לג'ק המרטש שמור מקום של כבוד בפנתיאון הזוועות של הפשע העולמי. הוא נחשב על ידי רבים לרוצח הסדרתי הראשון, וככל הנראה גם המפורסם ביותר בהיסטוריה. במשך עשרה שבועות בסוף הקיץ של שנת 1888 הטיל ג'ק המרטש את חיתתו על לונדון, ובעיקר על אזור וויטצ'פל - אז שכונת עוני מחרידה, משכנם של גנבים ושל זונות.
ה"שלל" של ג'ק המרטש לא נראה מרשים במיוחד, במושגים של ימינו - חמש נשים נפלו קורבן לסכינו החדה, רובן ככולן, אם להשתמש בביטוי שרווח אז, בעלות מוניטין מפוקפקים. מאז נתקלנו במפלצות איומות הרבה יותר, כמו ג'פרי דאהמר, שרצח - ואכל - 15 קורבנות צעירים, או פיטר סאת'קליף, המרטש מיורקשייר, שרצח 14 נשים. שלא לדבר על רוצחים פוליטיים, דוגמת סטאלין והיטלר, שהביאו למותם של עשרות מיליונים.
ובכל זאת, אגדת ג'ק המרטש מסרבת לגווע. היא ממשיכה להצית את הדמיון גם בימינו, וספרים, סרטים, מוזיאונים - ובייחוד תיאוריות קשר - ממשיכים להופיע באופן נחוש ביותר. מאחר שמעולם לא נתפס, צצו במהלך מאה עשרים וכמה השנים שחלפו מאז עשרות אם לא מאות תיאוריות מי היה ג'ק המרטש באמת. בחשודים הבולטים: הנסיך אברט אדואר, נכדה של המלכה ויקטוריה, הרופא של המלכה, וויליאם גאל, והצייר הידוע למדי וולטר סיקרט. האחרון זכה לספר מפורט מאוד שכתבה סופרת המתח הנודעת פטרישיה קורנוול ב־2002, ובו, אף שאינה הראשונה להפנות אצבע מאשימה לעבר סיקרט, קיבצה כמות מרשימה של טיעונים וחיזוקים לתיאוריה שלה.
הדוקו־דרמה שבה עסקינן מציעה גם היא חשוד - והפעם שרת חדר מתים ששמו רוברט מאן. את החקירה הנמרצת מוביל הפעם ההיסטוריון מאי טרו, וכמקובל בסרטי טלוויזיה מסוג זה, היא תערובת בין ראיונות עם אנשי מקצוע (פסיכולוג, גיאוגרף ועוד), צילומי ארכיון אותנטיים וסצנות משוחזרות מודרניות, המוקרנות שוב ושוב.
החידוש בסרט הזה, שהופך אותו למעניין יותר ממה שראינו בסרטים דומים שנעשו בעבר, הוא השימוש בטכניקות חקירה מודרניות כדי לנסות לקבוע מי הרוצח. בשיטה הישנה הטיעון היה מתבסס על סוג של היסק שרלוק־הולמסי, כלומר ניסיון לנתח את העובדות הידועות ולהסיק מהן מסקנות, ועל פיהן להצביע על החשוד.
מאי, לעומת זאת, משתמש כאן בשיטות מודרניות לניתוח זירת הרצח, למשל פרופיילינג פסיכולוגי וגיאוגרפי, שיטות שהפכו את סדרות CSI לסוגיהן לנצפות ביותר. הוא מציג דו"ח של ה־FBI משנת 1988 - מאה שנה בדיוק לאחר מסע ההרג של ג'ק המרטש, שקבע כי ג'ק עסק במקצוע מורבידי: עוזר קברן או שרת בחדר מתים.
בעקבות נבירה בגיליונות ה"טיימס של לונדון" מאותה תקופה, שדיווחו על הרציחות, מתברר כי שרת של חדר מתים הועלה כעד בחקירת הרצח הראשון המיוחס לג'ק המרטש. הוא רוברט מאן. באמצעות טכניקות של איתור גיאוגרפי (ששימשו לתפיסת המרטש מיורקשייר) נקבעים גבולות הגיזרה. מפות ביטוח נגד שריפות מהתקופה המדוברת איתרו את המקום שבו עמד אז חדר המתים.
סצנות השחזור מושקעות מאוד והרציחות די מעוררות אימה. ליבה של התיאוריה, שנשמע משכנע למדי, אני חייב לומר, שבשל מקצועו המזוויע "זכה" ג'ק־מאן לטפל בגופות קורבנותיו גם לאחר הרצח, כשהובאו לחדר המתים שבו עבד. וזה, מסכם מאן, הסב לו את ההנאה הגדולה ביותר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו