אם הפועל ת"א לא תנצח במוצ"ש את מכבי ת"א, האדומים יסגרו שבע שנים רצופות ללא ניצחון בדרבי. בתחילת העשור הקודם המצב היה הפוך, והשליטה האבסולוטית במשחקי הדרבי היתה שייכת לצד האדום.
קשה לראות את החבורה של ניר קלינגר רושמת את הפתעת העונה מול האלופה, שמאז שמונה פטריק ואן לוון למאמנה מחזיקה ביותר מ95% אחוזי הצלחה, אבל אם הפועל רוצה לשאוב השראה משחקן שלא הפסיד אף דרבי באדום הכתובת היא דגלאס דה סילבה - אחד הזרים הגדולים בתולדות המועדון.
"אולי אני צריך לחזור להפועל כדי שהם ינצחו דרבי, לתת איזה גול בנגיחה?" פותח דה סילבה את הראיון הבלעדי ל"ישראל היום" מביתו שבברזיל, בעברית כמובן. "בזמננו, היינו מוכנים להפסיד את האליפות אבל העיקר שננצח בדרבי", נזכר הבלם, "מכבי היו מפחדים לקבל מאיתנו 3 או 4, כמו הפחד שיש היום להפועל. מכבי היו רואים אותנו ועושים במכנסיים. אין היום להפועל שחקן שהוא סמל ואני לא יודע אם השחקנים שם מבינים מה זה בכלל דרבי".
בשנתיים האחרונות דה סילבה בן ה־37 לא שיחק כדורגל והתעסק בנדל"ן. יש לו שלוש דירות Airbnb באי פלוריאנופוליס: "אתה פותח את הבית ואתה על חוף הים. לכל השחקנים העשירים והגדולים - ניימאר, רוברטו קרלוס, רונאלדו, רונאלדיניו, לכולם יש כאן בתים באי הזה".
כעת חושף אקס הפועל את כוונתו לחזור מפרישה: "ב־2019 פרשתי מכדורגל, לא רציתי להמשיך לשחק, אבל עכשיו אני עושה הכנות לקאמבק ואחזור לשחק כדורגל. עליתי קצת במשקל ואמרתי 'די, זה לא מתאים'. אני מתאמן חזק כדי לשחק פה בברזיל, כנראה בליגה האזורית. יש לי מאמן פרטי שאני עובד איתו כל יום, הורדתי במשקל ואני מכין את עצמי לחזרה".
היית יכול לשחק בהפועל היום?
"מבחינה מקצועית ברור שאני יכול לשחק היום בהפועל, אבל בגלל האנשים שיש שם לא נראה לי שאחזור. אם ואליד באדיר שיחק איתי בליגת האלופות כשהוא היה בן 37, אז תחשוב עלי שאני קרנף ועם גוף של אתלט - אני יכול לשחק עד גיל 42 אם אני רוצה. ברור שהייתי רוצה לחזור להפועל, אפילו שייקחו אותי לחצי שנה ואם אני טוב שימשיכו איתי, אבל נראה לי שזה בלתי אפשרי. לא בגלל הכדורגל, בגלל שאני לא מכיר את ההנהלה".
לפני ארבע או חמש עונות הפועל ניסו להחזיר אותך.
"נכון. כשההצעה מהפועל הגיעה הייתי תחת חוזה לשנתיים במלאדה בולסלאב מהליגה הראשונה בצ'כיה ובעל הבית לא היה מוכן לשמוע על זה, אפילו אם ישלמו עלי כסף, בגלל שמדובר בקבוצה קטנה ובאותה עונה רצנו למעלה ובסוף סיימנו במקום הרביעי והגענו לליגה האירופית. כעסתי מאוד על בעל הבית, אבל זה מה שהיה".
עד כמה אתה מעודכן במה שקורה בהפועל?
"אני לא רואה משחקים, אבל עוקב אחרי התוצאות. ראיתי שהם ניצחו את נתניה ועברו שלב בגביע. אני בקשר עם קובי סידי וגבי קצרה, ויש לי חבר כמו אח, בחור בשם ניר, שהוא אוהד שרוף ואנחנו מדברים הרבה. כשהייתי בצ'כיה ראיתי שהפועל קיבלו חמש בדרבי ולא האמנתי. התקשרתי לקובי סידי, אמרתי לו 'איך זה יכול לקרות? איך אפשר לקבל חמש בדרבי?' אם אתה קבוצה פחות טובה תעשה בלאגן, תבעט לשחקנים ברגליים, תעשה פאולים, כל דבר - אבל לקבל חמש? בחייאת ראבק, אני לא מבין את זה. בזמני, אם מכבי היו מוציאים נגדנו תיקו הם היו רצים לחגוג עם הקהל שלהם. אני רואה שהפועל חוץ משנה שעברה כל הזמן בתחתית, אבל כנראה שזה בגלל שאין כסף".
מה הדרבי הכי גדול ששיחקת בו?
"מבחינתי זה הדרבי הראשון ששיחקתי בו וגם הבקעתי בדקה ה־11 בנגיחה וניצחנו 0:1. קיבלתי שחקן מצטיין באותו יום והבאתי את הטלוויזיה שקיבלתי לאיש המשק אלי בואנו, שהוא אדם נדיר. היו הרבה דרבים גדולים, היה גם את ה־2:4, שאיתי שכטר נתן צמד וגם אני הבקעתי - זה היה משחק שהיינו צריכים לתת להם שביעייה".
"מסוכן בברזיל, מתים פה בכמויות"
הראיון עם דה סילבה אורך כמעט כשעה וכולו בעברית, שאותה למד ב־2004 כשחקן צעיר ואלמוני בהפועל כפ"ס. הסיפור כיצד רכש עברית ברמת שפת אם מדהים בפני עצמו וגם מעיד על השחקן: "כשהגעתי לארץ לא ידעתי אנגלית והציעו לי ללמוד אנגלית אבל אמרתי 'מה פתאום, אני רוצה לדבר עברית'. הייתי יושב כל יום בחנות ירקות של בחור בשם אורן בכפר סבא. אחרי כל אימון הייתי בא אליו לשעתיים־שלוש ושואל אותו כל שאלה בעולם - מה זה? איך אומרים את זה? ככה התחלתי ללמוד את השפה, בחנות ירקות".
קבוצות בישראל יכולות להביא היום את דה סילבה הבא?
"היום זה כמעט בלתי אפשרי. כל השחקנים הטובים שיש להם פוטנציאל כבר מסתובבים עם סוכנים בגיל 15 או 16 ומבקשים עליהם הרבה מאוד כסף. אני הגעתי בזמנו לכפ"ס דרך קלטת, עוד לא היה אפילו DVD, ואלישע לוי, שהביא אותי לארץ ומגיעה לו תודה על זה, הביא אותי למבחנים ואז אחרי משחק אחד החתים אותי".
הפציעה ברד בול זלצבורג עצרה לך את הקריירה?
"אני חושב שכן. עברתי ניתוח בברך, לא שיחקתי 11 חודשים וכשחזרתי הקבוצה לא היתה במצב טוב בליגה ולא ניצחה שישה משחקים. נכנסתי להרכב ועד סוף העונה לא יצאתי ממנו. באותה שנה לקחתי דאבל עם זלצבורג והרגשתי שאני שוב בשיא ושחזרתי לעצמי, אבל אז בא מאמן גרמני והדבר הראשון שהוא עשה זה לזרוק את כל הברזילאים, והיינו שישה. הם שילמו לי את כל החוזה במשך שלוש שנים אחר כך - כמעט מיליון יורו - למרות ששיחקתי בברזיל. קיבלתי משכורת גם מזלצבורג וגם מהקבוצה בברזיל. הכסף שם לא מפריע להם והם מאוד ישרים".
כמה אלי גוטמן השפיע על הקריירה שלך?
"עברתי הרבה מאמנים ובשבילי גוטמן היה מספר אחת. המשמעת הטקטית שלו זה אין דברים כאלה. הוא היה מאמן אינטליגנטי מאוד, היה לומד המון מהעולם, בעיקר ממנצ'סטר יונייטד, והיה מביא את זה אלינו וככה היינו משחקים. ראו בליגת האלופות ששיחקנו כדורגל טוב בכל המשחקים - ניצחנו את בנפיקה, עשינו תיקו עם ליון ושאלקה, ופירקנו לפני זה את ראפיד. שיחקנו כדורגל שאני לא יודע אם תהיה קבוצה בארץ שתשחק ככה".
איך הקורונה פגעה בברזיל?
"המצב גרוע מאוד. בשבוע הזה כמעט בכל יום מתים פה 2,500 אנשים. אני חטפתי קורונה, אבל לא הרגשתי כלום. גם סבא שלי בן 83 חלה, אבל ברוך השם לא קרה לו כלום. המצב הכללי בברזיל מסוכן מאוד, מתים פה כל הזמן בכמויות, בתי החולים מפוצצים ואי אפשר להיכנס. העסקים, המסעדות, הכל סגור. פתאום פותחים לשבוע ואז שוב סוגרים לתקופה. האנשים פה מסכנים, בדיכאונות, בלאגן רציני".
מה עם חיסונים?
"אנחנו מאוד מאוד חלשים בכל מה שקשור לחיסונים. עכשיו הגענו לעשרה מיליון איש ואנחנו מדינה של 230 מיליון. בחדשות שלנו מדברים על החיסונים בישראל. הנשיא שלנו גם על הפנים".
לסיום, מה אתה אומר על ההצלחה של ערן זהבי?
"וואו, הוא כוכב כדורגל, אבל תמיד הוא היה כזה, תמיד עבד קשה. אני רואה בסרטונים את הגולים שלו כל הזמן. יש לי חבר מרוטרדם והוא מספר לי שעפים על זהבי בהולנד, וזה מגיע לו, הכל מגיע לו. הוא בן אדם טוב ויש לו לב טוב".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו