"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
יפן מציינת עשור לאסון הצונאמי
גל הצונאמי והאסון הגרעיני שבא בעקבותיו הותירו צלקות פיזיות וחברתיות בנוף היפני • לצד זיכרון הנספים והפקת הלקחים, יש גם מקום לאופטימיות
תושבים מביטים בהרס לאחר הצונאמי ביפן // צילום: איי.פי // תושבים מביטים בהרס לאחר הצונאמי ביפן // צילום: איי.פי

יפן מציינת עשור לאסון הצונאמי

גל הצונאמי והאסון הגרעיני שבא בעקבותיו הותירו צלקות פיזיות וחברתיות בנוף היפני • לצד זיכרון הנספים והפקת הלקחים, יש גם מקום לאופטימיות

נטע בר
, עודכן

לפני עשר שנים, בשעה רבע לשלוש, פקדה את יפן רעידת אדמה חזקה במיוחד בעוצמה של 9.0. הרעידה, שהתרחשה מול חופיו המזרחיים של האי הונשו, גרמה לנזקים קשים ולנפגעים רבים ביישובים הסמוכים לקו החוף.



אזרחי יפן, למודת רעידת האדמה, קיוו כי הרעידה החזקה הייתה סוף הסיפור, אך דקות ספורות אחר כך פורסמה אזהרת צונאמי לחוף המזרחי של המדינה. הרשויות המקומיות הפעילו את תוכנית הפינוי וקיוו כי סכרי הענק שנבנו על מנת להגן על יישובי החוף יעמדו בפני הגל.

המרכז הססמוגרפי היפני העריך כי גובה הצונאמי יהיה כשישה מטרים, גל גדול ומסוכן בכל קנה מידה, אך מה שעשה את דרכו לחופיה של יפן היה קיר מים בגובה של 16 מטרים. התמונות הראשונות שהגיעו היו של נמל התעופה הבינלאומי של העיר סנדאי, השוכן סמוך לקו החוף, כשהגל שוטף אותו, סוחף את מטוסי הנוסעים הגדולים, מוחק את מסלולי ההמראה ומציף את בתי הנתיבות.

הרס בלתי נתפס אחרי הצונאמי ביפן // צילום: רויטרס
הרס בלתי נתפס אחרי הצונאמי ביפן // צילום: רויטרס

המראות חזרו על עצמם לאורך כל עיירות החוף. ברוב המקרים, הסכרים וחומות הים שנבנו לא עמדו במשימה והגל האדיר התקדם ומחק את הבנייה הקלה המאפיינת עיירות קטנות ביפן. הגל סחף כל מה שנקרא בדרכו.הטרגדיה הגדולה הייתה שבמקרים רבים, שטחי הכינוס הבטוחים אליהם התפנו האזרחים, התגלו כמלכודות מוות הנמצאות בטווח ההרס.

כמעט 20 אלף אזרחים יפנים נהרגו, יותר מ-2,000 עדיין נעדרים. גופותיהם של רבים נסחפו אל הים. אך למרבה החלחלה, הצונאמי הקטלני היה רק תחילתו של אסון אחר, שהשפעותיו ניכרות עד היום.

"קטסטרופה גרעינית"

הצונאמי ששטף את חופי יפן חדר את ההגנות של תחנת הכוח הגרעינית בפוקושימה, הגדולה ביפן באותה תקופה, והציף את הכורים במי ים, דבר שהביא לנזק והמסה של ארבעה מהכורים. כמות אדירה של קרינה רדיואקטיבית נפלטה מהכורים. באירוע עצמו נפצעו רק שני עובדים מכוויות קרינה ועוד מקרה אחד של מוות מאוחר יותר מסרטן הוכר כקשור לדליפה.

הממשלה היפנית פינתה כ-150 אלף בני אדם ברדיוס של 80 קילומטרים מתחנת הכוח, ורבים מהתושבים לא חזרו לבתיהם גם לאחר עשור. מדידות שנעשו הראו כי הכורים הפגועים עדיין משחררים כמויות גדולות צזיום וחומרים רדיואקטיביים אחרים ובאתר הולך ואוזל המקום לאחסן את מי הים המזוהמים בהם מקררים את הכורים.

הכורים שנפגעו בפוקושימה // צילום: רויטרס
הכורים שנפגעו בפוקושימה // צילום: רויטרס

קיושי קורקאווה, ראש ועדת החקירה שמונתה לאסון בפוקשימה אמר לסוכנות הידיעות רויטרס: " הקטסטרופה הגרעינית בפוקושימה תעיב על ההיסטוריה של אנרגיה גרעינית. הטרגדיה היא שמדובר באסון שהוא ברובו מעשה ידי אדם".

אך יש גם סיבות לאופטימיות. בשנה החולפת הוסרו חלק מההגבלות על עיירות הנמצאות באזור הסגור של פוקשימה וחלק מהתושבים החלו לחזור לבתים שעזבו לפני יותר מאסור. אחד מהם הוא הקדר טושיהרו אונודה, שהכין כלי חימר היחודיים לאזור בתנור מסורתי בעיירה נאמי, לא רחוק מתחנת הכוח.



"זה לא בדיוק אותו הדבר", אומר האומן הוותיק לסוכנות הידיעות רויטרס, כשהוא ניצב בסדנא החדשה שבנתה העירייה המקומית עבורו ועבור יתר הקדרים בהם ידועה העיירה במשך מאות בשנים. "אבל אני שמח להיות שוב בנאמי. הנוף פה נהדר וזה עוזר להירגע ולהתמקד בעבודה", הוא אומר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...