סנ"צ דובי שרצר חקר בעבר באזהרה את היועמ"ש מנדלבליט בחשד לביצוע עבירות של מרמה והפרת אמונים. לפני כשלושה חודשים פנה שרצר לנציב הביקורת על הפרקליטות, דוד רוזן, בתלונה על מנהלת מח"ש קרן בר־מנחם בשתי פרשות הנוגעות במישרין ובעקיפין לחקירות רה"מ.
חובה לקרוא את כל 38 העמודים בדו"ח שכתב רוזן, חברו של מנדלבליט, על מנת להבין כיצד בכירי צלאח א־דין פועלים מאחורי הקלעים, הרחק מהציבור שאותו הם אמורים לשרת, כדי להגן על בכירי אגף החקירות במשטרה שפעלו עימם לחקור את ראש הממשלה.
לא מן הנמנע שרוזן הסיר הגנתו מהמשנה לפרקליט המדינה למברגר, לאחר שסר חינו בעיני מנדלבליט אשר העדיף על פניו את עמית אייסמן. רוזן קובע כי השיהוי בקבלת ההחלטה על ידי למברגר, בנוגע לניגוד העניינים שבו היה מצוי חוקר המשטרה שניהל מערכת יחסים זוגית עם יריבה של משפחת נתניהו, בעודו מנהל את חקירת תיק המעונות, ובעוד הוא מודע לחקירה חשאית המתנהלת נגד אחיה של זוגתו, בתיק 2000, היא תמוהה ובלתי מתקבלת. כמו כן, נמתחת ביקורת על אי־העברת החומרים לגורמי התביעה וההגנה.
עורכי דין במגזר הפרטי ישמחו ללמוד כיצד הפרקליטות עובדת כשתוצאה רצויה נדרשת. רוזן מעיר כי הצורך בהכנת חוות דעת נוספת ומנוגדת, מעבר לחוות הדעת אשר הוכנו והועברו על ידי מח"ש ללמברגר עוד בתקופה שבה שימש אורי כרמל מנהל מח"ש, תמוהה. אך מנהלת מח"ש סברה כי עמדתה ודאי נדרשה, שהרי מתוקף תפקידה, עמדתה צריכה ואף חובה שתישמע, בפני למברגר בעת קבלת החלטתו.
כניסת פרקליט מדינה ויועץ משפטי לממשלה חדשים פותחת מחדש כל חוות דעת של קודמם בתפקיד אליבא דבכירי צלאח א־דין, ופתוחה הדלת לסנגורים להעלות טענותיהם בעתיד לבוא.
רוזן מדגיש בפתח דבריו כי ההחלטה אם לפתוח בבדיקה או בחקירה פלילית בעניינו של הקצין, אם לאו, היא החלטה המצויה בליבת שיקול הדעת המשפטי והמקצועי של פרקליטות המדינה, אשר לא לו להתערב בה. באותה נשימה הוא מבליע בפסקה נטולת הקשר בהמשך הדו"ח, קביעה שאינה בסמכותו כאמור לעיל, כי עמדתו של למברגר בנוגע לשיקולים שהובילו את הפרקליטות לסגירת התיק היא סבירה. הרי מי יטרח לקרוא 38 עמודים.
רבות עוד ניתן ללמוד מהמפורט בדו"ח. כך, לדוגמה, כיצד מאפשר רוזן לקרן בר־מנחם ולמברגר להופיע בצוותא חדא בפניו במהלך בדיקת התלונה נגדם. בירור חסר תוחלת המתבסס על הודעות הנילונים (מעניין לראות כיצד מנהלת מח"ש משכללת גרסתה לאחר שנודע לה כי שרצר וסעדה מוכנים להיבדק במכונת אמת), במקום חקירה פלילית הנדרשת בכגון דא.
בשגרה, עדות קצין משטרה או פרקליט תועדף על עדות נבחר ציבור או אזרח מהשורה. רוזן נדרש להכריע בין עדותם של קצין המשטרה שרצר וסגן ראש מח"ש סעדה נגד מנהלת מח"ש בפרשת בדיקת הלחצים הפליליים בחקירת ניר חפץ.
פתאום רוזן לא מכריע ולא שולח התלונות למשטרת ישראל שתחקור באזהרה את מנהלת מח"ש, אלא מעביר למ"מ פרקליט המדינה אייסמן, הממונה על ראשת מח"ש, לעשות על פי
אבדה הבושה.