"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"חוק בולם האג": התוכנית לעצירת השת"פ עם בית הדין

מאסר בגין מסירת מידע לביה"ד וסימון נכסיו כנכסי טרור: יוזמה חדשה מציעה לאסור בחוק שיתוף פעולה עם המוסד • "לקח ממעשי ארה"ב לפני 20 שנה"

,עודכן
בית הדין בהאג // צילום: GettyImages // בית הדין בהאג

איך ייבנוהיחסים של ישראל עם בית הדין הבינלאומי בהאגעל רקע בחירתו של תובע כללי חדש? ב"ישראל היום" נחשף כי בחירתו של קארים חאן תוביל את מקבלי ההחלטות בירושלים לבחון מחדש את החרמת בין הדין, ואולם בארגון "שורת הדין" סבורים שיש להפסיק את שיתוף הפעולה עם המוסד הבינלאומי - ואף לאסור זאת בחוק.

בארגון משוכנעים שזהות התובע לא משנה את עצם ההכרח להפסיק את המגעים עם בית הדין, שישראל גם אינה חברה בו. על רקע זה מוצע החוק, שלמעשה יחסום בפני האג לחקור בשטח ישראל או לחקור ישראלים. בארה"ב קיים זה שנים רבות חוק דומה. גם קניה, שמנהיגיה נדרשו לחקירה בהאג, נקטה שיטה דומה והצליחה לעצור את התערבות בית הדין בענייניה.

עו"ד דרשן־לייטנר // צילום: שורת הדין
עו"ד דרשן־לייטנר // צילום: שורת הדין

"הצעת חוק להגנה מפני פעילות של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג" כוללת מגוון מרכיבים ובהם חמש שנות מאסר וסנקציות כלכליות לכל גורם אזרחי, כגון עמותות, שיעבירו מידע מכל סוג שהוא לבית הדין, ישירות או בעקיפין; חמש שנות מאסר לכל מי שנותן שירות לבית הדין; איסור על קשר כלכלי, ישיר או עקיף, עם בית הדין, כולל האפשרות שבית הדין ישכור חוקרים מטעמו שיפעלו בישראל; איסור על כל רשויות המדינה להעביר מידע בכל דרך ומכל סוג לבית הדין או לנציגיו, ישירות או בעקיפין, אלא אם כן שר המשפטים אישר זאת; איסור הסגרה לבית הדין או לצד שלישי של מי שבית הדין מעוניין לעצור או לחקור; איסור על נציגי בית הדין להיכנס לתחומי המדינה ולבצע כל פעולה בשטחי המדינה; הגדרת רכוש שיש לבית הדין בארץ כנכס של ארגון טרור; הכרזה ממשלתית בעלת משמעויות משפטיות על גורמים זרים שמסייעים לבית הדין ופועלים בתחומי ישראל; וכן חובה מדינתית להגן משפטית וכלכלית על כל ישראלי שנפתחו נגדו הליכים בבית הדין.

בית הדין בהאג // צילום: GettyImages
בית הדין בהאג // צילום: GettyImages

ב"שורת הדין" מציינים כי החוק כבר נוסח ומוכן להגשה, מייד לאחר שהכנסת ה־24 תחל לפעול. "מדינת ישראל צריכה לעשות היום מה שארה"ב עשתה לפני 20 שנה מייד כשהוקם בית הדין בהאג", אמרה ל"ישראל היום" עו"ד ניצנה דרשן־לייטנר, נשיאת הארגון ויוזמת הצעת החוק, "המתנו עם הצעת החוק הזו פרק זמן ממושך, אך אנו רואים את חבל התלייה של ישראל בהאג הולך ומתהדק.

"מדינת ישראל צריכה לעשות כל שביכולתה כדי למנוע פעולות של בית הדין מול ישראלים. בזמן שבית הדין נוקט עמדה אנטישמית כנגד מדינת ישראל וחיילי צה"ל, עלינו לעגן בחקיקה ברורה כי אף גורם או רשות ישראלית לא ימסרו מידע לבית הדין כנגד ישראלים. לישראל מערכת אכיפת חוק עצמאית ואיתנה, ואם עולה חשד לביצוע 'פשעי מלחמה', הנושא נחקר במלוא החומרה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר