שיטפון של חקיקה: רוצים שינוי או רוצים כותרת?

"אלוף מגישי הצעות החוק" בכנסת ה־19, נכון להיום, הוא ח"כ דב חנין (חד"ש). בפרק הזמן הקצר שחלף מאז החלה הכנסת הנוכחית בפעילותה, הוא הספיק להניח 485 הצעות חוק פרטיות בנושאים מגוונים. החל בהצעות לתיקון חוק הביטוח הלאומי, חוק ביטוח בריאות ממלכתי, פקודת מס הכנסה ופקודת התעבורה וכלה בהצעות לתיקון החוק למניעת הטרדה מינית.

חלק נכבד מהצעות החוק ממוחזרות והוגשו בכנסת הקודמת, אבל לא הובאו כלל לאישור או נפלו בהצבעה, ועכשיו נעשה ניסיון מחודש לאישורן. חנין אינו מגיש את הצעות החוק שלו לבדו, אלא בדרך כלל מצרף אל רשימת היוזמים את שלושת חבריו לסיעה (מוחמד ברכה, חנא סוויד ועפו אגבאריה) "כדי להוכיח שכל הסיעה עומדת מאחורי ההצעות". לעיתים הוא גם מחתים ח"כים מסיעות אחרות "כדי לייצר רוחב של תמיכה להצעות".

גם מרצ "מציפים"

ואולם חנין אינו הח"כ היחיד שמציף את הכנסת בהצעות חוק פרטיות. גם הח"כים של מרצ מרבים לעשות זאת, וגם ההצעות שלהן ממוחזרות בחלקן. הח"כית החדשה תמר זנדברג הגישה 198 הצעות חוק וכמוה גם חברה לסיעה ח"כ ניצן הורוביץ. בעקבותיהם הח"כים מיכל רוזין עם 197 הצעות, אילן גילאון (189), זהבה גלאון (178) ועיסוואי פריג' (104).

יו"ר סיעת מרצ בכנסת ח"כ גילאון מסביר כי "אנחנו מביאים את רוב הצעות החוק שלנו במשותף כדי להראות שכל המפלגה עומדת מאחוריהן. בדרך כלל המוביל הוא הח"כ שיזם את ההצעה ולאחר מכן צירף אליו את חבריו".

הח"כים מתנגדים להגבלה

מהח"כים החדשים מסיעות אחרות הירבו להגיש הצעות חוק פרטיות ח"כ דוד צור (התנועה) עם 30 הצעות, מיקי רוזנטל ואיציק שמולי (עבודה) עם 28 הצעות ומרב מיכאלי (עבודה) עם 23 הצעות חוק.

ח"כ שמולי אומר כי "היו הצעות שיזמתי בעקבות פניות של הציבור, ויש הצעות שבהן הצטרפתי לח"כים אחרים". לדבריו, "אין ספק שהגשת הצעת חוק היא פעולה מאוד אפקטיבית. רק לאחרונה יזמתי הצעת חוק שעוררה דיון ציבורי וכבר הזמינו אותי להתראיין עליה במשדרי האקטואליה".

יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין אמר לאחרונה בראיון ל"ישראל היום" כי הוא תומך בביצוע רוויזיה בנושא הצעות החוק הפרטיות: "אני מאמין שאפשר להגיע להסכמה עם הח"כים להגבלת מספר הצעות החוק שיגישו". אלא שהח"כים מתנגדים לכך בתוקף. "יש להיזהר מאוד מצעד כזה", מזהיר חנין, "אם היום יגבילו את הח"כים משימוש בחקיקה, מחר יכרסמו את האפשרות לפעול בתחום אחר. בכל שבוע מגיעות אלי מאות פניות מהציבור. כששום דבר לא זז אני מגיש הצעת חוק ואז העניינים מתחילים לזוז. הצעת חוק היא גורם מאוד מאיץ ומזרז".

גם יו"ר הכנסת לשעבר ח"כ ראובן ריבלין מתנגד לכך: "נכון שיש הגזמה במספר הצעות החוק, אבל הגבלה תתפרש כרצון לצמצם את סמכויותיהם של הח"כים".

לדבריו, יש הצעות חוק שיש בהן אמירה והצהרה. ח"כ לשעבר חיים אורון ממרצ נהג להגיש בקביעות הצעת חוק יסוד לזכויות חברתיות. בכל חצי שנה כשהצעת החוק שלו הוסרה בכנסת, הוא הגיש אותה מחדש.

"להיזהר מאינפלציה"

גם גילאון מתנגד להגבלה, אבל מצפה שהח"כים יידעו לרסן את עצמם. "יש הצעות חוק כל כך טיפשיות ושטותיות שנועדו רק להשיג כותרת בעיתון או להיכנס לסטטיסטיקה", הוא אומר ומוסיף: "להגיש הצעת חוק כיום קל יותר מאשר להצית סיגריה. הבעיה העיקרית שלנו היא שאת הצעת החוק החשובה ביותר, שתקבע שכל האנשים חייבים להיות בני אדם, איננו יכולים לחוקק".

זו גם עמדתו של ח"כ איציק שמולי, שטוען כי "אי אפשר לסתום לח"כים את הפה. הם נבחרי ציבור וזכותם להביע את עמדתם גם בחקיקה, אבל יש להיזהר מאינפלציה חקיקתית כי היא תפגע במשילות".

* * *

משפטני הכנסת מתנגדים לכמות המוגזמת:

"זו זילות של החקיקה"

בלשכה המשפטית של הכנסת עוסקים 11 מתמחים בניסוחן ובגיבושן של הצעות החוק שיוזמים הח"כים כדי להבטיח ניסוח אחיד. הם גם בודקים אם ההצעות אינן מנוגדות לחוק (בחוק חל איסור להגיש הצעת חוק גזענית או כזו הפוגעת בישראל כמדינת העם היהודי).

גורמים בלשכה המשפטית אומרים כי במפגשים עם חברי פרלמנט במדינות דמוקרטיות אחרות הם נדהמים כשמספרים להם שבישראל מגישים יותר מ־4,000 הצעות חוק פרטיות בקדנציה אחת. בפרלמנטים אחרים מגישים כמה עשרות הצעות חוק בשנה בלבד. "אין ספק שאנחנו מפעל החקיקה הגדול בעולם", אומר אחד המשפטנים, "יש כאן זילות של החקיקה".

אבל כל מאמצי הלשכה המשפטית לשכנע את הח"כים שלא להגזים בהגשת הצעות חוק נתקלים בהתנגדות עיקשת. "הם מסבירים שאין להם שום דרך אחרת להעלות נושאים מסוימים למודעות ציבורית", אומרים שם. "לטענתם, העלאת הצעת חוק הרבה יותר יעילה מהגשת הצעה לסדר היום או לשאילתא, אבל לדעתנו יש הגזמה במספר ההצעות. קיימת גם תופעה של העתקת הצעות חוק, אם כי במקרים אלה אנחנו מחייבים אותם לציין בהצעה שלהם שכבר הוגשה הצעת חוק דומה".