"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
לפתוח בהדרגה, ולזכור: החודשים הקרובים הם תקופת מבחן
הערכת סיכונים לצד מתווה חכם להפעלת המשק: כתב העת "לנסט" הציג צעדים להתמודדות עם המצב הנוכחי • כך נצא מהמשבר - ונלמד מהטעויות • פרשנות
לראות איך להתקדם בפתיחת המשק באופן זהיר // צילום: לירון מולדובן // לראות איך להתקדם בפתיחת המשק באופן זהיר

לפתוח בהדרגה, ולזכור: החודשים הקרובים הם תקופת מבחן

הערכת סיכונים לצד מתווה חכם להפעלת המשק: כתב העת "לנסט" הציג צעדים להתמודדות עם המצב הנוכחי • כך נצא מהמשבר - ונלמד מהטעויות • פרשנות

פרופ' נדב דוידוביץ'
, עודכן

בעודי כותב טור זה, אישרה הממשלה אתהמשך מתווה ההקלות. לאחר שנה מתחילת הקורונה - מה עוד נותר לכתוב? כדי לקבל פרספקטיבה, חזרתי על הטורים שכתבתי מעל דפי עיתון זה, על ניירות העמדה של איגוד רופאי בריאות הציבור שאני כעת עומד בראשו, ושמחתי לצרף לכך את ההמלצות שהוציא כוח המשימה להתמודדות עם הקורונה של כתב העת הרפואי היוקרתי "לנסט".

המומחים הציגו שישה ממדים שבהם חשוב כעת לשים את הדגש עם כניסתהחיסוניםלחיינו, והשאיפה הכל כך עזה להגיע ל"נורמלי החדש" של ההתמודדות עם הנגיף. אלו הם עיקרי הדברים המותאמים לישראל ולמצב הייחודי שאנו נמצאים בו:

1. עיכוב בהפעלת התערבויות מבוססות ידע מדעי עולות בסוף בחיי אדם ובאיכות חיים. עלינו להתמיד בהערכת סיכונים והפחתתם תוך פעולה מידתית והבנה שהשפעת התחלואה איננה נחלקת באופן שווה בין האוכלוסיות.

2. הסיכון להדבקה רב יותר בתוך חללים סגורים. עלינו לפעול באופן הרבה יותר אקטיבי ליצירת אמצעים שיאפשרו פעילות בחללים פתוחים. הנגשת הטבע והפארקים ואף תפילה בחוץ הן פעולות בטוחות יותר. אני חייב לומר שהתפילות הכי מרשימות שאני זוכר, כולל כעת בתקופת פורים, הן אלו שמתקיימות בחוץ. אנו חיים במדינה בעלת אקלים מתון ועם כל הגשמים עדיין גם לימודים ופעולות אחרות יכולים להיעשות בחוץ, צריך להיערך לכך ולאפשר הרבה יותר אקטיביות מצד הרשויות המקומיות והקהילות השונות.

3. סיכוני הדבקה בקורונה אינם מתחלקים באופן שווה. כיום, ברור לכל שהחיסון מגן באופן מכריע מפני תחלואה קשה ומוות. הנתונים שנאספו במדינת ישראל על ידי משרד הבריאות וקופות החולים מראים זאת באופן ברור; ההגנה היא לא רק על האדם הבודד אלא גם ברמת הקהילה. אך החיסון אינו מגן באופן מושלם ועדיין צריך להקפיד על הכללים ובייחוד לא להתקהל. הכנסת התו הירוק תאפשר לקיים אירועים שונים באופן מפוקח ולהחזיר אותנו לשגרה חדשה.

4. העלות של המשך סגירת בתי הספר היא חמורה - יש להמשיך בפתיחת בתי הספר. השאלה היא לא האם לפתוח אלא כיצד. תוכנית "מגן חינוך" ודרכים יצירתיות נוספות של הוראה, כולל בחוץ, הן צו השעה. הדבר נכון לא רק לבתי הספר אלא גם לאוניברסיטאות אשר יכולות להיפתח בהדרגה תוך שימוש בתו הירוק.

5. המשבר הכלכלי הוא גם משבר של בריאות הציבור. בריאות הציבור אינה אל מול הכלכלה, אבטלה משפיעה אף היא על בריאות הציבור באופן מובהק, על תחלואה ותוחלת חיים. יש לראות איך להתקדם בפתיחת המשק באופן זהיר יחד עם הכלים שהוזכרו לעיל.

6. שדות תעופה הם נקודת תורפה של העברת הנגיף ובדגש על וריאנטים, אך לא ניתן להשאירם סגורים לנצח. איגוד רופאי בריאות הציבור הציע מתווה משולב של בדיקות לפני ואחרי חזרה לישראל. חיייבים להקים יחידה אפידמיולוגית מקצועית עם אמצעים וכוח אדם מיומן, שתעסוק לא רק בנמלי התעופה אלא גם במעברים היבשתיים ובנמלי הים. לא ייתכן שאזרחי מדינת ישראל לא יוכלו לחזור לארץ, בייחוד לאור הבחירות הקרבות.

השנה האחרונה הייתה אכן מראה אל מול החברה בישראל ובעולם. זה בידיים שלנו לצאת מחוזקים מהמשבר. רק אם נשכיל ללמוד מהטעויות ולהציג באופן אמיץ את התפיסה המלאה של בריאות הציבור, תפיסה הרואה בבריאות לא רק נתונים סטטיסטיים אלא קודם כל בני אדם, באשר הם. בואו להתחסן כאקט של סולידריות חברתית, אך זכרו שעדיין החודשים הקרובים הם תקופת מבחן אשר תדרוש מאמצים ואינטגרציה בין הגורמים השונים כדי להמשיך את החיים בשגרת הקורונה.

פרופ' נדב דוידוביץ' הוא מנהל בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן-גוריון, וחבר בקבינט המומחים של מגן ישראל

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...