים לאפסיים.

בלי הבטחות - אין הפרות

כמו שהתנהגות המצביעים המתלבטים ואחוזי ההצבעה טרם ידועים, כך גם התנהגותם של הנבחרים עשויה להיות בלתי צפויה. ימינה נספרת אוטומטית בגוש הימין שייתן לנתניהו את השלטון אם ישיג 61, אולם בנט עצמו לא הבטיח שכך ינהג. סער הבטיח שלא יישב בממשלה תחת נתניהו, אולם האם הבטחתו תהיה רלוונטית גם אם ישיג מספר מנדטים קטן בהרבה ממה שהעריך? וגם בני גנץ לא אמר את המילה האחרונה. הוא אמנם מתחייב הפעם שלא להיכנס, אבל כך עשה גם בפעם הקודמת ולא עמד בדיבורו. וזה עוד לפני שדיברנו על מנסור עבאס, שכוונותיו מעורפלות מהרגע הראשון.

הבחירות עוד פתוחות ולחלוטין לא צפויות. רק דבר אחד ברור - שאין מה להיות מופתעים אם בסופו של דבר מאוד נופתע.