הפריון זינק; הצריכה הפרטית ירדה בשל עצירת הטיסות

נתוני הצמיחה מפתיעים לטובה ופריון העבודה זינק - כך עולה מסקירת המאקרו של יונתן כץ וכלכלני לידר שוקי הון לשנת 2020.

כץ וכלכלני לידר בחנו את נתוני הכלכלה הישראלית על פי מדד התוצר לנפש, שבו נרשם כיווץ של 4.1% - ירידה נמוכה יותר מאשר במרבית המדינות המפותחות, ובדומה לנתונים בארה"ב, שבדיה ואירלנד. לשם השוואה, בהולנד, ביפן ובגרמניה התוצר לנפש הצטמצם בכ-5%, באוסטרליה ב-5.4%, הממוצע ב-OECDעומד על כ-6%, ובניו זילנד חל קיטון של 6.1% בתוצר לנפש. בריטניה וספרד נפגעו כלכלית באופן הקשה ביותר, עם ירידת תוצר של 10.4% ו-11.4% בהתאמה. יצוין כי בתחילת המשבר גם בנק ישראל צפה ירידה חדה יותר בתוצר לנפש - בטווח של 5.5%-5%.

הנתונים החיוביים יחסית מוסברים בין היתר בצמיחה מפתיעה ברבעון האחרון של 6.3% בחישוב שנתי. גם בניכוי הרכישה המוגברת של כלי רכב בסוף 2020, שנבעה מהעלאת המיסוי על מכוניות החל מינואר האחרון, נרשמה צמיחה של 2.7% בקצב שנתי. נוסף על כך, רמת התוצר ברבעון האחרון של 2020 נמוכה בפחות מחצי אחוז מהתקופה המקבילה ב-2019 – טרם התפשטות הקורונה. לעומת זאת הממוצע באירופה מצביע על ירידות של 5% ויותר במדד זה. לטענת כלכלני לידר, גם הירידה החדה יחסית בצריכה הפרטית (4.9%) "מטעה", שכן היא נובעת מהירידה החדה בנסיעות לחו"ל והצריכה שם. נוסף על כך, סגרים רבים מנעו צריכת שירותי מסחר רבים שהושבתו, בין היתר בשל סגירת הקניונים.

בשבוע החולף זינקו הרכישות בכרטיסי האשראי במסעדות ב-27% ועל ציוד חשמלי, הלבשה והנעלה וריהוט ב-23%. מגמת ההתרחבות בצריכה צפויה להימשך עם המשך מגמת הסרת המגבלות על הפעילות. גם הניידות במקומות העבודה עלתה, לעומת קיפאון במדד זה בממוצע של מדינות ה-OECD. עם זאת, מדד האמון הצרכני של הלמ"ס מצביע דווקא על ירידה בחודש פברואר לעומת ינואר, למרות הסרת ההגבלות ההדרגתית. הירידה הבולטת ביותר היתה ברכיב "הכוונה לבצע רכישה גדולה בשנה הקרובה". בלידר מציינים כי "זהירות צרכנית עשויה למתן את הלחץ על הביקוש עם הסרת המגבלות במשק. ציפינו לשיפור בסקר של פברואר על רקע שיעור החיסון הגבוה ופתיחה הדרגתית במשק, אך סביר שהשפעה זו תורגש בסקרים הבאים".

נתון שיא בפריון

לצד המשבר הקשה בשוק העבודה, בשנת הקורונה זינק הפריון ב-6.8% - נתון שיא הגבוה דרמטית משנים קודמות. לשם השוואה, בשנים 2019-2018 הפריון עלה בפחות מ-3%, ב-2017 ב-1.7% בלבד וב-2016 אף נרשם פריון שלילי (קיטון). בשנת 2020 מספר שעות העבודה ירד בכ-10% לעומת ירידה של 3.8% בלבד בתוצר העסקי. "משמעות הדבר", מסבירים בלידר, "שיפור ברווחיות בסקטור העסקי בטווח הארוך. התייעלות מאפשרת לפירמות לספוג עלייה במחירי התשומות בלי לגלגל אותן על הצרכן". בתקופה הנוכחית, היקף המשרות הפנויות נותר יציב (ונמוך) ועמד בינואר על 60.5 אלף - ירידה של כ-40% לעומת ינואר 2020, לפני המשבר. הסקטור הבולט במגמה הפוכה - בעלייה במשרות הפנויות - היה היי-טק. עם זאת, בלידר צופים כי האינדיקטורים הכלכליים בחודשים הבאים יצביעו על התאוששות, זאת על רקע הסרת ההגבלות על הפעילות.