כשהעיתונאית אלינור דוידוב והמוסיקאית מיה דנון, בנות זוג מתל אביב, החליטו לעבור דירה מצפון העיר לדרומה, הן הביאו בחשבון שדירה תל־אביבית תביא עימה מנה הגונה של פיח ושל רעש מתקבלים על הדעת של אוטובוסים. אך המציאות היא קיצונית יותר מכפי שחשבו. "קיבלנו דירה מגניבה, אבל רועשת ברמות בלתי נסבלות", מספרת דנון (36). "די סבלנו, אבל החלטנו לנסות להוציא מהרעש משהו טוב - סיפור ילדים שישנה את ההסתכלות השלילית ברעש עירוני".
התוצאה היא "סימפוניה של עיר" - ספר ילדים ותסכית מוסיקלי בקריינות של ירון לונדון ובאיוריה של ליהי יעקב. הספר, שמלווה בדיסק (אפשר לרכוש אותו או להאזין לו חינם באתר www.metropolina.com), מתאר את סיפורה של העיר מטרופולינה, החוגגת 100 שנים להיווסדה. בדומה לתהליך היצירה של דנון ושל דוידוב, גם הספר מתאר שלבים של חיבור יצירה אמנותית. ראש העיר, פפו, גנדרן ומגלומן, מזמין מוסיקאית בעלת שם עולמי שתחבר יצירה במיוחד לרגל המאורע. מה שפפו אינו יודע הוא שאותה מלחינה, ליברטה דל פסטה־ליאנה, מפיקה מוסיקה נפלאה מרחשים לא שגרתיים שמוכרים לכל מי שחי בעיר - צלצולים טורדניים של סלולרים, פחים נגררים, גרגורי חתולים ורעשי מזגנים.
את הטקסט המשעשע ואת הקריינות המדויקת של לונדון מלווה מוסיקה אווירתית־אלקטרונית, המורכבת מדגימות שטח של רעשים עירוניים טיפוסיים שהקליטה דנון בשיטוטיה. דנון מספרת שהבחירה בפורמט של ספר ילדים איפשרה לה ולדוידוב חופש אמנותי משחרר.
"רצינו ליצור ספר אופטימי עם מסר חיובי", היא אומרת, "לתת לדמיון לרוץ. לדעתי, חלק גדול מספרות הילדים מכיל אווירה שרחוקה מאוד מהחוויות היומיומיות המיידיות של הילד העירוני. לדוגמה פרה, שמופיעה בהמון ספרי ילדים. מה הסיכוי שילד שחי בעיר יראה פרה בשנים הראשונות לחייו? לעומת זאת, משאית זבל או יללה של חתול הן משהו שכל ילד מכיר. רצינו לערער את התפיסה שעיר היא מקום פחות טוב לילד לגור בו, לספר וליצור צלילים לחוויה האורבנית".
פוליטיקה לילדים?
"סימפוניה של עיר" מתורגם עתה למופע ספרותי־מוסיקלי ייחודי במסגרת ה"פצ'ה קוצ'ה", אירוע האמנות הרב־תחומי הפופולרי, שיתקיים ביום ראשון הקרוב בהאנגר 11 בנמל תל אביב. דנון תציג את הספר, תשתף את הקהל בתהליך היצירה המשולב ותחשוף את הצלילים החדשניים והעדינים שחיברה עבור אוזניים צעירות, אך לא רק להן כמובן.
"המופע ב'פצ'ה קוצ'ה' נוצר במיוחד עבור האירוע ויהיה שונה מעט מהמוסיקה שהופיעה בדיסק", מגלה דנון. למעשה, בעצם העלאתו באירוע משמרות שתי היוצרות את רב־התחומיות של הפרויקט, שאמנם החל כספר ותסכית מוסיקלי, אבל למעשה עומד כיצירה קונספטואלית שנמנעת מהגדרה.
דוידוב (34) מציינת שהרצון לייצר לילדים אלטרנטיבה מוסיקלית אינטליגנטית טמון גם במימד הטקסטואלי כמובן. "זה אולי יישמע מעט קלישאתי", היא אומרת, "אבל לדעתי, ספרות ילדים טובה היא ספרות מרובדת שמאפשרת לילד לקרוא אותה בשלבים - קודם כל ליהנות מהספר עצמו, אחר כך להכיר את הדמויות לעומק ובסוף, לאחר קריאות רבות ועם ההתבגרות, להבין את הרובד הביקורתי ואף הסמי־פוליטי שקיים בספר".