"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

טורקיה לישראל: כבדו את הגבולות הימיים

באנקרה שלחו מכתב לי-ם ולאתונה: עליכם לבקש את אישורנו לפעילות במים הכלכליים הבלעדיים שלנו • הבעיה: אין הסכמה בין טורקיה ליוון לגבי הגבולות

,עודכן
רה"מ בנימין נתניהו ונשיא טורקיה רג'פ טאייפ ארדואן, צילום: צילום: אי.אף.פי ואי.פי

טורקיה משנה את אופן הפעילות מול ישראל:לאחר כמה מסרים ידידותיים מאוד מאנקרה לירושלים, טורקיה שלחה היום (שני) מברק לישראל וליוון ובו דרישה מהן לכבד את גבולות המים הכלכליים הבלעדיים שלה - ולבקש ממנה אישור לפעול בשטח זה. מדובר בדרישה משמעותית מאוד, שהרי תוואי מיזם צינור "איסטמד" (EastMed), שמיועד להעביר גז מישראל לקפריסין ומשם ליוון, עובר בשטח הימי שנתון למחלוקת בין טורקיה לבין יוון.

שתי נקודות מחלוקת מרכזיות הן סוגיית המדף היבשתי במזרח התיכון של טורקיה, שמושפע מריבוי האיים היוונים בים האגאי ומזרחית מהם, במיוחד קסטלוריזו, וכן הסכם הגבול הימי בין טורקיה לבין לוב ב-27 בנובמבר 2019. באותה עת, הנשיא רג'פ טאייפ ארדואן חתם על הסכם עם ממשלת ההסכמה בטריפולי - ולפיה בין שתי המדינות יהיה גבול ימי. מדובר בהסכם שיוון כלל לא מכירה בו, שהרי השטח הימי בין טורקיה לבין לוב הוא כזה שאתונה רואה בו כבבעלותה.

עימות ישראלי-טורקי בשידור חי

ביום רביעי שעבר, מקורבו של נשיא טורקיה ואבי דוקטרינת "המולדת הכחולה", אדמירל ג'יהאט יאייג'י (Cihat Yaycı),התראיין לעיתון היהודי "שלום"והכריז כי "זה אינטרס של טורקיה ושל ישראל לנרמל את היחסים ביניהן מחדש".

במסגרת שותפות האינטרסים, אדמירל יאייג'י קרא לישראל ליישם את ההצעה לגבול ימי משותףשפורסמה לראשונה ב"ישראל היום". התוכנית המורחבת פורסמה בירחון "טורקיסקופ" של מרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב. את הדברים אמר יאייג'י לאחר שאנקרה ספגה ביום שני מכה דיפלומטית נוספת במזרח הים התיכון: קהיר ואתונה הגיעו לפשרה ביניהן בנוגע לאי ההסכמה על שטחי חיפושי הגז והנפט במזרח הים התיכון.

חלוקת הגבולות במזרח הים התיכון, לפי התפיסה הטורקית / צילום: Doğu Akdeniz Politik

זה התרחש חמישה ימים בלבד לאחר ששר החוץ הטורקי מבלוט צ'בושאולו אמר: "אנחנו יכולים להגיע להסכם גבול ימי עם מצרים", אדמירל יאייג'י בעצמו הציע מתווה להסכם. עם זאת, התהליך הדיפלומטי שיצרו משרד החוץ באנקרה הוא ההיפך המוחלט מאשר המטרה המקורית שלהם. ראש ממשלת יוון קיריאקוס מיצוטקיס שוחח טלפונית עם נשיא מצרים עבדל פתאח א-סיסי, שלח את שר החוץ שלו ניקוס דנדיאס לקהיר - ושם הוא הגיע לסיכום עם מקבילו המצרי סאמח שוקרי.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר